רשות המסים: העשירון העליון מכניס מדי חודש 24 אלף שקל רק מרווחי הון
לפי הנתונים, ההכנסה הממוצעת של יחיד בעשירון העליון עמדה ב-2022 על כ-68 אלף שקל לחודש; עוד עולה מנתוני הרשות כי המחצית הענייה של האוכלוסייה בישראל מחזיקה רק ב-11% מכלל הכנסות המשק
חטיבת התכנון והכלכלה של רשות המסים צללה לכיסים של אזרחי ישראל ומצאה "מטמון": ההון של העשירונים העליונים בישראל גבוה ב-83% מההון שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) דיווחה עליו. הסיבה שהלמ"ס לא איתרה חלק מההון נובעת משיטת המדידה שלה, המבוססת על הכנסות שוטפות, שיטה שמפספסת בין השאר "אקזיטים" חד פעמיים.
לפי נתוני רשות המסים, בשנים 2022-2014 (התקופה שנסקרה על ידה) נרשם זינוק ריאלי של כ-38% בהכנסה הממוצעת; זאת, בעיקר בשל קפיצה של כ-50% בהכנסות מהון (ההכנסות מעבודה גדלו "רק" ב-36%, בניכוי האינפלציה). יתרה מזו, בניגוד למדינות כמו ארה"ב - הבוננזה הזו התפזרה בקרב כל העשירונים. ועדיין, החמישון העליון (עשירונים 10 ו-9) מחזיקים בכשני שלישים מהכנסות היחידים בישראל- כאשר העשירון העליון מחזיק ב-45% מכלל ההכנסות.
הבשורה הטובה היא כי נרשמה ירידה של כ-3 נקודות האחוז במספר חסרי ההכנסה, מ-17% לכ-14%, מגמה ששיפרה במעט את הכנסות העשירונים הנמוכים, וצמצמה את אי השוויון. ועדיין, העשירון הכי אי שוויוני הוא העליון: שני המאיונים העליונים אחראים לכמחצית מההכנסות של העשירון העליון כולו. ועוד נקודה חשובה: המחצית הענייה של אוכלוסיית ישראל (חמשת העשירונים הנמוכים) מחזיקה רק ב-11% מכלל הכנסות המשק.
לפי הנתונים, 82% מההכנסות ב-2022 נבעו מיגיעה אישית (שכר שכירים, עבודה עצמאית, פנסיה וקצבאות) ו-17% היו מהון. ואולם כ-82% מכלל ההכנסות מהון מרוכזות בעשירון העליון; מתוכן, כשני שלישים נרשמו במאיון העליון (כ-58% מכלל ההכנסות מהון); האלפיון העליון של ישראל (0.1% מהמשפחות) מחזיק בשליש מסך ההון; והרבבון העליון (0.01% מכלל משקי הבית) מחזיק בלא פחות מ-14% מסך ה-132.7 מיליארד שקלים. משקלו של האלפיון העליון בהון הוא פי 320 מאשר באוכלוסייה, כאשר משקלו של הרבבון העליון הוא פי 1,400 (!)מחלקו באוכלוסייה.
עוד נתון מעניין: בזמן שבכל העשירונים משקל ההכנסות מהון הוא חד-ספרתי, העשירון העליון הוא היחיד עם הכנסות הוניות המהוות כשליש מכלל ההכנסות. במאיון העליון, חלק ההכנסות מהון מגיע לכשני שלישים מההכנסות.
כאן התגלו הפערים המשמעותיים ביותר מול נתוני הלמ"ס, בעיקר בעשירון העליון. לפי נתוני הרשות, ההכנסה הממוצעת של יחיד בעשירון העליון עמדה ב-2022 על כ-68 אלף שקל בממוצע לחודש, מתוכם כ-24 אלף שקל הכנסות מהון. זאת, לעומת נתוני הלמ"ס שהצביעו על הכנסות מהון של 5,200 שקל בלבד למשק בית בעשירון העליון.
לפער הזה יש השפעה משמעותית על מדידת האי שוויון בישראל, על גיבוש מדיניות מס ועל מקורות העושר. חשוב להדגיש, במרבית הנתונים ישנה התאמה גבוהה מאוד בין רשות המסים ללמ"ס. ואולם בעשירון העליון, הפער עצום.
כך למשל, ממוצע ההכנסה למשק בית בעשירון העליון לפי הלמ"ס עמד על 66 אלף שקל לחודש, לעומת 94 אלף שקל לפי הרשות. הפערים מדגישים את החשיבות של סקר נכסים או מחקרי עומק כדי לגלות את כל ההון שלא "נתפס" בנתוני הלמ"ס וכן בבדיקות של הרשות.
ברשות מודים כי גם הם לא הצליחו לקבל תמונה מלאה של העושר של הישראלים, שכן אין נתונים על ירושות, קרקעות (רק בעת מכירתן ותשלום מס שבח), ושכר דירה (חלקו פטור), שם מדובר על "פספוס" עצום שיכול להגיע לכ-30 מיליארד שקל.
20% מהישראלים משלמים 80% מהמיסים
הסוגיה השנייה שבה נוגע הדו"ח היא המיסוי. כאן הסיפור פשוט: כ-20% מהישראלים העשירים ביותר (עשירון 10 ו-9) משלמים 80% מהמיסים, כאשר 40 אלף הישראלים העשירים ביותר משלמים כמעט שני שלישים מכל המסים הישירים (ללא מס חברות וכמובן גם לא מס עקיף כגון מע"מ). מנגד, מחצית מהאוכלוסייה העניה ביותר משלמת כ-3% בלבד ממס ההכנסה. 70% מהישראלים בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר (עשירון 1 עד 7) משלמים 11% מהמיסים הישירים. כלומר, למחצית מאוכלוסיית ישראל אין כמעט כסף, ולפיכך הם לא משלמים מס הכנסה.
למרות כל הטבות המס (לרבות נקודות זיכוי), שיעור המס האפקטיבי (סך תשלום המס הישיר חלקי ההכנסה ברוטו) גדל (ריאלית) בעשור שנבדק מ-19% ל-20.6%. כמו כן, המערכת מאוד פרוגרסיבית - החלשים משלמים יחסית מעט. מחצית מהישראלים העניים ביותר (עשירון 1 עד 5) משלמים עד 6% מס הכנסה (ישיר) אפקטיבי. המס הישיר האפקטיבי הגבוה מרוכז בעשירונים העליונים: העשירון העליון משלם רבע מההכנסות שלו לקופת המדינה והעשירון ה-9 - כמעט 18%.
כאן חוזר הסיפור של "ההון המוחבא": בדיקה מעמיקה של הרשות מראה כי בזמן שאותו מס הכנסה אפקטיבי עומד על 25% בממוצע בעשירון העליון, ככל שמתקרבים לאלפיון העליון ולרבבון העליון, המשקל הזה דווקא יורד. ברשות מסבירים כי אחת הסיבות ל"תקלה" הזו נובעת מכך שההון הזה לא מופיע בנתוני הלמ"ס. ברשות מסבירים כי ה"בור" הזה – שנאמד בכ-5-8 מיליארד שקל - מסביר את שני המסים חדשים שגיבשו בשנים האחרונות: מס יסף הוני ומס על רווחים בלתי מחולקים, המיועדים בדיוק לאותה אוכלוסייה.
הנתונים גם מדגישים את "הרגישות" הנדרשת בזמן המיסוי: אם הממשלה תגזים לגבי מיסוי הוני - אזי ישראלים עלולים להרגיש פיתוי לרשום את החברות בחו"ל, והאווירה הפוליטית בארץ עלולה לעודד עוד יותר את המעבר לחו"ל. שנית, מערכת המס הפרוגרסיבית "קופצת" מהר מאוד – כמעט בבת אחת - כאשר מתקרבים ל-16.5 אלף שקל. לפי נתוני הרשות, החל מ-200 אלף שקל לשנה, המס השולי קופץ ל-43%, וזה פוגע בתמריץ להגדיל את שעות העבודה.
ברשות המסים גם מודים: הנתון הזה בעצם מסביר מדוע הם המליצו לשר האוצר לרווח את מדרגות המס החל מהסכום הזה במסגרת תקציב המדינה ל-2026 (למעשה - הפחתת מסים).
