סגור

דעה
פתיחת השוק ליבוא לא מבטיחה הורדת מחירי המזון

יבוא בלבד לא יטפל בבעיית מחירי התוצרת החקלאית. במקביל לפתיחת השוק לייבוא, יש להתמקד בבעיות השורש המשפיעות על מחירי המזון לצרכן ותורמות למחירים הגבוהים

מי שמתבשם מן ההצהרות החגיגיות של שר האוצר על גן העדן הצפוי לצרכנים עם צניחה צפוייה במחירי הירקות והפירות בעקבות הרפורמה בחקלאות, שיירגע. ניסיון העבר מלמד כי הסרת מכסים לא תמיד מוזילה מוצרים לצרכן, כיוון שההוזלה לא בהכרח מתגלגלת לצרכנים אלא נשארת אצל היבואנים ורשתות השיווק ומעשירה את כיסם.
מוצרים ששנים רבות אין עליהם מכס כלל, ומיובאים באופן מלא, אינם זולים יותר, ודוגמאות יש למכביר, תה, קפה, אורז וכו'. מוצרים אלה, שהם כאמור ללא מכס, מותירים פער תיווך של מאות אחוזים בידי היבואנים והקמעונאים.
משרד החקלאות מאשר מאז 2016 יבוא במסגרת מכסות פטורות ממכס של ירקות טריים, שמטרתן למנוע מחסור או עליית מחירים בירקות טריים. השנה פרסם משרד החקלאות מכרזים ללא מכס לאלפי טונות של תפוחים ואגסים מאירופה וארה"ב. המכסה לעניין יבוא ירקות קשים מהסוגים תפוחי אדמה, בצל, כרוב, גזר, לפת וחזרת, עמדה בשנים האחרונות על 15 אלף טון, ואילו המכסה ליבוא ירקות רכים מהסוגים עגבניות, פלפלים, חסה, סלרי, מלפפונים ופטרוזיליה עמדה על 35 אלף טון. אך המחירים לא ירדו. סקר באוגוסט שפורסם ב"ידיעות אחרונות" מצא כי הרשתות מוכרות בממוצע בננות, ענבים, אפרסקים אגסים וחצילים, למשל, במחיר הגבוה פי שלושה מן המחיר לחקלאי ואילו עגבניות, ומלפפונים במחיר כפול ויותר מזה שמקבל החקלאי.
2 צפייה בגלריה
חקלאים משליכים פירות במחאה על פתיחת היבוא
חקלאים משליכים פירות במחאה על פתיחת היבוא
חקלאים משליכים פירות במחאה על פתיחת היבוא
(צילום: רועי עידן)
קחו לדוגמא את ה"רפורמה במחירי הבשר" שהוכרזה בקול תרועה ב-2016 ונכשלה במאבק להוזלת הבשר. ב־2016 החלה המדינה לראשונה לאשר מכסות יבוא מוזל של בשר טרי ללא מכס כדי להוריד את המחירים בשוק שנשלט על שני גופים גדולים. נתוני הרשות לתחרות אז העלו כי שוק הבשר נשלט על ידי חברת השיווק הגדולה של האחים דבאח מדיר אל אסאד ו"תנובה" המחזיקות במרבית השחיטה הכשרה. זאת ועוד, במקטע השחיטה הכשרה, "תנובה" וחברת דבאח - מצאה הרשות - הן השחקניות היחידות בענף הבקר שפעילות בכל מקטעיו - אספקה, פיטום, שחיטה ושיווק. הדומיננטיות של "תנובה" וקבוצת דבאח בשוק הבשר - הסביר אז משרד החקלאות - תורמת רבות למחירי הבשר הגבוהים בישראל".
מאז 2016 נעשו שינויים רבים ברגולציה של שוק הבשר כדי להוזיל מצרך זה לצרכן הישראלי. המדינה אישרה פתיחת יבוא של בשר טרי ומצונן ללא מכס ממדינות כדוגמת פולין ואירלנד לישראל. בנוסף האריכה המדינה את התוקף של חיי המדף המקסימליים של בשר טרי מצונן שנשמר בוואקום, מ-45 יום ל-85 יום. בכך נפתחה ההזדמנות עבור מדינות כדוגמת ארה"ב, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה לייצא לישראל בשר טרי מצונן בדרך הים.
אלא שצעדים אלה לא הביאו גאולה והייבוא המוזל התרכז בידי ארבעה יבואנים שלא תמיד עמדו בהבטחות למדינה. בין הזוכות במכסות בייבוא ללא מכס היתה השחקנית הדומיננטית בשוק הבשר בישראל "תנובה", למרות התנגדותה הקולנית של רשות התחרות.
2 צפייה בגלריה
יאיר זימון חדש
יאיר זימון חדש
פרופ' יאיר זימון
זאת ועוד, ועדת המכסות הממשלתית מצאה בשנה שעברה שישה יבואנים שמכרו בשר טחון - שיובא בפטור ממכס - במחיר גבוה מאד מעל המחיר לו התחייבו כתנאי להקצאת המכסה. גם משרד החקלאות הודה בשנה שעברה בהצעתו לתכנית לאומית לענף החקלאות כי "ביחס למחירי הבשר, מכסות הענק הפטורות ממכס שנפתחו שנה אחר שנה, לא הביאו לירידת המחיר לצרכן".
לא פלא הוא שנתוני סקרים בינלאומיים גילו כי מחירי הבשר בארץ גבוהים ב-46% מהממוצע העולמי, וכי מאז 2016 המחיר הממוצע בישראל לא התמתן בעקבות הרפורמה בייבוא בשר לישראל אלא עלה כמעט ב-20 אחוז.
והמבקר? מבקר המדינה קבע ב-2020 בדו"ח על התנהלות משרד החקלאות כי למרות הרפורמות השונות שפתחו את השוק לייבוא בשר במחיר נמוך יותר, כדי להפחית את המחיר לצרכן, חלה דווקא עלייה מאז 2016 במדד מחירי בשר הבקר לצרכן.
אם כך ברור שיבוא לא יטפל בבעיית מחירי התוצרת החקלאית. במקביל לפתיחת השוק לייבוא, יש להתמקד בבעיות השורש המשפיעות על מחירי המזון לצרכן ותורמות למחירים גבוהים יותר, בהשוואה למדינת אחרות. למשל - משקלו של סעיף העבודה השכירה בחקלאות בישראל, על פי נתוני למ"ס, הוא כפול מן הנטל על החקלאי האירופי והוא אחד התורמים הבולטים למחירי התוצרת החקלאית.
טיפול שורש כזה מחייב הקטנת עלויות העובד הזר וביטול היטלים בעשרות אלפי שקל כמו האגרה על ספירת מלאי שנתית של מצבת העובדים, היטל לחידוש שנתי של אשרת העבודה למרות שהעובדים מגיעים בחוזה לחמש שנים, עדכון העלות ההסטורית, למגורים המוכרת כהוצאה, ביטול מס מעסיקים, ביטול פיצויי פיטורין, ביטול המכסות השרירותיות להבאת כוח אדם שאינן מעניקות לחקלאים את כמות כוח האדם הנדרשת לניהול משקיהם ומגדילה ב-50 אחוז את עלות העבודה בגלל הצורך להעסיקם שעות נוספות, ומתן אפשרות להביא עובדים גם ממדינות אחרות מחוץ לתאילנד.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק

לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.