דו"ח המבקר
הכשל המתמשך בהעסקת הרבש"צים לא נפתר גם אחרי טבח 7 באוקטובר
המבקר קובע כי אף ששכרם של הרבש"צים שודרג, מרבית מסקנות הוועדה לבחינת העסקתם לא יושמו. לדבריו, ריבוי גורמים מנחים, הנחיות סותרות והיעדר מסגרת ארגונית פוגעים בהכשרה ובשמירת הכשירות. המבקר ממליץ למשרד הביטחון ולאוצר לבחון מחדש את העסקתם כאזרחים עובדי צה"ל
דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על רכזי הביטחון השוטף הצבאיים (הרבש"צים) מציג פער חד בין תפקידם הקריטי בהגנת היישובים ברחבי ישראל בעת טבח ה-7 באוקטובר לבין האופן שבו המדינה מנהלת, מעסיקה ומגדירה אותם. בשורה התחתונה: אחרי 7 באוקטובר שכרם של הרבש"צים אמנם עודכן, מעמדם שודרג חלקית, אך הבעיה המרכזית, ריבוי הגורמים שאחראים להם והיעדר גוף אחד שמנהל אותם מקצה לקצה, לא נפתרה. מסיבה זו, קובע המבקר, "הגדרת תפקידו של הרבש"ץ אינה אחידה בפקודות ובהוראות השונות של צה"ל ושל משרד הביטחון, ויש בעיה באופן שבו תפקידו מתורגם בפועל לפעילות בשטח".
לדבריו, המשך העסקת הרבש"צים במתכונת הקיימת מנציח מצב של "ריבוי גורמים מנחים הנותנים להם הנחיות סותרות; שונות בהגדרת תפקיד הרבש"צים ובאופן הפעלתם; והיעדר מסגרת ארגונית ברורה, הגורם להיעדר שייכות ארגונית ופוגע בהכשרה ושמירת הכשירות". צה"ל מופקד על הגנתם של כ־900 אלף תושבים ב־415 יישובים בגזרות הפיקודים המרחביים בצפון, במרכז ובדרום. באוקטובר 2023 היו בכלל הגזרות 418 רבש"צים, וביולי 2025 מספרם עלה ל־441 בעקבות תקינה מחדש. המבקר ציין שבמתקפת 7 באוקטובר על יישובי העוטף היו הרבש"צים, ממלאי מקומם וחברי כיתות הכוננות "הכוח המגן הראשון על היישובים מול שטף המחבלים שחדרו לשטח ישראל".
חלקם לחמו לבדם במשך שעות עד להגעת כוחות צה"ל. שבעה רבש"צים, שני ממלאי מקום ו־35 חברי כיתות כוננות נהרגו, יותר מ־100 נפצעו, ואחרים נחטפו לעזה, בהם שני רבש"צים שנהרגו בשבי.
למרות זאת, המבקר קובע כי המלצות ועדת אדרי (בראשות תא"ל במיל' עמית אדרי) לבחינת אופן הפעלת הרבש"צים, שאושרו בידי שר הביטחון בנובמבר 2023, יושמו באופן חלקי בלבד. מתוך חמש המלצות, רק אחת מומשה במלואה: עדכון שכר הרבש"צים (מטווח של 5,201-12,510 שקל בחודש לטווח של 6,900-17,500 שקל בחודש), שמהווה לדברי המבקר "תיקון עוולה של שנים רבות". שלוש המלצות נוספות, שעסקו בהגדרת התפקיד, שדרוג המעמד והסברה, מומשו חלקית, והכי חמור: "ההמלצה המרכזית בדבר שינוי מתכונת ההעסקה לא מומשה", שינוי שהיה בו "כדי להוות פתרון משמעותי לבעיות הידועות זה שנים בנוגע לרבש"צים".
בדוח מוצגת הבעיה המרכזית, והיא מבנית ונעוצה במתכונת ההעסקה של הרבש"צים המכפיפה אותם לכמה גורמים מנחים: הרבש"ץ פועל בשליחות צה"ל, שממנה ומנחה אותו מקצועית; הרשות המקומית והקב"ט מעורבים גם כן בהפעלתו ובהנחייתו; משרד הביטחון מממן את שכרו או את רובו; אך היישוב הוא המעסיק בפועל. לפי הדוח, מתכונת זו יוצרת הנחיות סותרות, חוסר ודאות ופגיעה בתפקוד. 44 מתוך 50 רבש"צים מיישובי עוטף עזה (88%) ענו בשאלון שהעביר המבקר כי מתכונת ההעסקה הנוכחית פוגעת ביכולתם למלא את תפקידם וגוררת אותם למצבים של ניגודי עניינים. לפיכך המבקר קובע שמתכונת העסקה זו "פוגעת ביכולתם לממש את תפקידם כרבש"צים".
המבקר מדגיש כי מדובר בכשל מתמשך. כבר בביקורות קודמות מ־2005 ומ־2018 עלו בעיות בהפעלת הרבש"צים, אך "גם לאחר 20 שנה משרד הביטחון וצה"ל טרם תיקנו את הליקויים הנובעים ממתכונת ההעסקה של הרבש"צים והחלו לעסוק בכך רק לאחר 7.10.23", נכתב בדוח.
אחת ההחלטות שלא מומשו הייתה קליטת הרבש"צים כאזרחים עובדי צה"ל. בנובמבר 2023 החליט משרד הביטחון לקדם את המהלך, אך הוא נבלם בשל התנגדות משרד האוצר להקצות תקני משרות. במקום זאת, ביוני 2024 קודם מתווה של העלאת שכר בלבד. לפי הדוח, הדבר לא השיג את מטרת חיזוק הרבש"צים במסגרת תפיסת ההגנה החדשה. מנכ"ל משרד הביטחון אף כתב בפירוש לאוצר שההתנגדות לתוספת התקנים "מונעת בשלב זה את יכולת מערכת הביטחון לחזק את הרבש"צים, ופוגעת ביכולתו של צה"ל ליישם את תפיסת ההגנה החדשה ליישובים".
הדוח מצביע גם על בלבול בהגדרת התפקיד. פקודות שונות של צה"ל ומשרד הביטחון אינן מגדירות באופן אחיד מה בדיוק נדרש מהרבש"ץ, והתוצאה ניכרת בשטח: חלק מהרבש"צים השיבו כי הם אחראים לנושאים כמו סידורי ביטחון במוסדות חינוך, הכשרת צוותי חירום ביישוב, הכשרת צוותי רפואה ועוד נושאים, בעוד חלק אחר מהרבש"צים השיבו שאינם אחראים לכך.
גם הקשר עם קב"טי המועצות אינו מוסדר כראוי. הדוח קובע כי בפקודות צה"ל לא הוסדרו ממשקי העבודה בין הקב"טים לבין צה"ל והרבש"צים. ב־7 באוקטובר, במקרים שנבדקו בעוטף, אמצעי הקשר השמישים שעמדו לרשות רבש"צים וכיתות כוננות היו מכשירים שרכשו קב"טי המועצות, ולא מכשירי קשר צבאיים שהיו אמורים להיות מסופקים על ידי צה"ל ומערכת הביטחון.
בעיה נוספת היא סמכויות הרבש"צים. לפי הדוח, סמכויות כמו חיפוש או עיכוב אינן מופיעות בחוזי ההעסקה עם היישובים או בחוזים של משרד הביטחון עם הרשויות, אלא רק בחוק השמירה. 11 רבש"צים אמרו לצוות הביקורת שסמכויותיהם אינן ברורות להם, פער שעלול להשפיע ישירות על תפקודם בזמן אמת.
לכך מצטרפת בקרה מוגבלת מצד משרד הביטחון על תשלומי השכר לרבש"צים. המבקר מעיר כי בדיקות בהיקף של שמונה מתוך כ־415 יישובים בשנה, וגם זאת לא בכל השנים, "אינו יכול להיחשב בקרה נאותה".
המבקר מזכיר גם כי מאז 2017 הונחו על שולחן הכנסת 14 הצעות חוק לעיגון הנושאים הכרוכים בתפקיד הרבש"ץ, אך הן לא קודמו. גם פעילות ההסברה של משרד הביטחון בנוגע לשינויים בתפקיד, במעמד ובתנאי ההעסקה תוארה בדוח כלא אפקטיבית.
בסיכום, המבקר קובע כי עדכון השכר חשוב, אך אינו מספיק. לדבריו, הבעיה המרכזית היא "היעדרו של גוף אחד שאחראי לרבש"צים, על כל מרכיבי העסקתם והפעלתם". הוא מוסיף שתגובות הגופים השונים לטיוטת הדוח משקפות "התנערות של כלל הגורמים ובראשם מערכת הביטחון, מאחריותם לרבש"צים ולהיבטים שונים בהפעלתם והעסקתם". נוכח מה שמכנה המבקר "גרירת הרגליים של משרד הביטחון", המלצתו היא שמשרד הביטחון והאוצר יבחנו שוב את שינוי מתכונת ההעסקה של הרבש"צים כאזרחים עובדי צה"ל, ושתינתן קדימות לביצוע השינוי ביישובים בעלי סיכון גבוה. המבקר ציין שאם שני המשרדים לא יגיעו להסכמה, ראוי שמנכ"ל משרד ראש הממשלה יכריע במחלוקת ביניהם.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "משרד הביטחון פעל לאורך השנים האחרונות וביתר שאת במהלך המלחמה להסדרת וחיזוק מעמד הרבש"צים ולשיפור בתנאיהם. המתווה שגיבש המשרד ויישם בשטח הסדיר עשרות תקני רבש"צים ומאות ממלאי מקום נוספים ברחבי המדינה, הביא להקמת מוקד רבש"צים והגדלת כיתות הכוננות ברחבי הארץ, קידם הסדרת גבולות גזרה בין הרשות המעסיקה לבין צה"ל כמנחה מקצועי ועוד.
"בנוסף, מתוך הערכה והוקרה לתפקידם המשמעותי התייחס המתווה גם לשיפור תנאיהם של הרבש״צים, בין היתר המתווה הביא להעלאה משמעותית בשכרם, זאת בנוסף לרכיבי מעטפת נוספים של מדים ייעודיים, תעודות רבש"צ הכוללות סמכויות בחוק, הדרכות והכשרות מקצועיות, רכש נשקים חדישים ואמצעי לחימה מתקדמים, מענקי מצוינות ומענקי לחימה, אירועי הוקרה וזיכרון".
