בלעדי
באוצר לא בדקו כמה יעלה כיבוש רצועת עזה בטענה שלצה"ל אין תוכניות כאלה
אף שראש הממשלה ושר האוצר דוחפים למדיניות של כיבוש הרצועה כבר כמה חודשים, לא הוכן עדיין אומדן כלכלי לתרחיש כזה. גורמים באוצר מסרו לכלכליסט כי הסיבה לכך היא ש"הצבא סבור שהנושא לא עומד על הפרק". מי יממן את תרחיש הבלהות של כיבוש עזה?
משרד האוצר לא הכין תחשיבים או אומדנים לעלויות הכרוכות בכיבוש עזה, כך נודע לכלכליסט. גורמים באוצר עדכנו את כלכליסט כי הסיבה לכך היא ש"הצבא מסר שהנושא לא עומד על הפרק". לפיכך, אין אגף כלשהו באוצר שעובד בימים אלו על תחשיב כזה. נזכיר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לקדם את המדיניות של כיבוש עזה, וזאת כנגד עמדת הדרג המקצועי בצה"ל, לרבות הרמטכ"ל אייל זמיר.
כבר לפני שלושה חודשים בדיוק - אז הועלתה לראשונה החלופה של כיבוש עזה - פנה כלכליסט למשרד האוצר וקיבל תשובה זהה: אין תחשיב כזה. התשובה לוותה בשאלות חוזרות כגון מה התרחיש הבסיסי? מה כוללת ההגדרה "כיבוש"? כמה זמן יארך הכיבוש? נכון לעכשיו, ואף שהיוזמה מתגבשת כחלופה עבור ממשלת ישראל זה שלושה חודשים, אין אף גוף ממשלתי במדינת ישראל שביצע אומדן אמיתי ומקצועי לעלות התוכנית.
השאלה שנשאלת כעת היא האם שר האוצר של ישראל, שהוא הוגה חזון כיבוש עזה והחזרת הקמת התנחלויות ברצועה - דרש מהדרג המקצועי לבצע תחשיב כזה. שכן מדובר על אירוע מאקרו־כלכלי בעלות של עשרות מיליארדי שקלים. מלשכת השר לא התקבלה תגובה, אך לכלכליסט נודע כי אין בקשה כזו. הדבר הגיוני לחלוטין, שכן מנקודת מבטו של סמוטריץ' אין אינטרס לפרסם אומדן שכזה. מעבר להיבטים פוליטיים, מדיניים ומוסריים שפחות מעניינים את סמוטריץ', הצגת עלות אסטרונומית שתכביד על כלכלת ישראל תהפוך באופן מיידי למכשול בקידום התוכנית בשיח הציבורי, והדבר יהווה מכשול נוסף לכיבוש הרצועה.
מטריד ביותר שממשלת ישראל נכנסת לאירוע מאקרו־כלכלי בסדר גודל כזה מבלי לחשב את העלות הכרוכה, ללא תכנון כלכלי וללא אסטרטגיית יציאה ברורה.
מימון צבאי בנוסף למימון אזרחי
מי שכן ניסה לחשב את העלויות הכרוכות בכיבוש עזה הוא ה־INSS - המכון למחקרי ביטחון לאומי. במסגרת עבודה של ד''ר עפר גוטרמן, כתב פרופ' אסטבן קלור מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בכיר במכון את הפרק הכלכלי. קלור, מומחה לכלכלת ביטחון וטרור מהבולטים בישראל ובעל שם עולמי, ניתח שלושה היבטים של אותה עלות. לפי הערכות גורמי ביטחון שפורסמו בגלוי, עלות התחזוקה של כיבוש צבאי של רצועת עזה נאמד בכ־25-20 מיליארד שקל שיועדו להפעלת הצבא ברצועה, ימי מילואים והוצאות נוספות, נכתב בעבודה. לפי הערכות, העלות כוללת מימון 4 אוגדות בין 58 ל־80 אלף חיילים.
ייתכן כי זו הסיבה מדוע שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, יחד עם הרצי הלוי הרמטכ"ל הקודם וגם הרמטכ"ל הנוכחי זמיר - מתנגדים למהלך.
אך כאמור, העלויות הצבאיות, שהן המשמעויות ביותר הן רק חלק אחד של העלות הכוללת. בנוסף, ישנו גם סכום עתק נוסף שקלור חישב: מימון הפעילות האזרחית של הרצועה הנאמדת בעוד 10 מיליארד שקל מדי שנה. זו בעצם הפעלת המנגנון האזרחי הכוללת הענקת שירותים אזרחיים מינימליים לתושבי הרצועה הפלסטינים כפי שמחייב הדין הבינלאומי. וכך, הסכום הכולל לכיבוש עזה הוא כ־35 מיליארד שקל מדי שנה.
לפי גוטרמן וקלור, המצב שונה מזה של 2005 טרם ההתנתקות. אז, חלק לא מבוטל מהמקור התקציבי למימון הממשל הגיע מרווחים ומיסים של הכלכלה העזתית, "בעוד שבמציאות ההרס הנוכחית ברצועת עזה, לא ניתן יהיה להתבסס על הכלכלה המקומית כמקור הכנסה למימון עלויות הממשל הצבאי", הם מסבירים. "העלות היא בגין כיסוי מינימלי של צרכים אזרחיים בסיסיים כגון מים, חשמל, ובריאות", הסביר קלור בשיחה עם כלכליסט כבר במאי.
הכלכלה בעזה קרסה לחלוטין
לפי הנתונים הקיימים ישנם כ־2.2 מיליון אזרחים ברצועת עזה החולקים כ־400 אלף משקי בית ועבודה. עלות התחזוקה חושבה לפי כלל אצבע פשוט: עלות של משק בית ערבי (בתוך ישראל) ברמת עוני גדולה העני עומדת על 15 אלף שקל לשנה. אלא שבמקרה של ערבים עניים בישראל יש "לנכות" את התרומות של אותם משקי בית שעובדים ומשלמים מסים. במקרה של רצועת עזה אין עבודה ואין תמורה בכלל שכן הכלכלה שם הרוסה ואין מגזר פרטי. על פי הערכות - התמ"ג בעזה צנח ב־86% ב־2024. הערכות העדכניות מדברות על חיסול כמעט מוחלט של כלכלת עזה ועל תוצר של כ־400 מיליון דולר בלבד בשנת 2024.
לפי נתוני הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, כ־90% מהתעשייה המקומית חדלה לפעול תוך קריסת המגזר הפרטי ושיתוק המסחר אשר הביאו לאבטלה שנאמדת ב־80%. "התנאים ברצועה הם כאלו שלא ניתן לקיים פעילות משקית", הסביר קלור כאשר הכלכלה העזתית מבוססת כול כולה סביב הפעילות ההומניטרית המוגבלת. כך מגיעים למספר הזהב של העלות: 35 מיליארד שקל שהם בין 1.5% ל־2% תוצר־לשנה. מיותר לציין כי לממשלה אין את המשאבים לבצע את המשימה הזו, כאשר במשרד האוצר מבהירים שהתוספת התקציבית עליה הוסכם לפני מספר שבועות מול משרד הביטחון בנוכחות ראש הממשלה נתניהו - סכום עתק של 42 מיליארד שקל - אינה כוללת את התוספת הזו ואת המשימה הזו.
בניגוד למשרד האוצר, במשרד הביטחון דווקא ניסו לחשב את האומדן לכיבוש עזה ופנו לכמה גופים לסיוע, לרבות בנק ישראל. שם הגיעו להערכה שנעה סביב 25 מיליארד שקל. אך הערכה זו עטופה בשאלות פתוחות רבות והסתייגויות: על איזה תרחיש "כיבוש" יש להתייחס ומה נכלל במסגרת הסכום הזה. שכן נודע שהאומדן הזה מבוסס על הוצאה אזרחית של מדינה קטנה ולא מפותחת. אך גם לנתונים אלה יש להתייחס בזהירות ובערבון מוגבל, שכן לא ברור בינתיים האם מדינת ישראל היא זו שתממן לבדה את כל העלויות והאם ישנן עלויות חריגות הקשורות לשיקום תשתיות שלא קיימות במדינות אחרות.
במשרד האוצר הפנו את כלכליסט לדובר השר לצורך קבלת תגובה, אך הדובר לא מסר תגובה עד להורדת הגליון לדפוס.
