הוועדה לסגירת גל"צ חרגה מהמנדט שקיבלה כדי למצוא את הכסף למקורבים
הוועדה המייעצת לשר הביטחון, שהיתה אמורה לבחון את הצורך בתחנת השידור הצבאית אך לא מעבר לכך, הקדישה רבים מדיוניה לשיקולים כלכליים של סגירת גל"צ. המרוויחים מההכנסות מחסויות והתדרים שתשאיר גל"צ אם תיסגר: בעלי התחנות האזוריות שמקורבים לליכוד
רבות דובר בשבוע האחרון על החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל והעתירות שהוגשו לבג"ץ בעקבותיה. חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, שפורסמה זמן קצר לפני החלטת הממשלה, קבעה שהצעת שר הביטחון לסגירת התחנה פוגעת בחופש הביטוי והעיתונות וכן העלתה שורה של פגמים בעבודת הוועדה המייעצת לשר ישראל כ"ץ, שהמליצה על סגירת התחנה הצבאית. בין היתר הצביעה היועמ"שית על הזיקה הפוליטית המובהקת של חברי הוועדה המייעצת, על נתונים לא שמהימנותם מוטלת בספק עליהם נשענה ההחלטה ועל שיקולים לא רלבנטיים.
מיד אחרי החלטת הממשלה הגיעו כאמור גם העתירות לבג"ץ כנגד ההחלטה, שנשענו על אותם טיעונים. עם זאת, מרכיב מהותי בעבודת הוועדה חסר גם בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי וגם בעתירות לבג"ץ והוא המוטיב הכלכלי של סגירת גלי צה"ל וכיצד הוא משרת את המקורבים למפלגת השלטון.
חשוב להדגיש שכתב המינוי של הוועדה ביקש לעסוק בבחינת מעמדה של התחנה ומתכונת הפעלתה. במילים אחרות, הוועדה היתה אמורה להמליץ אם יש זכות קיום לתחנת רדיו תחת הצבא, ואם כן, כיצד עליה לפעול. לא מעבר לכך.
למרות זאת, כפי שניתן לראות במספר מקרים, חברי הוועדה התעמקו מאוד בפן הכלכלי באופן שמעלה תהייה אם בהחלטה לסגירת גלי צה"ל לא חבוי גם תמריץ נוסף שישרת את מי שקרובים למפלגתו של שר הביטחון כ"ץ. למעשה הוועדה בחנה והתעניינה בנושא התדרים של גלי צה"ל, ההכנסות שלה מחסויות וההשפעות על שוק הרדיו כמוטיב מהותי בעבודתה.
בדו"ח הוועדה עצמה מספרים חבריה כי בפניהם הופיעו גם מנכ"ל חברת שירותי פרסום אזוריים, יאיר לוי, ויו"ר איגוד הרדיו האזורי, שהוא במקרה אותו דוד בן בסט שהיה בעבר חבר מרכז ליכוד וכיום בעלים של תחנה שיכול להרוויח מסגירת גלי צה"ל.
מעבר לכך, בקול הקורא שהוציאה הוועדה להערות הציבור היא מבקשת מהציבור להביע עמדה על מספר נושאים: מודל ההפעלה הראוי לתחנה, התכנים שישודרו בתחנת רדיו צבאית והשפעות תחנות גלי צה"ל וגלגל"צ על שוק הרדיו כולו. בעוד ששני הסעיפים הראשונים תואמים את המנדט שניתן לוועדה, לא ברור כיצד ההשפעות על שוק הרדיו כולו – שהן כלכליות בלבד – רלבנטיות להחלטה העקרונית אם צה"ל צריך להחזיק בתחנת שידור משלו.
הפגישה בגל"צ התמקדה בהכנסות מחסויות ותדרים
אך ההתעסקות בפן הכלכלי לא הסתיימה שם. לכלכליסט נודע כי בפגישות שקיימו חברי הוועדה עם גורמים מתוך התחנה ומחוצה לה, הביעו חלק מהחברים ובמיוחד היו"ר דליה זליקוביץ' עניין מוגבר בעניין התדרים שבהם משתמשת גלי צה"ל ובמחיר החסויות, תוך רפרור תמידי לתחנות הרדיו האזוריות.
כך, מפרוטוקולים שהגיעו לידי כלכליסט, עולה כי בפגישתם עם מפקד גלי צה"ל טל לב-רם, ביקשה זליקוביץ' להבין את מחיר החסויות שגובה התחנה.
זליקוביץ': "תגיד, המחירים של החסויות האלה – כמה הם גבוהים או נמוכים יותר מהמקבילים שלהם?".
לב-רם: "כמו התאגיד לדעתי".
זליקוביץ': "עדיין אני רוצה את זה".
לב-רם: "מול הרדיו האזורי?".
זליקוביץ': "כן".
לב-רם: "אולי קצת יותר גבוהים, אבל באמת שזה...".
זליקוביץ': "יותר גבוהים?"
לב-רם: "תלוי מה, תלוי איזה אופי. יכול להיות קצת יותר גבוהים. תלוי מה הם... הם יכולים לתמחר מאוד שונה. אני מתמחר הכל באישור של יועץ משפטי".
בשלב זה זליקוביץ' מבקשת להתייחס להערה קודמת של לב-רם, לפיה אם היו מאפשרים לתחנה להוסיף חצי דקה של חסויות בכל שעה (כיום התחנה מוגבלת ל־4 דקות וחצי), כל תקציב התחנה היה נסגר רק מחסויות.
זליקוביץ': "זה בסדר. אני שואלת כי אתה רוצה פה נניח עוד חצי דקה, כן? זה יילך מהם. זה יירד מהאזוריות".
לב-רם: "אנחנו מבינים שחלק מהמתח הוא מול האזוריות, כל הזמן. זה לא סתם העניין של התדרים... וכדומה. לכן, יש פה משחק עדין".
זליקוביץ': "האם אין לך עוד זליגה נוספת מכך שהתעריפים שלך נמוכים יותר ביחס ל...?".
לב-רם: "הם לא נמוכים יותר, הם גבוהים יותר. גלי צה"ל, יחסית, כדי להגיע למצב זה, אני יחסית במצב גבוה. שוב, זה עובד לפי אישורים. אולי נצטרך עוד פעם לעדכן את המדד ודברים כאלה, אבל לא היה שינוי מאז שנכנסתי בתעריף למשל. התעריף אושר על ידי משרד הביטחון, יועכ”ל. אלה פרטים שתוכלו לקבל בשאילתה מסודרת למשרד הביטחון".
כדי להבין את הפוטנציאל הכלכלי של החסויות של גל"צ, נציין כי מדובר בקצת פחות מ־50 מיליון שקל מדי שנה, קרוב להכנסות של תאגיד השידור הציבורי, שם סגירת כאן רשת ב' לבדה תפנה 50 מיליון שקל. כשמחברים את שני הסכומים האלה מבינים את התמריץ הכלכלי של תחנות הרדיו האזוריות בסגירת השידור הציבורי.
אבל החסויות הן רק פן אחד במישור הכלכלי. הפן השני הוא התדרים שבהם מחזיקה גלי צה"ל. תדרי הרדיו בישראל נחשבים למשאב מוגבל, לא מעט בשל הצרכים של מערכת הביטחון עצמה בתדרי רדיו, ולפיכך מבוקש. במשרד התקשורת, תחת השר שלמה קרעי, נעשו מספר פניות לתאגיד השידור ולגלי צה"ל בניסיון לפנות תדרים שלהם לטובת תחנות הרדיו האזוריות. מהלכי הסגירה של רשת ב' ושל גל"צ יאפשרו בדיוק את זה, בהתאמה לתוכנית של שר התקשורת להפוך את התחנות האזוריות לארציות.
במהלך הפגישה בין חברי הוועדה ללב-רם, מבקש דורון כהן, חבר הוועדה לראות את פריסת המשדרים של גלי צה"ל וגלגל"צ ומוצג שקף שלה.
לב-רם: "בסדר, זה לא אומר. אני גם לא יודע להסביר את השקף. פריסת המשדרים של גלי צה"ל היום היא במינימיום".
אחד מחברי הוועדה מציין ש"אמרו לי אנשי מילואים כשאנחנו נמצאים איפה שנלחמים...".
לב-רם: "אני אגיד לכם שמשרד התקשורת רצה לקחת תדרים עכשיו ואמרנו 'אנחנו במינימום, סליחה'. הם לקחו מהתאגיד, אני חושב".
אחת מחברות הוועדה אומרת לו בתגובה: "אתה לא יכול להיות במינימום אם בגלגל"צ יש לך חמישה ובגל"צ שלושה", ברמיזה לכך שניתן לשחרר את התדרים.
לב-רם: "אני אומר לך שאני על פריסת המינימום. אני לא... מקצועית".
ודובר אחר בוועדה משיב לו: "לא, אם גלגל"צ בחמישה וגלי צה"ל בשלושה, זה אומר שגלגל"צ יכולה לשים את את גלי צה"ל בשלושה תדרים".
מנדט הוועדה כאמור לא היה אמור לעסוק בפן הכלכלי, אך בדו"ח הסופי שלה הוא בולט. כך למשל מציינת הוועדה כי "גורם מענף הרדיו סקר בפני הוועדה את תהליך התפתחות התחרות בין גלי צה"ל וגלגל"צ לרדיו האזורי... תחרות זו הובילה לקשיים גדולים עבור התחנות המסחריות באופן המאיים על קיומן. על כן הביע תמיכה באיסור מכירת חסויות בגלי צה"ל על מנת להעביר יותר הכנסות לשוק הפרטי".
למרות הדברים הנחרצים הללו על איום מהותי על קיומן של התחנות האזוריות ותוך כדי זה גם איזכור שסגירה שלהן תייצר פגיעה בחופש העיתונות, הוועדה לא מתקפת אותם ולא מציגה אפילו נתון אחד שתומך בכך.
1 צפייה בגלריה
יו"ר הוועדה ד"ר דליה זליקוביץ'. התמקדה הרבה בתדרים וההכנסות מחסויות של גל"צ
(צילום: עמית שעל)
מיד לאחר מכן הוועדה מציינת כי "גורם נוסף בענף פרס בפני הוועדה את ענף הרדיו מזווית הראייה של המפרסמים ואופן פעילותם מול תחנות הרדיו של התאגיד, הרדיו האזורי וגלי צה"ל. לטענתו, ביחס לחשיפה, מחירי התחנות הציבוריות נמוכים אל מול התחנות הפרטיות, מה שמעניק יתרון לתחנות הציבוריות".
טענתו של לב-רם בוועדה לכך שהתעריפים של גלי צה"ל גבוהים מהתחנות האזוריות לא מוזכרת כלל, אולי מאחר שהיא גם מחלישה את הטיעון לפיו גלי צה"ל וגלגל"צ מחלישות את כוחן של התחנות האזוריות.
חלק מבעלי התחנות האזוריות מקורבים לשרי הליכוד
כפי שנחשף בעבר בכלכליסט, חלק מבעלי תחנות הרדיו האזוריות מקורבים לשרים בליכוד – חלקם היו בעברם חברי מרכז הליכוד, כמו דוד בן בסט, בעלי רדיו לב המדינה. וחלקם, כמו צבי עמאר (קול ברמה), צבי שלום ויוסי סבן (בעלי רדיו דרום), תרמו לאורך שנים לישיבת כיסא רחמים בראשה עמד הרב מאיר מאזוז (שנפטר מוקדם יותר השנה), מי שנחשב לפטרונו הפוליטי של שר התקשורת, שלמה קרעי.
למרות הקשרים הברורים הללו, קרעי פעל לקדם בכל הכוח מהלך לסגירת תאגיד השידור הציבורי (דרך הצעת חוק פרטית שהגישה חברת מפלגתו, טלי גוטליב) ואף דחק בשר הביטחון כ"ץ לקדם את סגירת גלי צה"ל בחודש מרץ. סגירת תחנות השידור הציבוריות ובעיקר כאן רשת ב' וגלי צה"ל במהותן מפנות תדרים שאותם ניתן להוציא אחר כך למכרז, אבל יותר מכך מוציאות את שתי השחקניות הגדולות ביותר מעולם הפרסום ברדיו, מה שיאפשר לבעלי התחנות האזוריות להגדיל את הכנסותיהן בעשרות מיליוני שקלים.
בעקבות תחקיר כלכליסט בינואר החלה בייעוץ המשפטי לממשלה בדיקה האם שר התקשורת שלמה קרעי מצוי בניגוד עניינים, כשעד כה לא ברור מה עלה בגורלה וממצאיה טרם פורסמו. מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה: "כל נושא האיוש של חברי הוועדה וסמכויותיה אושרו על ידי הייעוץ המשפטי".
***
חבר מביא חבר לוועדה המייעצת לשר הביטחון
בהודעה לתקשורת על מינוי הוועדה המייעצת הופיעו שמותיהם של חמישה חברים: יפתח רון טל שמונה ליו"ר, ד"ר דליה זליקוביץ' (שמונתה ליו"ר אחרי פרישתו של רון טל בשל ניגוד העניינים), שרה העצני הכהן, אלעד מלכא (ששימש גם כמזכיר הוועדה למרות שאינו עובד מדינה כמתחייב) וכן יונתן בן חמו, קצין הנדסה קרבית שאיבד את רגלו במלחמה האחרונה. אולם בכתב המינוי שלה, שפורסם שבועיים לאחר מכן, התווסף שמו של חבר שישי: דורון כהן, שכיהן כמנכ"ל משרד האוצר תחת יובל שטייניץ ב־2013-2011.
כהן, כך נודע לכלכליסט, צורף לוועדה ברגע האחרון בהזמנתו של היו"ר הראשון, רון טל. על איזה טיקט? לא ממש ברור. לכהן מחזיק בניסיון וידע לא מבוטלים והיה חבר בוועדות מסוג זה בעבר ובשיחה עמו הוא ציין כי הוא מונה לוועדה על תקן נציג ציבור.
אבל אי אפשר שלא לתהות על אופן הבאתו, בהזמנה אישית של היו"ר שמזכירה קצת את שיטת "חבר מביא חבר". הקרבה בין רון טל לכהן היא עובדה ידועה. בשנה שעברה היה כהן מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון, אך הסיר את מועמדתו אחרי שנתקל בקשיים שהערים משרד המשפטים, שטען לשורה של ניגוד עניינים פוטנציאלי שלו לתפקיד.
אחד מניגודי העניינים הללו נבע מכך שאחותו של כהן, מעין, אף מכהנת בדירקטוריון מגדל – תפקיד אליו מונתה ב־2021, חודשים ספורים אחרי שרון טל מונה ליו"ר החברה ולפני שהסתכסך עם הבעלים, שלמה אליהו, ועזב אותה ב־2022. כהן הוזכר אז כמי שהיו לו יחסים ארוכי שנים עם רון טל, שהיה אמור להיות חבר בוועדת האיתור לתפקיד.
דרכיהם המקצועיות של השניים אף הצטלבו בעבר, כשהראשון מונה ליו"ר חברת החשמל ב־2010 בזמן שהשני מכהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות, האחראית בין היתר על חברת החשמל. על המינוי של רון טל חתמו אז שרי האוצר והאנרגיה.
