האם הבורסה בת"א מקריבה את השוק המקומי לטובת חלום גלובלי?
המהלך החדש של הבורסה בת"א לשינוי ימי המסחר לשני עד שישי, אשר עתיד להיכנס לתוקפו בינואר 2026, הוא טעות אסטרטגית חמורה שעלולה להכביד על השוק המקומי יותר מאשר להועיל לו. הרציונל העומד מאחורי המהלך הוא להשתלב במדד MSCI היוקרתי וליצור חפיפה בין ימי המסחר בישראל לבין שווקים בינלאומיים. אולם, אני סבור כי מהלך זה יפתח פתח לשורה של בעיות, שעד כה נראה כי לא הוערכו במלואן, ויגרום יותר נזק מאשר תועלת.
במקום לפתור את בעיית מחזורי המסחר הנמוכים ביום ראשון, שגם אם הם נמוכים ביחס ליום מסחר רגיל, עדיין מהווים יום מסחר סביר שכל שחקני השוק משתתפים בו - הבורסה מסתכנת ביצירת יום מסחר גרוע יותר ביום שישי. ביום זה, המסחר יהיה קצר יותר (עד 13:50) לא תהיה חפיפה מול השוק האמריקאי והמחזורים צפויים להיות נמוכים אף יותר.
אם בימי ראשון חלק מהשחקנים הזרים אינם פעילים בשוק, בעוד השחקנים המקומיים נוכחים בו באופן מלא, הרי שבימי שישי אני צופה כי השוק הישראלי יתפקד כמעט כמו מדבר שומם. בתי ההשקעות הגדולים ישלחו רק צוות מצומצם של תורנים שתפקידם יהיה לשמור על הפוזיציות הקיימות, ואילו השחקנים המתוחכמים – כגון עושי שוק, סוחרי נוסטרו, סוחרי יום ובתי השקעות קטנים – ייעדרו כמעט לחלוטין בימים אלו, למעט מקרים יוצאי דופן שבהם יתרחשו אירועים משמעותיים במיוחד.
במקום לשמור על הייחודיות שלנו ולהיות הבורסה הראשונה בעולם המערבי שנסחרת בכל תחילת שבוע, אנו ניגרר ליום מסחר מיותר וקצר ללא משמעות, שככל שיעבור הזמן יהפוך יותר ויותר ליום מיותר שיזכה להתעלמות מצד המשקיעים.
אי-מוכנות של המערכת הפיננסית המקומית לפעול בצורה יעילה ביום כה קרוב לשבת, מהווה נדבך נוסף, היות וכל המערכת הבנקאית מלאה בעובדים דתיים ושומרי שבת, בעיקר עובדי התפעול והבק-אופיס. בשוק ההון הישראלי, שישי נתפס כיום לא יצרני, וכאשר מנהלים בכירים ומוסדות פיננסיים גדולים לא יפעלו בו במלוא הכוח, אין זה מופרך להניח שמחזורים דלילים ואף ירידה כוללת בתשואת השוק יהיו תוצאה בלתי נמנעת.
נראה כי בעוד הבורסה מדווחת על תמיכה מצד גופים בינלאומיים, ההתנגדות מצד השחקנים המקומיים בשוק ההון היא משמעותית. רבים מהמומחים המקומיים מזהירים מפני ההשלכות השליליות שעלולות להיווצר, כגון פגיעה בשקיפות המשקיעים כתוצאה מהצורך לדחות תהליכי תפעול, בעיות בשערוך קרנות נאמנות ופוטנציאל לירידת האמון הכללי במערכת.
במקום לשאוף להיות חלק ממדד MSCI , ישראל יכולה להתמקד בייחודיותה ולשמר את החוזקות המקומיות שלה. דוגמה טובה לכך היא שווקים קטנים, כמו ניו-זילנד ואירלנד, שהצליחו לבסס כלכלה יציבה ללא הצורך להשתייך למדדים גלובליים יוקרתיים. ההשקעה במקומי, בחברות ישראליות ובפיתוח שוק ההון הישראלי עצמו, עשויה להביא תוצאות טובות יותר מאשר השתלבות בכוח במערכות בינלאומיות.
אני סבור כי במקום להוסיף יום מסחר בעייתי, יש להתמקד בשיפור התנאים ביום ראשון. ניתן לעשות זאת באמצעות צמצום הפערים מול שווקים זרים באמצעות מנגנוני מסחר אלקטרוניים אוטומטיים, הפעלת מסחר חלקי או מתן אופציה לגופים בינלאומיים להשתתף באמצעות פלטפורמות מותאמות.
המעבר למסחר ביום שישי אינו צעד חיובי בעבור הבורסה בת"א והשוק הישראלי. במקום לרדוף אחר מטרות גלובליות שנויות במחלוקת, יש לחזק את היתרונות המקומיים ולהתמקד במתן פתרונות שיאפשרו לשמור על נזילות, שקיפות ואמון המשקיעים. מהלך זה לא רק שישמור על יציבות השוק אלא גם ימנע טעויות אסטרטגיות שעלולות לעלות לכולנו ביוקר.
אורי תובל הוא מנכ"ל תובל בית השקעות ויו"ר קרן הגידור אלמנדה קפיטל
