חרדים בע"מ 2025
החרדים הפכו קיצוניים יותר, ומשתמטים יותר
הימניות החרדית הפכה ליותר קיצונית בשנים האחרונות: 64% מהחרדים תומכים בהתיישבות בעזה, ו־82% רואים בערבי ישראל סיכון ביטחוני. בעבר המנהיגים החרדים הבינו שההשתמטות מגיוס לצה"ל לא מאפשרת להם לקבל החלטות על חיי החיילים, אבל בעידן גולדקנופף זה כבר לא תופס. כתבה שמינית בסדרה
לאורך המלחמה שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף השתתף לפחות פעמיים בכנסים של תנועת ההתיישבות היהודית בעזה והביע תמיכה נלהבת בה. אפשר להניח שהעמדה הזו מקובלת גם על הבוס שלו, המנהיג הרוחני של אגודת ישראל האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר. קשה לחשוב על עמדה רחוקה יותר מהעמדות של גדולי התורה החרדים הליטאים של הדור הקודם. אלה גרסו שאסור להתגרות בגויים באמצעות הקמת התנחלויות ושיש לוותר על שטחים תמורת שלום. ובכל מקרה, הם בוודאי סברו שמאחר שהציבור שלהם לא משרת בצבא, הם אינם יכולים לנקוט עמדות שמחייבות מלחמה והרג של צעירים לא חרדים. ההנהגה החרדית של היום נוקטת גישה שונה לגמרי.
גולדקנופף מבטא לא רק את ההיבריס של המנהיגים החרדים הסבורים שמותר להם גם למנוע מאנשיהם להתגייס וגם להחליט על מלחמות ולשלוח את הגברים של שאר המגזרים למות בעד ארצנו. תמיכתו של גולדקנופף בהתיישבות יהודית בעזה היא דוגמה מובהקת לכך שהציבור החרדי מתגלה שוב ושוב בסקרים כציבור הימני ביותר בישראל. בדרך כלל הוא גם יותר ימני מהציבור הדתי לאומי. אם בעבר היה מדובר בעיקר בעמדות ולא במעשים, מאז שהחרדים נוטלים חלק בממשלה מדובר גם במעשים, שכן הם הולכים אחרי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומביעים תמיכה במלחמה שסופה אינו נראה באופק.
החנופה של השמאל לא תשנה דבר
העמדות הימניות של הציבור החרדי באות לידי ביטוי בסקר החודשי של המכון הישראלי – "מדד הקול הישראלי". בסקר של נובמבר 2024 השיבו 64% מהחרדים כי הם תומכים בהתיישבות יהודית בעזה לעומת 36% מכלל הציבור. עוד עולה מהסקר כי בעוד 42% מכלל הציבור תומכים בממשל צבאי ברצועה, בקרב החרדים 79% תומכים בכך (בקרב הדתיים 72%). ההבדל בין הדתיים לחרדים הוא שהדתיים יודעים שהציבור שלהם יהיה שותף מרכזי למחיר הדמים שתגבה ההישארות בעזה. החרדים נוקטים עמדות שיעלו לאחרים בחייהם.
על פי "מדד הדמוקרטיה" לשנת 2024 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 53% מכלל הציבור סבורים שאזרחי המדינה הערבים הם סיכון ביטחוני. בין מצביעי הליכוד השיעור הוא 64% אבל בקרב מצביעי ש"ס ויהדות התורה הנתון מזנק ל־82%. נתון זה גבוה אפילו יותר ממצביעי הציונות הדתית, שם 80% סבורים שאזרחי המדינה הערבים הם סיכון ביטחוני.
עמדות דומות נחשפות גם בסקרים אחרים. בדצמבר 2024 ערך המכון לחקר מדיניות עם יהודי סקר מיוחד שבדק את עמדות הציבור החרדי. 75% מבעלי העמדה היו בעד הרחבת ההתנחלויות וסברו שיש לשקול את פירוק הרשות הפלסטינית. רק 6% היו בעד הקמת מדינה פלסטינית. לדברי פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי לדעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה, "הימניות של החרדים הולכת ומתחזקת עם השנים, ככל שהם יותר בעמדת כוח בממשלה".
הרבה לפני שגולדקנופף הצטרף לתוכניות ההתיישבות של הימין המשיחי, השר לענייני ירושלים והמסורת מאיר פרוש הוביל קו ימני קיצוני. בכנס ירושלים האחרון של העיתון "בשבע" פרוש אף הגיש את החשבון: "למה אתם לא תומכים בנו בעניין הגיוס כמו שאנחנו תומכים בכם בענייני התיישבות?", תהה והוסיף, "אני התנגדתי לגירוש מגוש קטיף". בבחירות 2020 הכריז פרוש באתר סרוגים: "שאף אחד לא יגיד שאנחנו פחות ימנים. אנחנו ימין אמיתי".
עורך ביטאון דגל התורה "יתד נאמן" יצחק רוט פרסם בשנות התשעים מאמר שבו שאל: "האם יש מי שמוכן לקחת על עצמו את האחריות לעמוד מול הציבור החילוני שבניו שופכים את הדם בקרבות ולהסביר מדוע התנגד להסכם מדיני שאולי לשיטתם יכול היה למנוע את שפך הדמים?". מתברר שהיום יש הרבה כאלה, כמו גולדקנופף ופרוש, שמשקפים הלכי רוח מושרשים היטב בציבור החרדי. ככל שיש למפלגות החרדיות חשש מבריחת קולות למפלגות אחרות, במיוחד לעוצמה יהודית של איתמר בן גביר, העמדות שלהן מקצינות. יו"ר ש"ס אריה דרעי הוא תלמידם של מנהיג דגל התורה המנוח הרב אליעזר מנחם שך והרב עובדיה יוסף שדגלו במתינות מדינית. קשה להניח שהוא שינה את עמדותיו האישיות, אבל התחרות עם הליכוד ועם עוצמה יהודית גורמת לש"ס להקצין.
"הצעירים שלנו נהפכו לכהניסטים וביביסטים", אמר בריאיון לכלכליסט איש התקשורת החרדי בני רבינוביץ'. "גפני יושב עם בן גביר בבר מצווה של הנכד, כמו סחבקים מהפלמ"ח. זה מטורף לראות את זה. הוא היה אמור להקיא מבן גביר וסמוטריץ', בעבר הוא אמר עליהם דברים איומים".
במשך שנים מנהיגי המרכז והשמאל עסוקים בהתחנפות אינסופית לחרדים. אין זה מקרי שחוק ההשתמטות, שהליכוד החיל עליו דין רציפות בכנסת, היה החוק של ממשלת בנט, לפיד, גנץ וליברמן שאותו הם יזמו כשהחרדים היו באופוזיציה. מאחורי ההשקפה הזו עומדת התקווה שהחרדים ילכו לממשלה עם המרכז והשמאל. בפועל, החנופה לא עוזרת: הציבור החרדי ומנהיגיו כל כך מחוברים רגשית והזדהותית לימין שכל זמן שיש אפשרות ללכת עם ממשלת ימין, אין שום סיכוי שנציגיהם ילכו עם ממשלת מרכז־שמאל.
הבחירה הראשונה תמיד תהיה ימין
המנהיג הגדול האחרון של הציבור החרדי הרב שך ראה בהתנחלויות התגרות אסורה בגויים ותמך בהחזרת שטחים תמורת שלום. הוא הסביר ב־1990 למה הוא מעדיף את ממשלת יצחק שמיר סרבן השלום מהליכוד על ממשלה של שמעון פרס מהעבודה במה שמוכר ב"נאום השפנים והחזירים" שנשא בעצרת בהיכל הספורט ביד אליהו: "המערך (אחד הגלגולים של מפלגת העבודה — ש"א) ניתק את העבר מן העם היהודי. היום פוגשים ילדים שאינם יודעים מהי שבת. יש קיבוצים שאינם יודעים מה זה יום כיפור ומגדלים שם שפנים וחזירים. זה נקרא עם יהודי? על זה אתה נותן מיסים. אין להם לא שבת ולא יום כיפור. יש להם תורה חדשה".
מי שממשיך את דרכו של הרב שך ב"לדבר שמאל וללכת עם הימין" הוא יו"ר ועדת הכספים של הכנסת מנהיג דגל התורה משה גפני. בריאיון ב־2022 אמר: "אנחנו רוצים להיות עם הציבור המסורתי, והוא נמצא בימין ולכן אנחנו הולכים איתם באופן מוחלט". היו"ר הקודם של דגל התורה הרב אברהם רביץ הסביר: "ככלל, מחנה הימין מתאפיין בתור מחנה מסורתי המכבד את ערכי היהדות המקוריים וקשור אליהם, מחנה אשר אינו שואף להחליף את התרבות היהודית העתיקה בתרבות החדשה".
על כך כתב חוקר הדתות ד"ר תומר פרסיקו ממכון הרטמן: "המפלגות החרדיות הן 'השותפות הטבעיות' של הליכוד לא בגלל יחסן לארץ ישראל, אלא בגלל החיבה המשותפת למסורת. אין מדובר במחלוקת בין יונים לניצים, אלא במחלוקת בין שמרנים לפרוגרסיבים. אם נבין שזו עמדת המוצא ביחס של העולם החרדי למפה הפוליטית, נבין שבחירתן הראשונה של המפלגות החרדיות תמיד תהיה הימין".
הרב יהושע פפר, עורך אתר ההגות של החרדים החדשים "צריך עיון", כתב: "השמאל דוגל בתפיסת עולם אוניברסלית. אצל הימין הלאומיות והתמיכה במדינת לאום הן המאפיינים הבסיסיים של תפיסת העולם. הזהות היהודית היא הסיבה הפשוטה לכך שהמפלגות החרדיות חוברות לגוש ימין עד שלאחרונה הן הפכו חלק מהותי ממנו. היא אף עומדת בבסיס העובדה שהציבור החרדי מחזיק בעמדות ימין מובהקות (לעתים הכי ימניות מבין קבוצות החברה הישראלית)".
