הטלטלה בשוק העבודה
"אתה רוצה לשמר עובד? תסתכל עליו"
הם עוברים בין עיסוקים, לא מצפים להישאר במקום עבודה אחד ומגיעים לראיון עם שאלות למעסיק. פרופ' נועה לביא, סוציולוגית ודקאנית בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב־יפו, מסבירה איך דור ה־Z מתמודד עם עולם תעסוקתי לא יציב ומה הוא מחפש במקום העבודה. וגם למה ה־AI והשינויים בשוק העבודה עלולים להעמיק פערים חברתיים, ואף לערער את יסודות הדמוקרטיה
מה קורה לחברה שבה חלק הולך וגדל מהעובדים מגלה שהכישורים שרכש כבר אינם מספיקים? מבחינת פרופ' נועה לביא, התשובה חורגת הרבה מעבר לשאלה מי יאבד את עבודתו. אם מערכת החינוך לא תצליח להכין אנשים לעולם העבודה החדש, ואם ה־AI תעמיק את הפער בין משכילים ומיומנים לבין מי שנשארים מאחור – התוצאה עלולה להיות משבר חברתי ופוליטי עמוק.
במשך עשרות שנים הסיפור של עולם העבודה היה פשוט: לומדים מקצוע, מוצאים עבודה, מתקדמים ובונים קריירה בתקווה שבדרך משיגים מידה מסוימת של ביטחון. אלא שהסיפור הזה, שנבנה במאה ה־20, הולך ומתפרק. הקריירה הליניארית כבר אינה מובנת מאליה, הקביעות נעלמת, צעירים עוברים בין עבודות ובין עיסוקים, וההשכלה כבר לא מבטיחה מקצוע ופרנסה לשנים קדימה.
לדברי פרופ' לביא, סוציולוגית ודקאנית בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב־יפו, מה שקורה בשוק העבודה הוא רק ביטוי לטלטלה גדולה בהרבה. "השאלה מה השינוי הכי גדול בעולם העבודה היום היא שאלה קטנה, כי זה חלק משרשרת מהפכות רדיקליות שמשנות את העולם כפי שהאנושות התרגלה לחיות בו במאה ה־20", היא אומרת בריאיון לכלכליסט.
שוק העבודה שאנחנו מסתכלים עליו במונחים של המאה ה־20 ושל העידן המודרני עבר שינוי מוחלט באופן שבו בני אדם מועסקים ובמה הם מועסקים. לדברי לביא, "יש משרות שנעלמות ומשרות שתהיינה ואנחנו לא יודעים עוד מה הן. כשמסתכלים על שוק העבודה כאתר של אי־ודאות, אז קשה להתכונן אליו".
לדבריה, השינויים הגדולים היום בשוק העבודה דורשים מאיתנו משא ומתן מחודש על מה זאת עבודה היום. "אנחנו נמצאים בעידן של שינויים מאוד גדולים. ה־AI זו מהפכה בסדר גודל של המהפכה התעשייתית, ואולי אפילו יותר ממנה. אבל בניגוד למהפכה התעשייתית שייצרה עבודה ודרשה הרבה ידיים עובדות, המהפכה הנוכחית מייתרת עבודה".
התחושה שהכישורים שנרכשו היום עלולים לא להספיק כבר בתוך שנים ספורות מגובה גם בנתונים. לפי דו"ח Future of Jobs 2025 של הפורום הכלכלי העולמי, המבוסס על סקר של יותר מ־1,000 מעסיקים גדולים ברחבי העולם, 39% מכישורי הליבה הנדרשים כיום מעובדים צפויים להשתנות או להתיישן עד 2030. "אנחנו לא יודעים מה בני האדם יצטרכו בשוק העבודה העתידי, ואי־ודאות גורמת לאנשים להיות במצב משברי, במצב של לימבו שבו הם לא יודעים אם יהיו להם ידע, אפשרות או יכולת להתפרנס בעתיד. מדובר במשבר עמוק של האנושות. אני כסוציולוגית מסתכלת תמיד על האופן שבו מהפכת ה־AI תשליך על השכבות והאוכלוסיות השונות בחברה. יש מי שכרגיל ירוויח מזה יותר, ויש מי שיישארו לחלוטין מאחור".
יותר מאשר קודם?
"ברור. כי זה שינוי אחר שמתרחש במהירות הרבה יותר גדולה. זה לא מעבר ממכונת כתיבה למחשב שבני אדם מפעילים. מדובר פה בכלי שחושב, לכאורה, במקום בני האדם. המשכילים והעשירים יידעו להפעיל את הטכנולוגיה הזאת כדי להיות עובדים טובים יותר. אלה שחסרים להם כישורים וידע בסיסי, שלא מקבלים ממערכת החינוך את האוריינות הבסיסית כדי להתמודד עם הדבר הזה, וכדי שאפשר יהיה לנהל את ה־AI במקום שה־AI תנהל אותם, אלה יישארו מאחור".
"הדמוקרטיה נמצאת במשבר בגלל ה־AI"
פערים אלה, מזהירה לביא, עלולים להוות סכנה גדולה לדמוקרטיה. "דמוקרטיה נשענת גם על שוק העבודה שבו אנשים מתפרנסים, וגם על מערכת חינוך שמחנכת אנשים כדי להגיע לשוק העבודה. הדמוקרטיה הקפיטליסטית של המאה ה־20 נמצאת במשבר גדול, גם בגלל ה־AI וגם בגלל הרשתות החברתיות. ה־AI מציבה אתגר נוסף למערכת הזאת שבנויה על כלכלה קפיטליסטית ועל עובדים שלומדים במערכת החינוך. ברגע שמערכת החינוך היסודית והתיכונית לא מכינה את האנשים לשוק העבודה העתידי, נקבל יותר ויותר אנשים בורים וחסרי כישורים לעולם העבודה החדש. שיעור גדול של אנשים שאין להם הכישורים הנדרשים לשוק העבודה הוא קרקע פורייה לצמיחת פופוליזם ופשיזם".
"תופעת הרשתות החברתיות מצמיחה פה דורות של צעירים וצעירות שחיים בכלכלת הלייקים וצריכים תגמול מיידי, וקשה להם לקבל ביקורת בשוק העבודה. לאט-לאט הטכנולוגיה מחליפה בני אדם, ואנחנו מקבלים את הסערה המושלמת"
האם אנחנו נמצאים בסופו של מודל העבודה שמורכב ממקצוע אחד, מעסיק אחד, משרה מלאה וקריירה ליניארית?
"הקריירה הליניארית כבר לא קיימת. הצעירים והצעירות היום הם מה שמכונה 'סלאשרים' – אנשים שעובדים בכמה עיסוקים במקביל. מישהו יכול לצאת לחודשיים למילואים, אחר כך לעבוד כברמן, ואז כדייל ואז לתרגם מסמכים. בעידן של אי־יציבות אתה לוקח מה שאפשר, ויש בזה גם המון דברים יפים. אפשר להיות אמן וגם עורך דין, ואז להיות משהו אחר. מאחר שבני דור ה־Z מבינים את העולם הזה הרבה יותר טוב, הם יודעים שזה עולם חסר יציבות. לפעמים מכנים אותם גם דור ה־Doomers – דור שמביט בעתיד בפסימיות, על רקע משבר האקלים, משבר התעסוקה, מלחמות ומשבר הדמוקרטיה. לכן הם מנסים להרוויח כמה שאפשר ולחיות בכאן ועכשיו".
האם מקום העבודה כבר לא מבטיח ביטחון?
"זה כבר שנים לא ככה. התהליכים האלה התחילו בתחילת המאה ה־21 מבחינת מדיניות, מערכת החינוך ושוק העבודה. הגורמים שמנהלים את המוסדות האלה לא התכוננו בזמן ולא הכינו תוכניות להתמודד עם זה. מוסד הקביעות הלך ונעלם מהעולם בגלל מה שהתחיל כניאו־ליברליזם בסוף המאה ה־20".
אם אין קביעות, למה שיתחייבו למקום אחד לכל החיים?
"היום התהליכים האלה מגיעים להתפוצצות באמצעות ה־AI. צריך להסתכל על שוק העבודה כשוק מקוטע ולא יציב, שבו דווקא הצעירים והצעירות מבינים את המציאות הרבה יותר טוב מאיתנו. אפשר להסתכל על זה גם כתקופה של הזדמנויות. מכל משבר אפשר או להתרסק או לצמוח. אני מאמינה שהאנושות הישרדותית, שתהיה מזה צמיחה ושיתעצב מודל שיחזיק אותנו כנראה עוד כמה עשרות שנים. כרגע אנחנו נמצאים בתוך מערבולת משוגעת של שינויים שאף אחד לא יכול לחזות לאן זה ילך".
בהתייחסה לניאו־ליברליזם, לביא מתכוונת לשינוי שהחל בשנות ה־80 לכיוון של יותר הסתמכות על השוק ופחות על המדינה, בין היתר באמצעות הפרטה, צמצום מדינת הרווחה והיחלשות ההגנות והיציבות שהיו מזוהות עם שוק העבודה הישן. "זה מכלול של גורמים ואי אפשר להגיד שזה רק ה־AI, או ממשלה כזאת או אחרת. אלה תהליכים של החברה האנושית שהתחילו מאמצע שנות ה־80 של המאה ה־20", היא קובעת.
לביא מתייחסת גם לעלייתן של הרשתות החברתיות. "תופעת הרשתות החברתיות מצמיחה פה דורות של צעירים וצעירות שחיים בכלכלת הלייקים וצריכים תגמול מיידי, וקשה להם לקבל ביקורת בשוק העבודה. לאט לאט הטכנולוגיה מחליפה בני אדם, ה־AI פורצת – ואף מנגנון מדינתי, חברתי או גלובלי לא היה מוכן לזה. כך אנחנו מקבלים את הסערה המושלמת".
"תמיד יצטרכו פסיכולוגים"
הפנטזיה של היציבות שנבנתה במאה ה־20 והלכה והתערערה בשנים האחרונות, משפיעה גם על הבחירות של צעירים וצעירות באקדמיה. חלקם מוותרים על לימודים אקדמיים ואחרים פונים למסלולים שונים מאלה שנחשבו עד לא מזמן למבוקשים ביותר. כך, למשל, מדעי המחשב מאבדים מהפופולריות שלהם בעקבות מהפכת ה־AI ובמקביל ניכרת חזרה למדעי החברה ולתחומים כמו עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה ופילוסופיה.
"אלו מקצועות שלא ייעלמו", אומרת לביא. "תמיד יצטרכו פילוסופים שיחשבו קדימה לפני המכונה. בעידן שבו כל צעיר שלישי בעולם לוקח כדור נגד חרדה ודיכאון, כמובן שיצטרכו תמיד פסיכולוגים. הצעירים והצעירות שואלים את עצמם מה צריך היום כדי שיוכלו להתפרנס. הם צריכים תמיכה רגשית, הכלה פסיכולוגית, עובדים סוציאליים.
"העובדים היום רוצים גם הכלה רגשית, אותנטיות ואינטימיות. זה דור שגדל מול המסך, שלא רואה מבט בעיניים. אנחנו בסופו של דבר יצורים חברתיים, אנחנו מחפשים את המבט הזה, ולהרבה מעסיקים מאוד קשה עם זה"
"אנחנו רואים חישוב מסלול מחדש גם בזה. לדעתי, מדעי המחשב לא ייעלמו, אלא יעשו כיול מחדש לדרישות העתידיות מול מהפכת ה־AI. כרגע אנחנו רואים התארגנות מחדש בתחום הזה".
את המושג עולם העבודה היא מכנה זומבי. "הסוציולוג אולריך בק כתב בתחילת המאה ה־20 שהמדינות לא מוכנות למאה ה־21, שאנחנו חיים בעולם של מושגים זומביים שאין להם כבר את אותה משמעות שהיינו רגילים אליה. מדינה, דמוקרטיה, עולם העבודה הם מושגים זומביים, מתים מהלכים", היא אומרת.
מעבר לכסף ולפרנסה, העובד מקבל ממקום העבודה גם למידה, גמישות מחשבתית, משמעות. מה עם כל אלה?
"המעסיקים מודעים לכך, אבל מחלקות משאבי האנוש עדיין לא מכוילות למאה ה־21. העובדים והעובדות היום רוצים שני דברים – כסף ומשמעות. הם לא יישארו במקום עבודה אם הם לא יקבלו את שניהם. זו אחת הסיבות שיש היום בעיה גדולה של שימור עובדים בכל המקצועות.
"העובדים והעובדות היום רוצים גם הכלה רגשית, אותנטיות, אינטימיות, כי זה דור שגדל ברשתות החברתיות, במסך, שלא רואים מבט עיניים, ואנחנו בסופו של דבר יצורים חברתיים, אנחנו מחפשים את המבט הזה. הם מאוד רגישים אם המנהל שלהם לא אותנטי ואינטימי איתם, אם הוא לא מסתכל להם בעיניים. הם רוצים שיראו אותם כבני אדם. אלה דברים שלא היו קיימים בעולם העבודה של המאה ה־20, ולהרבה מעסיקים מאוד קשה עם זה. באוזניים שלנו, אינטימיות נשמעת כמעט הטרדה, ולא מדובר על אינטימיות מינית כמובן. אתה רוצה לשמר עובד? תסתכל עליו. שאל אותו מה הוא צריך, שים לו גבולות ותסביר לו למה. זה כבר הרבה מעבר למשבר של עולם העבודה. זה משבר אנושי".
כמה דור ה־Z שונה מדור ה־Y?
"דור ה־Y הוא דור של מהגרים דיגיטליים. הרשתות החברתיות נכנסו לחיים שלנו ב־2008 ושינו את העולם. דור ה־Z הם ילידים דיגיטליים. הם נולדו לתוך העולם ולכן הם המומחים לתחומם. צעירים שיוצאים לעולם העבודה מבינים אותו הרבה יותר מאיתנו ויודעים להגדיר מה הם רוצים. הם באים לריאיון עבודה עם שאלות ומראיינים את המעסיק. ואם זה לא מדויק להם הם קמים והולכים".
בעולם ההייטק זה אחרת?
"עולם ההייטק הוא חלק מעולם העבודה. עדיין יצטרכו בני אדם בחברות הייטק, אבל בתפקידים אחרים. כרגע אנחנו בתוך המהפכה ובשלב הזה אין מי שיכשיר לתפקידים העתידיים האלה, שחלקם אנחנו לא יודעים מה יהיו".
את אופטימית?
"אני תמיד אופטימית, כי לאנושות תמיד היו תקופות מזוויעות ותקופות של מהפכות. האנושות ידעה לצמוח ממשברים, ולכן אם אני מסתכלת במבט פילוסופי רחב, גדול, היסטורי, אז אני תמיד אופטימית".
