לא עוצרים בביזה: עוד חצי מיליארד שקל למשרדי ממשלה מיותרים
בזמן שהתארכות המלחמה גובה מחירים כלכליים מהציבור, משרד ראש הממשלה מבקש להעביר מאות מיליוני שקלים למשרדי הממשלה, בהם 191 מיליון שקל למשרד ההתיישבות של אורית סטרוק. וגם: לאחר שפקע האולטימטום שהציבו לנתניהו להעברת חוק השתמטות, המפלגות החרדיות שוב מאיימות בפירוק הקואליציה
במקום לכסות את הגירעון, מעבירים מיליונים למשרדים מיותרים
משרד ראש הממשלה מבקש מוועדת הכספים לאשר העברת 455 מיליון שקל עודפי תקציב משנת 2024 לשנת 2025 למשרדים המיותרים בממשלה, בהם משרד המורשת והמשרד להתיישבות. מדובר בתקציבים שאושרו כבר אשתקד במסגרת חוק התקציב, אלא שהם לא הועברו ליעדם עד לסוף שנת התקציב ועל כן מבקש כעת משרד ראש הממשלה להשתמש בהם.
הדיון בבקשות לא הושלם ועל כן טרם התקבל האישור. בכל מקרה, לקואליציה יש רוב אוטומטי בוועדת הכספים שתאשר בקרוב את העברת העודפים.
מרכז האופוזיציה בוועדה ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) הכריז בה כי "ועדת הכספים מתכנסת לאשר מאות מיליונים למשרדים המיותרים. ניאבק כנגד האטימות הפושעת הזו, עוד נשנה את זה, נחזיר את השפיות, ואת החלוקה ההוגנת של תקציב המדינה".
מאחר שחלק גדול מהתקציבים של המשרדים המיותרים נכלל במסגרת חלוקת הכספים הקואליציוניים, לא התקבלו עד לסוף 2024 חוות הדעת המשפטיות הנחוצות להעברתם, ועל כן מרביתם לא הועברו לסעיפים שאליהם יועדו. כמו כן, בחלק מהפרויקטים מדובר במיזמים שנמשכים במשך כמה שנות תקציב ועל כן לא כל הכסף הועבר אשתקד.
מדובר, בין היתר, בהעברות הבאות: 191 מיליון שקל למשרד ההתיישבות, בראשות השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית); 88.422 מיליון שקל למשרד לשוויון חברתי, בראשות השרה מאי גולן (הליכוד), וכן 4.157 מיליון שקל לרשות לקידום מעמד האשה הכפופה גם לגולן; 37 מיליון שקל למשרד לפיתוח הנגב והגליל, בראשות השר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית); 32.35 מיליון שקל למשרד ירושלים ומסורת, בראשות השר מאיר פרוש (יהדות התורה); 27.42 מיליון שקל למשרד המורשת, בראשות השר עמיחי אליהו (עוצמה יהודית); 20.25 מיליון שקל למשרד התפוצות, בראשות השר עמיחי שיקלי (הליכוד); 18 מיליון שקל למשרד לשיתוף פעולה אזורי, בראשות השר דודי אמסלם (הליכוד); 15.4 מיליון שקל למשרד לנושאים אסטרטגיים, בראשות השר רון דרמר (הליכוד).
בנוסף, הוצע להעביר כ־9.8 מיליון שקל ללשכות שרים ולסגני שרים במשרד ראש הממשלה. גם תמיכות בארגוני ההנצחה יזכו להעברה של כ־13 מיליון שקל, בין השאר למרכז בגין, מרכז רבין, מכון בן גוריון, בית בן גוריון, מרכז גוש קטיף והמועצה להנצחת זכרם של נשיאי וראשי ממשלות ישראל.
למערך הדיגיטל הלאומי מוצע להעביר כ־40 מיליון שקל, למערך הסייבר הלאומי מעל 30 מיליון שקל ועבור ביצוע סקרים חיצוניים - יותר מ־21 מיליון שקל.
האולטימטום לחוק השתמטות פקע: החרדים שוב מאיימים לפזר את הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מצליח להעביר חוק השתמטות בהתאם לדרישות המפלגות החרדיות, ובמערכת הפוליטית שוב החלו לעסוק ביציבות הממשלה והקואליציה. השאלות העיקריות שמעניינות את חברי הקואליציה כעת הן מתי תפוזר הכנסת ומהו המועד שבו ייערכו הבחירות לכנסת ה־26, שתוכננו במקור להתקיים באוקטובר 2026.
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הודיע היום ללשכת ראש הממשלה: "אם עד היום בלילה אין התקדמות משמעותית בחוק הגיוס, ההוראה היא להחריף את הצעדים מיידית". בנוסף, האיש החזק באגודת ישראל מוטי בבצ'יק נפגש עם בני גנץ במטרה להגיע להסכמות. גנץ נפגש היום גם עם השר אריאל בוסו מש"ס ודן בפשרה בנוגע לחוק השתמטות.
עד כה, יהדות התורה וש"ס נמנעו מהצבעה בהצעות חוק פרטיות של הקואליציה בקריאה הטרומית במשך חמישה שבועות במחאה על אי חקיקת חוק השתמטות. כעת האיום של גפני נועד להגביר את הסנקציות, שיכולות להגיע לשיתוק הוועדות - למשל ועדת הכספים בראשותו של גפני - או אי תמיכה בהצעות חוק ממשלתיות.
לפני חג הפסח האחרון, בתחילת אפריל 2025, הציבו יהדות התורה וש"ס דד־ליין לנתניהו - קדם את חוק ההשתמטות עד ערב חג השבועות או שנשקול פרישה מהממשלה. גם המועד הזה כבר חלף בתחילת השבוע. בניסיון לדחות עוד קצת את הקץ, כינס אתמול מזכיר הממשלה יוסי פוקס פגישה עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין (הליכוד) ונציגי החרדים, בראשות השר אריאל אטיאס (ש"ס), שהתבקשו לדחות ב־10 ימים נוספים את הפרישה מהממשלה.
מחר יתכנסו האדמו"רים של יהדות התורה ומועצת חכמי התורה של ש"ס בעניין. בין הרבנים לעצמם, כמו גם בין נציגיהם בכנסת מאגודת ישראל, דגל התורה וש"ס, יש חילוקי דעות כיצד לנהוג ולא כל הרבנים מסכימים על פרישה מיידית מהממשלה.
האדמו"ר מגור, מנהיגה הרוחני של אגודת ישראל, סבור שיש לפרוש מיידית מהממשלה, ובנו הרב נחמיה אלתר נשלח בשבוע שעבר לביתו של מנהיג הציבור הליטאי הרב דוב לנדו לצורך גיוסו במימוש האולטימטום. באגודת ישראל לוחצים לפרישתו המיידית מהממשלה של שר השיכון יצחק גולדקנופף ושל ח"כ יעקב טסלר (יהדות התורה) מהקואליציה. בחסידות גור סבורים שאין טעם להמתין להמשך הארכת חייה של הקואליציה ויש לפעול לפיזור הכנסת במהלך כנס הקיץ, שיסתיים בעוד חודשיים.
אלא שלצורך איחוד השורות עם דגל התורה נחוצה גם הסכמתו של הרב משה הירש, מנהיג הציבור הליטאי וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. גורמים בדגל התורה סבורים שפירוק הקואליציה לא יסייע לחרדים, מאחר שבממשלה הבאה לא יחוקק חוק שיטיב יותר עם החרדים. מצד שני, יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (דגל התורה) כועס מאוד על אי חקיקתו של חוק ההשתמטות, כמו גם מהמשך ההקפאה של העברת כ־600 מיליון שקל למורות בסמינרים החרדים, וספק אם יתמוך בממשלה.
2 צפייה בגלריה
שר השיכון יצחק גולדקנופף. מאיים: בלי חוק השתמטות מלא לחרדים - נפרק את הקואליציה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כאמור, יו"ר ועדת חוץ וביטחון אדלשטיין לא מוכן להתפשר לדרישות המפלגות החרדיות. הוא הורה לייעוץ המשפטי של ועדתו להניח על שולחן הוועדה נוסח מעודכן של חוק השתמטות. לפי הצעתו, יעדי הגיוס של החרדים יהיו גבוהים מהיעד של 50%, שנקבע על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ, וזמן ההגעה אליו יהיה פחות מ־7 שנים כפי שמבקשת הממשלה.
אדלשטיין גם תובע שחרדי המתגייס לצה"ל ואינו משובץ בתפקיד לחימה או תומך לחימה - לא יכלל במסגרת מכסת היעדים בחוק ההשתמטות. כמו כן, הוא מתעקש להטיל סנקציות אישיות על המשתמטים, ומוסדיות על הישיבות, במקרה של אי עמידה במכסת היעדים. דרישה נוספת של אדלשטיין היא ששר הביטחון כ"ץ לא יהיה מעורב בהפעלת הסנקציות. דרישה זו נועדה למנוע מצב בו שר הביטחון יפעל משיקולים פוליטיים של שמירת שלמות הקואליציה וימנע את הפעלת הסנקציות החרדים המשתמטים.
במפלגות החרדיות מתנגדים בחריפות לדרישות של אדלשטיין ומבינים שאין אפשרות לקידום חוק השתמטות כרצונם כל עוד הוא משמש כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, אך ראש הממשלה לא שש להדיחו בשל מספר סיבות. הראשונה - התנגדות אפשרית של ח"כים בליכוד ובציונות הדתית להדחה. השנייה - נתניהו לא רוצה להסתכן בהדחתו של אדלשטיין, כשהוא רואה שאין לו רוב בכנסת להעברת חוק השתמטות. הסיבה שלישית ואולי המרכזית היא החשש מאימת הבוחר. בליכוד מעריכים שהאג'נדה בבחירות הקרובות תתמקד בנשיאת אחריות למלחמה, השבת החטופים, בשוויון בנטל ובחוק ההשתמטות.
גם כיום, מצבו של נתניהו בסקרים אינו מזהיר בלשון המעטה. בליכוד חוששים שאם המפלגה תלחם למען החרדים - אזי קולות ימין של בוחרים מהליכוד והציונות הדתית ינדדו אל מפלגתו של נפתלי בנט כמו גם למפלגות שישבצו מועמדים שהם ממובילי מחאת המילואימניקים. בכנסת מעריכים כי מפלגת מילואימינקים צפויה להתמודד בבחירות הקרובות או לרוץ במסגרת אחת הרשימות הקיימות במגוש המרכז־שמאל.
בליכוד מכוונים לסיים את כנס הקיץ כדי להשלים לפחות חלק ממהלכי ההפיכה המשטרית שהחלו כמו הליך הדחת היועמ"שית גלי בהרב מיארה, מינויו של דוד זיני לראש השב"כ, מינוי נציב שירות המדינה ע"י הממשלה ללא ועדת איתור וללא הליך מכרזי.
בנוסף, בקואליציה מבקשים להשלים במהירות בכנס הקיץ, ועוד לפני התפזרות הכנסת, את חקיקתם של שורה של חוקים להמשך מהלכי ההפיכה המשטרית כמו פיצול משרת היועמ"שית לתובע כללי וייעוץ משפטי לכדי להחלישה, חוקי התקשורת של השר שלמה קרעי שנועדו לפגוע בתקשורת החופשית ובתאגיד השידור הציבורי, וחוק להעלאת שכר הח"כים ונושאי המשרה. בתוך כך, ועדת השרים לחקיקה החליטה אתמול לדחות בשבוע את הכרעתה על הצעת "חוק הג'ובים" שהגיש ח"כ ניסים ואטורי (ליכוד). הצעת החוק תאפשר לשרים למנות חברי מפלגותיהם לדירקטורים בחברות הממשלתיות, למרות זיקתם הפוליטית.
נתניהו מעדיף לפזר את הכנסת רק בנובמבר, עם פתיחת כנס החורף של הכנסת, כך שהבחירות יערכו רק בתחילת שנת 2026. עד אז, הוא ינסה להציג לבייס הפוליטי מהלכים בכיוון של הנצחון המוחלט. כלומר, אם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא יורה לו אחרת.
