בדרך למינוי זיני נתניהו שוב תקוע עם הוועדה למינוי בכירים
הוועדה, שאמורה לאשר את מינוי ראש השב"כ, לא יכולה להתכנס בהיעדר נציב שירות המדינה. המינוי דורש מכרז, אך נתניהו מתנגד לכך, ומינוי מ"מ דורש התייעצות עם היועמ"שית, וגם לכך הוא סירב
החלטת נתניהו למנות את דוד זיני לראש השב"כ אינה רק בעיטה גסה בבג"ץ וביועצת המשפטית לממשלה, אלא היא פרק נוסף בפגיעה ברשות השופטת ובמערכת אכיפת החוק — הפעם דרך הוועדה למינוי בכירים.
המינוי אמור לעבור את ועדת גרוניס לתפקידים בכירים, שבודקת טוהר מידות, ולאחר מכן יובא המינוי לאישור בממשלה. הוועדה, בראשות שופט העליון בדימוס אשר גרוניס, מורכבת מארבעה חברים: היו"ר, נציב שירות מדינה ושני נציגי ציבור. אלא שכיום מכהנים בה רק היו"ר גרוניס ומשה טרי, לשעבר יו"ר הרשות לני"ע. חברת הוועדה פרופ' טליה איינהורן מנועה מהשתתפות בדיון על מינוי ראש השב"כ מאחר שבנה ישראל איינהורן, השוהה בחו"ל, דרוש לחקירה בשב"כ בפרשת "קטארגייט" וההדלפה לעיתון "הבילד" הגרמני. כמו כן מאז דצמבר 2024 אין נציב מדינה קבוע בשל חילוקי דעות בין נתניהו מחד לבין בג"ץ והיועמ"שית מאידך.
מאחר שאת הוועדה לא ניתן לכנס בהיעדר קוורום של שלושה חברים לפחות, נתניהו מתכוון למנות מ"מ נציב כדי לאפשר את התכנסות הוועדה. אלא שהמינוי טעון היוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וצפוי עימות בין השניים.
לפני שבועיים הודיע נתניהו על כוונתו למנות את מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל למ"מ הנציב, בלי שהתייעץ קודם לכן עם היועמ"שית, כפי שקובע החוק. בתגובה היא שיגרה לו מכתב שבו הביעה את התנגדותה למינוי בר טל, שכפוף לשר החוץ גדעון סער, וגם הטילה הגבלות חריפות על פעילותו כממלא מקום הנציב. בר טל הודיע בשבוע שחלף שהוא לא מתכוון לכהן כממלא מקום. כעת ספק אם נתניהו יתייעץ עם בהרב מיארה, ואם יקבל את אישורה למינוי מ"מ נציב.
סיבה נוספת לעיכוב הצפוי בהתכנסות הוועדה למינוי בכירים היא עתירות לבג"ץ נגד איוש הוועדה בממלא מקום נציב, ולא בנציב קבוע. כמו כן התנועה לטוהר המידות, התארגנות אזרחים בשם "מכונת אמת", שעתרה לבג"ץ נגד הדחת ראש השב"כ רונן בר, והתנועה לאיכות השלטון הודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד המינוי של זיני.
נתניהו כועס על החלטת בג"ץ מלפני שבועיים לקיים הליך תחרותי ולפרסם מכרז לתפקיד נציב שירות המדינה, והוא מתכוון להילחם נגדה. במשך שנים הליך בחירת הנציב לא היה תחרותי ולא במכרז, ונתניהו היה מגיש את המועמד שלו לתפקיד הנציב לוועדת מיוחדת שבדקה את טוהר המידות. ב־2018 הממשלה הודיעה שתגבש מנגנון חדש לבחירת הנציב, אבל עד כה טרם גיבשה מנגנון שזכה לאישור היועמ"שית.
בתגובה לפסיקת בג"ץ, נתניהו שוקל לעתור לבג"ץ ולדרוש דיון בפני הרכב מורחב של שופטים, שבו הוא מקווה שיימצא רוב לשינוי ההחלטה לקיים הליך תחרותי. אם הדבר יקרה ובג"ץ יותיר את ההחלטה לקיים מכרז תחרותי, יועמק הקרע עם נתניהו, וייתכן שהוא יסרב (כפי שעשה עד כה) לנקוט הליכים למינוי תחרותי של הנציב, אלא יסתפק במינוי ממלא מקום, שכאמור טעון היוועצות עם היועמ"שית.
המהלכים להדחת בהרב מיארה הוקפאו בחודשיים האחרונים בשל חילוקי דעות פוליטיים על איוש ועדת האיתור, שמשמשת למינוי והדחה של היועמ"שית, שגם בראשה עומד גרוניס. מאחר שבקואליציה עסוקים כעת במשבר "חוק הגיוס" לא הגיעו עדיין לפשרה בעניין איוש הוועדה, אבל שר המשפטים יריב לוין מתכוון להמשיך בקרוב בהליכי הדחתה.
בוועדת האיתור וההדחה חברים בין היתר שר משפטים לשעבר או יועמ"ש לשעבר — ההערכה היא שהמקום הזה יאויש על ידי ח"כ אמיר אוחנה — וח"כ מהקואליציה — דרעי רוצה את חבר סיעתו ינון אזולאי וסמוטריץ את ח"כ שמחה רוטמן. חילוקי דעות בין ש"ס לציונות הדתית מעכבים בחירת נציג הכנסת לוועדה.
