פרסום ראשון
פסק הבורר של אורנשטיין בסכסוך גרטלר-גרטנר חוזר לתיקונים בשל "צבר פגמים"
בית המשפט המחוזי קבע כי נפלו פגמים בפסק הבוררות שחייב את דן גרטלר בתשלום של כ-85 מיליון דולר לאחים גרטנר. בין היתר ביקרה השופטת את הבורר איתן אורנשטיין על החלטתו "לקצר את לוחות הזמנים ולהחיש את מתן פסק הבוררות"
סכסוך המיליארדים בין היהלומן דן גרטלר לאחים מנדי ומשה גרטנר, אחד הסכסוכים הארוכים והגדולים אי פעם, לא מסתיים חרף פסק הבוררות של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, איתן אורנשטיין. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (א') את בקשת האחים גרטנר לתת תוקף של פסק דין "בשלב זה" לפסק הבורר מאפריל 2024, שחייב את גרטלר בתשלום של כ-85 מיליון דולר לצמד האחים - וקבע שפסק הבוררות יחזור לאורנשטיין לצורך השלמות ותיקונים, לאחר שנפלו בו פגמים שונים.
שופטת המחוזי איריס אילוטוביץ סגל כתבה בפסק דינה כי בפסק הבורר אורנשטיין נפלו פגמים בכמה סוגיות - וקיבלה בכך חלק מטענותיו של גרטלר. עם זאת, היא לא קיבלה את בקשתו לבטל את פסק הבורר במלואו. השופטת ציינה אמנם שאורנשטיין "בחן לעומק את הסוגיות, ניתח את מערכת היחסים המשפטית והעסקית בין הצדדים, ויצר פסק בוררות סדור ומנומק", אך בשורה התחתונה כתבה כי "צבר הפגמים האמור יוצר מארג טענות ועובדות המקים יסוד מוצק להתערבות בפסק הבוררות".
אילטוביץ סגל כתבה בסיכום שלאחר שבחנה את מכלול הטענות של גרטלר ביחס לעילות לביטול פסק הבורר, "נקבע כי חלקן אינן מצדיקות התערבות ודינן להידחות, בעוד שאחרות נמצאו מוצדקות ודינן להתקבל". לכן היא קבעה ש"אין מקום להורות על ביטול פסק הבוררות המקיף שניתן על ידי הבורר במלואו", אולם מאחר ש"חלק מהטענות שנמצאו מוצדקות, מתייחסות לחלקים מסוימים בפסק הבוררות, אשר ניתנים להפרדה ולבידוד מפסק הבוררות בכללותו" – הסוגיות האלה יחזרו לשולחנו של אורנשטיין ל"בחינה מחודשת".
פסק הבורר של אורנשטיין בסכסוך שנמשך מאז שנת 2010, ושניתן באפריל 2024, השתרע על פני כ-1,200 עמודים ופסק בתביעת האחים גרטנר נגד גרטלר בקשר לזכויות כריה באפריקה והסכמי הלוואה והשקעה שונים שנחתמו בין הצדדים. אף שהאחים גרטנר תבעו מגרטלר סכום עצום של יותר מ-1.65 מיליארד דולר, אורנשטיין פסק לבסוף שגרטלר יפצה אותם בכ-85 מיליון דולר בלבד, תוך שהוא דוחה את מרבית טענות התביעה שלהם נגדו.
למרות שמבחינת האחים התביעה התסיימה בקול ענות חלושה, עם סכום פיצוי של כ-5% מתביעתם, הם ביקשו מבית המשפט המחוזי לאשר את פסק הבורר, בעוד גרטלר, שאף שהרגיש שיצא מהבוררות כשידו על העליונה, הגיש בקשה לביטול פסק הבורר – והעלה טענות שונות. בין השאר טען גרטלר לפגיעה בזכות הטיעון שלו, כאשר לטענתו פסק הבוררות "ניתן בפתאומיות", תוך ביטול החלטות קודמות של אורנשטיין עצמו, באופן שלא אפשר לו להביא ראיות, להציג מסמכים מסוימים ולהוכיח את טענותיו ובין השאר לברר לעומקה את התביעה מנגד שהגיש גרטלר נגד האחים גרטנר (התביעה המקורית שלו עמדה על כ-235 מיליון דולר) - ואת הסכמתו לחזור בו מרכיב מסוים בתביעה.
בהקשר זה, גרטלר טען גם לניגוד עניינים של אורנשטיין, שחשש מפני פתיחת חקירה פלילית נגדו בקשר להקלטות שחשפו את שיחותיו עם עו"ד אפי נוה (חקירה שאכן נפתחה חודש לאחר מכן, שבה אורנשטיין נחקר באזהרה במשטרה) – מה שלדברי גרטלר "השליך ישירות על שיקול דעתו" של אורנשטיין, והוביל אותו לפרסם את פסק הבורר בפתאומיות ובמהירות ו"להכריע בחופזה בהליך הבוררות".
בפסק הדין קבעה השופטת ש"פסק הבוררות ניתן תוך ביטול שורת החלטות קודמות שהבטיחו לצדדים זכות טיעון", ובכך נשללה מגרטלר והחברות שלו "הזכות להציג טענותיהם באופן מלא ומסודר לפני הבורר במספר מועט של עניינים".
לדברי השופטת, העובדה שאורנשטיין נחפז לפרסם את פסק הבורר פגעה למעשה בזכות הטיעון של גרטלר. "הבוררות מתנהלת למעלה מעשור ובנסיבות אלה הארכת ההליך בחודש או אף במספר חודשים אינה חורגת ממסגרת סבירה, ובוודאי שאין בה כדי להצדיק מתן פסק בוררות בטרם מוצו טיעוני הצדדים במלואם".
היא גם ביקרה את אורנשטיין, ש"חלף האפשרות להשלמת ההליך בתוך פרק זמן סביר, בחר הבורר לסטות מן המתווה שנקבע, לקצר את לוחות הזמנים, ולהחיש את מתן פסק הבוררות טרם הושלמה המלאכה כדבעי".
לגבי הטענה בדבר ניגוד עניינים לכאורה של אורנשטיין, קבעה השופטת שגרטלר "לא הציג ראיות אובייקטיביות שיש בהן כדי להצביע על קיומו של ניגוד עניינים ממש, אשר השפיע בפועל על שיקול דעתו של הבורר", או שאורנשטיין פעל משיקולים זרים. היא ציינה שפסק הבורר אף הוציא את העוקץ מהטענה, מאחר שעיקר תביעת האחים גרטנר נדחתה.
עם זאת, אילוטוביץ סגל כתבה ש"לכאורה, לא ניתן לשלול את האפשרות כי במארג השיקולים שהנחה את הבורר במתן פסק הבוררות במועד שניתן, נשקלה גם ההיתכנות לפתיחת חקירה פלילית. ואולם, אף בהנחה שניתן להסיק אפשרות לקיומו של חשש למשוא פנים על בסיס נסיבות חיצוניות, הרי שהמבקש (גרטלר) לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש לשם ביסוס הטענה". כלומר, השופטת לא קיבלה את הספקולציה לניגוד עניינים מהותי כפי שטען גרטלר, אך כן העירה על החיפזון של אורנשטיין בפרסום פסק הבורר, על רקע הפרשה הפלילית בה הסתבך – דבר שלבסוף הביא לפגיעה בזכות הטיעון של גרטלר.
בנוסף, פסק הדין של המחוזי כלל התייחסות לעוד טענות שהעלה גרטלר. חלקן התקבלו (למשל, שנפלו פגמים בפסק הבורר ביחס לאופן הטלת החיובים עליו ועל החברות שלו ואופן חלוקת הנטל בתשלום שכר הטרחה של הבורר) וחלקן נדחו על ידי המחוזי – שצפוי לחזור ולדון בפסק הבורר, שיש להניח שיוגש אליו לאישור לאחר שאורנשטיין ישלים את שנדרש כעת.
