גורל מוסד מבקר המדינה מגיע לרגע האמת: האם ייבחר פרקליטו הפרטי של נתניהו
ראש הממשלה ביקש מחברי הקואליציה להצביע בעד מועמדו, עו"ד מיכאל ראבילו, ואילו האופוזיציה התגייסה לתמוך בשופט העליון בדימוס יוסף אלרון. האינטרס של נתניהו: למנות מקורב שיסיר ממנו אחריות ל־7 באוקטובר
בחירת מבקר המדינה, שתתקיים היום בהצבעה חשאית, מפלגת את מליאת הכנסת לשניים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מחברי הכנסת של הקואליציה להצביע בעד מועמדו, עורך דינו הפרטי מיכאל ראבילו. ומנגד, האופוזיציה התגייסה לתמוך בשופט העליון בדימוס יוסף אלרון. מועמדו של ראש הממשלה הוא שותף במשרד עורכי הדין בבעלותם של דוד שמרון, בן דודו של נתניהו, ויעקב מולכו - שהוא גם גיס של שמרון וגם שימש כיועצו של נתניהו. ההמלצות לאלרון הגיעו מסיעות יש עתיד, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי, והוא זוכה לתמיכה גם בסיעות הערביות.
אלרון פרש בספטמבר 2025 מכהונה כשופט בבית המשפט העליון, שם קרא תיגר על מועמדותו של הנשיא יצחק עמית לנשיאות העליון במסגרת שיטת הסניוריטי. שר המשפטים יריב לוין תמך במועמדותו של אלרון לנשיא העליון, ומאבקו נגד עמית על כס נשיאות העליון זיכה אותו גם בתמיכה של ח"כים בליכוד ובקואליציה.
בינתיים בליכוד יש קרבות קשים בין הח"כים בפריימריז. רבים מהם יישארו בחוץ, והתרעומת שלהם על כך עשויה להוביל אותם לא לתמוך בראבילו. גם באגודת ישראל ובדגל התורה זועמים מאוד על נתניהו, שלא עמד בהבטחתו בהסכם הקואליציוני לחקיקת חוק ההשתמטות וייתכן שיענישו בהצבעה בעד אלרון. הציונות הדתית ועוצמה יהודית הודיעו על תמיכה בראבילו, ולא מן הנמנע שיושג דיל עם יהדות התורה וש"ס תמורת חקיקה דתית ותקציבים לחרדים.
מעבר לכך, ח"כים בקואליציה ובאופוזיציה מתחו ביקורת על כך שנתניהו מבקש למנות לתפקיד את ראבילו, שעשוי להכריע את גורלו בכל הקשור לדו"חות הביקורת על מלחמת "חרבות ברזל". המבקר היוצא מתניהו אנגלמן פרסם עד כה עשרות דו"חות וטיוטות ביקורת מקיפים על ניהול המלחמה, אירועי 7 באוקטובר ותפקוד הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי. הדו"חות מצביעים על כשלים חמורים ופערים מתמשכים בהיערכות העורף, בטיפול במפונים, במעטפת השיקומית ועוד. פרסום הדו"חות בנושאי הליבה הצבאיים במלחמה עוכב בעקבות צווי ביניים. עם זאת, משרד מבקר המדינה ממשיך לבדוק את הסוגיות הקשורות בין היתר בהתנהלות הדרג המדיני במלחמה.
על פי חוק מבקר המדינה, הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת מוסמכת להקים ועדת חקירה ממלכתית על בסיס דו"ח מיוחד או שנתי של מבקר המדינה. מדובר במסלול שמהווה חלופה להקמת ועדת חקירה ממלכתית על ידי הממשלה ומאפשר לכנסת ליזום את החקירה באופן עצמאי.
באופוזיציה חוששים שבחירת ראבילו למבקר המדינה תסייע לנתניהו בגיבוש דו"חות שבהם לא תוטל עליו אחריות אישית ובהצגת מסקנות שימנעו הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
סוגיה מטרידה אחרת היא שמבקר המדינה עומד בראש ועדת ההיתרים, הפועלת לצד מבקר המדינה. הוועדה מוסמכת לדון בבקשות של ראש ממשלה, שרים וסגני שרים לקבלת פטור אישי מכללי האתיקה ומניעת ניגוד עניינים. הוועדה גם בוחנת ומחליטה בבקשות למימון הוצאות משפטיות, קבלת תרומות, החזקת מניות, ניהול כספים בנאמנות ועוד. בדצמבר 2018 דחתה ועדת היתרים את בקשתו של נתניהו לממן את הגנתו המשפטית באמצעות ספנסר פרטידג' ובן דודו נתן מילקובסקי ז"ל. הוועדה קבעה בין היתר כי "מימון הוצאות משפטיות הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון".
