בית המשפט העליון בארה"ב: טראמפ לא יוכל לבטל את האזרחות מכוח לידה
ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה קבע העליון כי ילדים שנולדו בארה"ב, גם להורים השוהים במדינה שלא כחוק או באופן זמני, זכאים לאזרחות לפי התיקון ה-14 לחוקה. בכך נדחה הצו הנשיאותי שעליו חתם טראמפ עם שובו לבית הלבן
בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע כי הזכות לאזרחות מכוח לידה, המעוגנת בתיקון ה-14 לחוקה האמריקאית, נותרת על כנה, ודחה את ניסיונו של הנשיא דונלד טראמפ לשלול אותה מחלק מילדיהם של מהגרים. פסק הדין עוסק בצו נשיאותי שעליו חתם טראמפ ביומו הראשון עם שובו לבית הלבן, ב-20 בינואר 2025. הצו ביקש למנוע הכרה אוטומטית באזרחות עבור תינוקות שנולדו בארצות הברית להורים השוהים במדינה באופן בלתי חוקי או באופן זמני. עוד נקבע בצו כי 30 ימים לאחר כניסתו לתוקף לא יונפקו לילדים אלה מסמכי אזרחות.
ואולם, בית המשפט העליון קבע כי הצו אינו יכול לעמוד מול הוראות החוקה. "ילדים שנולדו בארצות הברית להורים השוהים במדינה באופן בלתי חוקי או באופן זמני הם 'כפופים לסמכות השיפוט' של ארצות הברית, ולכן הם אזרחים מלידה מכוח סעיף האזרחות שבתיקון ה-14 לחוקה", נכתב בפסק הדין שנוסח על ידי נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס.
לדעת הרוב הצטרפה גם השופטת השמרנית איימי קוני בארט, לצד שלושת השופטים הליברלים – אלנה קגן, סוניה סוטומאיור וקטנג'י בראון ג'קסון. מנגד, השופט השמרני ברט קבאנו סבר כי הצו של טראמפ אינו מפר את התיקון ה-14, אך כתב כי הוא "סותר חוק פדרלי" שנחקק בשנת 1940 ומסדיר את סוגיית האזרחות של אנשים שנולדו בארצות הברית. שלושת השופטים השמרנים האחרים – קלרנס תומאס, סמואל אליטו וניל גורסץ' – חלקו על ההכרעה. "בית המשפט עשה טעות חמורה", כתב אליטו בחוות דעת המיעוט.
התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית אומץ בשנת 1868, לאחר מלחמת האזרחים, במטרה להבטיח אזרחות וזכויות שוות לכל מי שנולד בארצות הברית. סעיף האזרחות שבו קובע כי "כל אדם שנולד או התאזרח בארצות הברית, וכפוף לסמכות השיפוט שלה, הוא אזרח של ארצות הברית ושל המדינה שבה הוא מתגורר". עוד לפני שהגיע התיק לבית המשפט העליון, כמה בתי משפט פדרליים מחוזיים קבעו כי הצו של טראמפ מנוגד לחוקה, ושני בתי משפט פדרליים לערעורים הותירו על כנם את צווי המניעה שעיכבו את כניסתו לתוקף. במהלך הדיונים שנערכו באפריל אף רמזו השופטים כי בכוונתם להותיר את העיקרון החוקתי על כנו. טראמפ עצמו נכח בדיונים, והפך בכך לנשיא המכהן הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית המשתתף באופן אישי בדיון בבית המשפט העליון.
