פארסת הנציב: הממשלה במסלול להתנגשות נוספת עם היועמ"שית
הכנסת צפויה לדון היום בהצעת חוק שלפיה הממשלה היא שתבחר את נציב שירות המדינה; מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל סירב לשמש בתפקיד ממלא מקום בעקבות עמדת היועמ"שית שצמצמה את סמכויותיו; ואיך הממשלה מאיצה את מהלכי ההפיכה
מליאת הכנסת צפויה לדון היום בהצעת חוק שלפיה הממשלה היא שתבחר את נציב שירות המדינה, בניגוד לעמדת בג"ץ וחרף התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. בממשלה נחושים להעביר את הצעת החוק בארבע קריאות במליאת הכנסת בתוך זמן קצר, כדי לחוקק חוק שייתר את פסיקת בג"ץ מהשבוע שעבר בדבר קביעת הליך תחרותי ומכרזי לאיוש משרת הנציב. לנוכח "חרם ההצבעות" שעליו הכריזו לפני שבועיים יהדות התורה וש"ס במחאה על אי חקיקת חוק ההשתמטות, מופעלים לחצים על שתי המפלגות לתמוך בהצעת החוק הזו היום כדי לפגוע עוד במעמד בג"ץ, ולהביא למינוי נציב לפי בחירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הצעת החוק הונחה שלשום על שולחן הכנסת על ידי הח"כים עמית הלוי ואופיר כץ (ליכוד), וכבר אתמול אושרה בוועדת השרים לחקיקה, שזומנה במיוחד ודנה רק בהצעת חוק זו.
עד כה, במשך שנים, הליך בחירת הנציב היה פטור ממכרז או מהליך תחרותי ואושר על ידי ועדת מינויים שמונתה על ידי ראש הממשלה, לה הגיש רה"מ את המועמד/ת, ואחר כך המינוי אושר על ידי הממשלה. אישורה של הצעת החוק החדשה בקריאה השנייה והשלישית יגרום לכך שראש הממשלה יוכל למנות נציב בלי הליך תחרותי.
בחוות דעת שגיבש המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון ונשלחה אתמול לוועדת השרים לחקיקה נקבע כי "הצעת החוק על כלל רכיביה צפויה לפגוע קשות בעצמאותו, במקצועיותו ובאי תלותו של נציב שירות המדינה, וממילא להסב נזק משמעותי, לאופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי כולו, ולציבור כולו". עוד כתב כי "הצעת החוק מבקשת למנות נציב באופן ישיר על ידי הדרג הפוליטי ללא בחינת התאמה או תנאי סף, וזאת מתוך תפיסה שרואה בו כזרוע ביצועית של הממשלה, ותו לא. בכך כמובן, לא ניתן להבטיח מניעת פוליטיזציה של השירות הציבורי.
"ההכרעה השיפוטית אותה מבקשת הצעת החוק לאיין, בנוגע לדרך מינוי הקבע של הנציב, נועדה להבטיח שירות מדינה מקצועי וממלכתי אשר פועל לטובת האינטרס הציבורי ולא לטובת אינטרס פוליטי כזה או אחר. פסיקת בית המשפט בדבר הצורך לאייש משרה זו בהליך מקצועי ותחרותי נועדה להגן על עצמאותו של נציב שירות המדינה ושל בעלי התפקידים הבכירים בשירות המדינה, הנושאים באחריות לשירות הציבורי שמשרת את הכלל ואשר פועל בהתאם לכללים של מינהל תקין ושל שמירת החוק".
עוד ציין לימון כי "ההסדר המוצע כעת חותר למצב הפוך. מצב שבו נציב שירות המדינה, ראש וראשון לעובדי הציבור במדינה ימונה ללא הערובות הנדרשות לשם מינוי פוליטי. ההסדר מתעלם לחלוטין מאופיו של תפקיד נציב שירות המדינה והוא אינו נותן מענה לעקרונות של שירות מדינה מקצועי וממלכתי. משהוא יכול לקבוע את הליך מינויו של נציב שירות המדינה כהליך הנשלט באופן בלעדי בידי הדרג הפוליטי. בכך מסירה הצעת החוק את הערובות החיוניות שנקבעו בפסק הדין, תוך איון הליכי מינוי מקצועיים, מאוזנים ושווים אשר יש בהם כדי כי תפקיד נציב יאויש על ידי אדם מקצועי ומתאים ביותר לתפקיד, באופן שיבצע את עצמאותו ואת ממלכתיותו.
"לנוכח כל אלה עמדתנו היא שהצעת החוק מבקשת לבטל את התפיסה המושרשת במשפט הישראלי של שירות מקצועי, ציבורי, וממלכתי ויש בה כדי להביא לפוליטיזציה שלו, להחלשתו ולפגיעה משמעותית באיכות המינויים לתפקידים השונים, בשירות הציבורי ולפגיעה משמעותית באיכות השירות שמקבל הציבור מהממשלה בתחומים החשובים ביותר למימוש זכויותיו".
לפי הצעת החוק בחירת הנציב תתבצע ללא הליך תחרותי וללא חובת מיכרז. עוד מוצע כי רה"מ יוכל למנות ממלא מקום זמני לנציב שירות המדינה במקרה שהמשרה מתפנה לתקופת כהונה שלא תעלה על חצי שנה, עם אופציה להארכת התקופה באישור הממשלה. הצעת החוק גם באה לשנות את הליך הטלת תפקיד הנציב באופן זמני (במילוי מקום), באופן שיהיה כפוף לחובת התייעצות עם הממונה על השכר או לאישור הממשלה, כאשר כיום נדרשת התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה.
ובתוך כך, עדן בר טל, מנכ"ל משרד החוץ, הודיע אתמול כי הוא מסרב לשמש בתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה כפי שביקש נתניהו. זאת, לדבריו, עקב חוות דעת של היועמ"שית המצמצמת את סמכויותיו בתפקיד זה. לדברי בר טל, "לאחר עיון בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולנוכח המגבלות המשמעותיות שהוצגו במסגרתה באשר להיקף הסמכויות שיינתנו לי ככל שתוטל עליי המשימה, הגעתי למסקנה כי במסגרת זו לא ניתן למלא את התפקיד כנדרש".
בשבוע שעבר הודיע נתניהו כי בר טל ישמש ממלא־מקום נציב שירות המדינה. בהודעתו תקף נתניהו את בג"ץ על כך שהוא מסכל את מינוי הנציב: "זה כשנה, בעיצומה של מלחמה רב זירתית, מנסה הממשלה למנות נציב שירות מדינה קבוע בדרך שמונו נציבי שירות המדינה עד היום - אך הייעוץ המשפטי לממשלה, בגיבוי בג"ץ, מונע זאת. הממשלה תתמוך בהצעות החוק שהוגשו ושנועדו להשיב את המצב לקדמותו, כפי שקבע המחוקק במפורש, ולהפסיק את הפגיעה בשירות המדינה".
יומיים לאחר מכן הודיעה בהרב־מיארה כי המינוי חסר תוקף משפטי, מאחר שבוצע ללא היוועצות: "הטלת התפקיד נעשתה שלא בהתאם להוראות הדין. ככל מינוי אחר שנעשה שלא כדין, היא אינה ברת תוקף משפטי, כל עוד לא יושלם הליך ההיוועצות הסטטוטורי המתחייב".
בחוות הדעת שללה בהרב־מיארה את מינויו של בר טל כממלא מקום הנציב. "הטלת תפקיד זמנית זו מעוררת חשש ממשי ליצירת תקדים מוקשה של מינויים קצרי טווח של בעלי תפקידים המאופיינים בזיקה פוליטית למשרות בכירות הכוללות היבטי שמירת סף. אם בסופו של דבר יוטל התפקיד כממלא מקום על בר טל הדבר כרוך במגבלות משפטיות שיוטלו עליו בתקופת כהונתו הקצרה. בין היתר הוא יהיה מנוע מלעסוק במינויים קבועים של נושאי משרה בשירות הציבורי ובהחלטות אחרות בעלות השלכות רחבות או ארוכות טווח, בצד מגבלות שיחולו על החלטות הנוגעות למשרד החוץ".
קידומה של הצעת החוק מהווה הרחבת התמרון של נתניהו נגד שומרי הסף, ובמקרה הזה: היועמשית בהרב־מיארה ובית המשפט העליון, והיא מהווה מהלך נוסף במסגרת מהלכי ההפיכה המשטרית.
במסגרתה ההפיכה מקדמת הקואליציה הצעות חוק פרטיות, תוך עקיפת עמדתה של היועמ"שית, ובהן כאלה שמחלישות לא רק את היועמ"שית אלא גם את הרשות השופטת.
הצעת החוק מהווה בעצם פגיעה בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית החתום על פסק דין מהשבוע שעבר (יחד עם דפנה ברק־ארז ונועם סולברג שהסתייג) המחייבת הליך תחרותי בבחירת הנציב.
קידומה של הצעת החוק בא לאחר שהממשלה כבר קיבלה לפני כחודשיים החלטה על פיטוריה של בהרב־מיארה, אלא שישומה "תקוע" בהיעדרו של נציב מדינה קבוע או ממלא מקומו. הממשלה גם החליטה על פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר, אך לאחר שזה הודיע כי יסיים את תפקידו ב־15 ביוני ביטלה הממשלה את החלטת הפיטורים, כדי לנסות ולמנוע מבג"ץ לפרסם פסק דין עקרוני בסוגיית פיטורי ראש השב"כ.
לרה"מ ולשרים חשוב מאוד לשלוט בדרך בחירת נציב שירות המדינה, שהוא ה"פקיד מספר 1 בשירות המדינה".
הנציב יושב בוועדה לבחירה והדחה של היועצת המשפטית לממשלה, וכן בוועדה למינויי בכירים בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס שבוחנת את טוהר המידות של "סמלי שלטון" כמו רמטכ"ל, ראש שב"כ, מפכ"ל, נגיד בנק ישראל, משנה לנגיד, נציב שירות בתי הסוהר וראש המוסד. הנציב עומד בראש "ועדת מינויים" שדנה ומאשרת מועמדים למשרות מנכ"ל במשרדי הממשלה ובראש "ועדת שירות" שקובעת כללים להתנהלותו של שירות המדינה.
כמו כן, נציבות שירות המדינה אמונה על ביצוע המכרזים בשרות המדינה, באמצעות קביעת תנאי סף, ביטול פטור ממכרז, קביעת תקנים בשירות המדינה ועוד. לפיכך, נתניהו והשרים להוטים "לשים יד" על מינוי הנציב.
