סגור

מחיתולים ועד מכסים לפתחי ניקוז: רשימת החריגים של רפורמת היבוא מגיעה לוועדת הכלכלה

ועדת הכלכלה צפויה לדון היום ברשימה בת 43 חריגים לרפורמת היבוא, הכוללת מעבר מתקינה ישראלית לתקינה אירופית. חלק מההחרגות קשורות ככל הנראה לחששות בטיחותיים ברורים, אך חלק מההחרגות נובעות דווקא מפני שבמדינות אחרות לא סברו שמדובר במוצר עם סיכון בטיחותי, ולכן לא יצרו עבורו תקן מיוחד

אבקות למדיח כלים, טמפונים, סירי לחץ, מזגנים, טיטולים, מכסים לפתחי ניקוז - אלו רק כמה דוגמאות מתוך רשימה בת 43 עמודים של חריגים לרפורמת היבוא שפרסם משרד הכלכלה להערות הציבור לפני כשבועיים. החריגים הללו – המהווים כ-30% מסך התקנים בישראל - מגיעים היום (ב') לדיון בוועדת הכלכלה, שצפוי להיות סוער.
1 צפייה בגלריה
אורנה ברביבאי שרת הכלכלה והתעשייה
אורנה ברביבאי שרת הכלכלה והתעשייה
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי
(צילום: אבי מועלם)
רפורמת היבוא צפויה להיכנס לתוקף בעוד שבוע, בתחילת יוני. ברפורמה יש שני עקרונות מרכזיים: עיקרון אחד, הוא מעבר מ"בדיקת מוצרים" ל"הצהרת יבואן" - הרפורמה מבקשת לצמצם את החיכוך והתלות שיש ליבואן עם מכון התקנים ובמקום זאת לעבור למשטר הצהרה ואכיפה.
העיקרון השני, והמהותי יותר, הוא ההסתמכות על תקינה בינלאומית. כלומר, במקום שלישראל יהיה תקן ייחודי לכל מוצר, היא תסתמך על התקינה האירופית. הרציונאל מאחורי עיקרון זה הוא כפול: ראשית, ניתן להניח כי התקנים האירופאים טובים ומדויקים מספיק. שנית, בהסתמכות על התקנים האירופיים נמנעת האפשרות להשתמש בתקינה כ"חסם יבוא" וכהגנה על תעשייה מקומית.
על משרד הכלכלה הוטל לבדוק את כל התקנים הישראליים ולמצוא להם מקבילות אירופיות, או לבטל אותם לחלוטין. נכון לעכשיו משרד הכלכלה ביצע עבודה חלקית בלבד: הוא ביטל את התקנים הישראליים שהיו דומים למדי לתקנים האירופאיים, אך דווקא את התקנים הישראלים הייחודים – שלא קיימת להם מקבילה אירופית – בחר משרד הכלכלה להחריג.
כאמור, רשימת ההחרגות של משרד הכלכלה היא ארוכה מאוד ומתפרסת על כ-43 עמודים וכוללת עשרות תקנים שונים. חלק מההחרגות קשורות ככל הנראה לחששות בטיחותיים ברורים, אך חלק מההחרגות – דוגמת צמר גפן וילקוט תלמיד – נובעות דווקא מפני שבמדינות אחרות לא סברו שמדובר במוצר עם סיכון בטיחותי, ולכן לא יצרו עבורו תקן מיוחד.
עם זאת, שרת הכלכלה ברביבאי דיווחה לוועדת הכלכלה כי 70% מתוך כלל התקנים הישראליים נמצאו מתאימים לרפורמה, כך שיהיה ניתן להסתמך על תקינה בינלאומית במקום על התקינה הישראלית.