האקזיטים יימשכו, אך דלת הכניסה תצטמצם: כך יראה ההייטק הישראלי ב-2027
המורכבות בהייטק הישראלי מורגשת ביתר שאת כאשר מצד אחד בשנה הקרובה נמשיך לראות עסקאות ענק, אך גם פיטורים וקושי גובר של ג'וניורים להיכנס לתחום כתוצאה מיישום מואץ של AI. אלו תחומים יעמדו במוקד, למה תרבות ארגונית קריטית מתמיד ואיך צריך להראות הסכם המייסדים? המומחים מנתחים
דירוג חברות הטכנולוגיה שהכי טוב לעבוד בהן מבית Duns 100 פורסם בשבוע שעבר, וממנו השתקפה גם תמונת המצב שמאפיינת את ענף ההייטק הישראלי כיום: מצד אחד, עסקאות ענק ואקזיטים מרשימים לצד חזרה של גיוסי הון ומאידך עיצוב מחדש של סביבת העבודה בחסות ה-AI שמגיעה גם עם גל פיטורים שטרם הגיע לסיומו. על הרקע הזה, מעניין לבחון כיצד תראה שנת 2027 בתעשיית ההייטק הישראלי, מה יאפיין אותה ומה המגמות שיתבטאו ביתר שאת.
יעל בלגראי, מנהלת תחום ההייטק ב-Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט סבורה כי "שנת 2027 תהיה שנה שבה נראה שוק הייטק בוגר וסלקטיבי יותר. אני מעריכה שנמשיך לראות השקעות, עסקאות ואקזיטים משמעותיים, בעיקר בתחומים שבהם לישראל יש יתרון טכנולוגי ברור, אבל הכסף לא יתחלק באופן שווה. חברות יצטרכו להראות לא רק טכנולוגיה מצוינת וצמיחה, אלא גם מודל עסקי חזק, יעילות ויכולת להפוך לחברות גלובליות משמעותיות. מבחינתי, השאלה המעניינת היא לא רק כמה אקזיטים נראה, אלא האם יותר חברות ישראליות יצליחו לעבור את השלב הבא ולהיבנות כאן כחברות גדולות לאורך זמן".
"במקביל, אני חושבת שנראה שינוי באופן שבו חברות צומחות. במשך שנים התרגלנו לקשור בין צמיחה עסקית לבין גידול במספר העובדים, אבל AI ואוטומציה מתחילים לשנות את המשוואה הזאת. חברה יכולה להרחיב פעילות, לפתח יותר ולהגיע ליותר לקוחות, מבלי להגדיל את כוח האדם באותו קצב".
עו"ד יובל הורן, ראש פרקטיקת הטכנולוגיה ומדעי החיים במשרד עוה"ד גורניצקי
(צילום: גיא לוי)
"תוכנה תהפוך למוצר גנרי יותר"
עו"ד יובל הורן, ראש פרקטיקת הטכנולוגיה ומדעי החיים במשרד עוה"ד גורניצקי, סבור כי "חרף הסיכונים הגיאופוליטיים, אנו צופים המשך התחזקות של התעשייה הישראלית בתחומי הדיפטק עתירי הרגולציה, שבהם לישראל יתרון יחסי. אנו צופים כי חברות ימשיכו לשפר את מערכות הבינה המלאכותית, כי ישראל תמשיך להוביל בתחום הסייבר, וכי המחשוב הקוונטי יתחזק בעקבות תוכניות מימון ממשלתיות משמעותיות. בינה מלאכותית פיזית (Physical AI) עשויה להפוך למוקד השקעה מרכזי, הן בפיתוח האינטליגנציה של רובוטים והן ברכיבים, בחיישנים ובמערכות התנועה שלהם. אנו מקווים כי יציבות פוליטית יחסית תעודד את חזרתם של אנשי מקצוע שעזבו, ונערכים עם לקוחותינו לפתיחת שוקי ההון, לצד המשך סבבי סקנדרי בחברות צומחות ועסקאות מכירה. כמו כן, אנו צופים כי התוכנה תהפוך למוצר גנרי יותר והיתרון הטכנולוגי יישחק, ולכן קרנות ידרשו מחברות חסרות עומק טכנולוגי הוכחות חזקות יותר לביקוש, ללקוחות משלמים וליתרון בהגעה לשוק. היזמים יישארו חיוניים להובלה, לפיתוח ולהבטחת הביצוע, גם בחברות מבוססות בינה מלאכותית.
לדבריו, "סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים, שיפעלו בשם ארגונים, יתחברו למערכות ויקבלו החלטות באופן עצמאי, יעוררו שאלות בדבר חלוקת האחריות להחלטות שגויות, להפרות חוזה ולנזקים. במקביל, מתקפות פישינג מבוססות בינה מלאכותית ושילוב מערכות ללא בקרת גישה קשיחה יגבירו את הסיכון לחשיפת מידע ארגוני רגיש. תביעות זכויות יוצרים בגין אימון מודלים מחייבות תשומת לב להסכמי רישוי ולבדיקת מקור הנתונים, גם בסבבי גיוס ובעסקאות רכישה. התגבשות רגולציית הבינה המלאכותית בעולם מחייבת חברות לעמוד בדרישות שקיפות ואחריותיות ולהטמיע פיקוח אנושי, לצמצום סיכוני הטעיה, פגיעה בפרטיות והחלטות מוטות המבוססות על מידע שגוי".
אביעד הראל, שותף מנהל ב-Team8
(צילום: יח"צ)
"תחום האינפרה יהפוך למנוע צמיחה מרכזי"
אביעד הראל, שותף מנהל ב-Team8 מצביע על כך ש"כל מהפכה טכנולוגית היא קודם כל מהפכת אינפרה, וה-AI הביא איתו את המהפכה הכי משמעותית שראינו עד היום. אם בעבר אמרנו שהתוכנה משתלטת על העולם, היום ה-AI משתלט על תוכנה. ארגונים מחפשים תשתית שתאפשר להם לבנות ולהריץ פתרונות מבוססי AI בכל שכבות הארגון".
"אנחנו מאמינים שבשנת 2027 המגמה הזו תלך ותתחזק, ותחום האינפרה יהפוך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של תעשיית ההייטק. כאן נמצא הפוטנציאל המשמעותי של האקוסיסטם הישראלי. ישראל, שבנתה את אחת מתעשיית הסייבר המובילות בעולם, מחזיקה בהון אנושי איכותי עם יכולות הנדסיות וטכנולוגיות מתקדמות, לצד גישה והיכרות עמוקה לארגונים גלובליים, שמחפשים את הפתרונות האלו. השילוב הזה יכול לאפשר לחברות ישראליות למלא תפקיד מרכזי בבניית שכבת האינפרה שתאפשר את הדור הבא של יישומי ה-AI, בדומה לאופן שבו התעשייה הישראלית הפכה לשחקנית מובילה בתחום הסייבר.
דניאל קנדל, VP R&D באיילנד
(צילום: MKJ Photography)
"התפקיד לא מסתכם בלכתוב קוד עם AI"
דניאל קנדל, VP R&D באיילנד מציין כי "ב-2027 כל השוק ימשיך לאמץ AI בכל תהליך עבודה, וזה משפיע קודם כול על צוותי הפיתוח: צוותים ממוקדים, עם אחריות מקצה לקצה ושימוש יעיל ומשמעותי ב-AI, והמרחק בין רעיון לביצוע מתקצר מאוד. השינוי שאנחנו חווים מגדיל מאוד את התפקיד של המפתחים בארגון והרמה של הצוות חשובה יותר מתמיד. כארגון פיתוח אנחנו גם חייבים להתאים את עצמנו. התפקיד שלנו לא מסתכם בלתת לאנשים לכתוב קוד עם AI, זה החלק הפשוט. כל הארגון צריך להתאים את עצמו ואת שיטות העבודה לצורת העבודה החדשה - להסיר כל דבר שיכול לעכב את הפיתוח ולדאוג שקוד לא רק נכתב במהירות שהיא פי כמה יותר מהירה, אלא גם מגיע ללקוחות במהירות הזאת ובאיכות טובה".
נילי גור, Senior Director Employer Branding ב-Salesforce
(צילום: אמנדה סורודי)
נילי גור, Senior Director Employer Branding ב-Salesforce, מבהירה כי האימוץ המואץ של AI נדרש להיות מלווה ביצירת תרבות ארגונית, שקיפות והכשרה מעמיקה. "ב-2027 שימוש בכלי בינה מלאכותית יהיה הסטנדרט בכל חברה, ולכן השאלה האמיתית היא לא מי יטמיע אותם הכי מהר, אלא מי יעשה את זה נכון מול האנשים שלו. מקום שטוב לעבוד בו מתחיל בשקיפות מוחלטת ובהשקעה עמוקה בהכשרת העובדים לתפקידי המחר, וממשיך במתן גב שמאפשר להם להעז, ליזום ולקחת סיכונים. לצד זה, הטאלנטים של הדור הנוכחי דורשים לראות שההצלחה העסקית מתורגמת לאימפקט חברתי, לאחריות אתית ולמעורבות פעילה בקהילה. טכנולוגיה תהיה לכולם, אבל תרבות של אמון, פיתוח אישי וערכים היא משהו שחייבים לבנות מבפנים".
"דלת הכניסה הולכת ומצטמצמת"
השפעת ה-AI אינה מסתכמת רק בתהליכי העבודה הארגוניים, אלא גם בתהליכי הגיוס של החברות כיום. בלגראי מעריכה כי ב-2027 לא בהכרח נראה חזרה לגיוסים מאסיביים שאיפיינו את שנות השיא, אלא שוק הרבה יותר מדויק, שבו כל תפקיד נבחן לפי הערך והיכולות שהוא מביא לארגון.
עם זאת, השינוי הזה לדבריה, עשוי להגיע עם מחיר. "אחת ההשלכות שמטרידות אותי במיוחד היא שדלת הכניסה להייטק הולכת ומצטמצמת. חברות מחפשות יותר ניסיון ויכולות שמאפשרות לעובד לייצר ערך מהר יותר, ובמקביל חלק מהמשימות שבעבר היו נקודת הכניסה של עובדים צעירים משתנות בעקבות AI. בטווח הקצר זה אולי מאפשר לחברות להיות יעילות יותר, אבל בטווח הארוך זו שאלה שהתעשייה חייבת להתמודד איתה: אם ניתן פחות הזדמנויות לג'וניורים היום, מאיפה יצמחו המפתחים, המנהלים והיזמים המנוסים של השנים הבאות? בעיניי, אחד האתגרים של 2027 יהיה למצוא את האיזון בין התייעלות לבין האחריות לבנות את דור ההמשך של ההייטק הישראלי".
מרטין גורדון, מנכ"ל פלטפורמת HRmony.ai
(צילום: יח"צ)
בהמשך לכך, מרטין גורדון, מנכ"ל פלטפורמת HRmony.ai, צופה כי חברות יגדירו מחדש את תהליכי הגיוס שלהן. "השאלה שחברות ישאלו את עצמן היא כבר לא רק 'איזה עובד אנחנו צריכים לגייס?', אלא 'אילו יכולות חסרות לנו כדי להשיג את היעדים העסקיים, ומה מתוכן ניתן לבצע באמצעות AI?'. אנחנו עוברים מעולם של גיוס המבוסס על הגדרות תפקיד וניסיון קודם, לעולם שבו הדגש הוא על כישורים, יכולת הסתגלות וערך עסקי אמיתי. נראה יותר צוותים רזים, שבהם כל עובד נדרש להביא ערך רחב יותר ולדעת לעבוד לצד כלי AI. תפקידים כמו מנהלי מוצר, מפתחים ואנשי שיווק ייראו אחרת בין חברה לחברה, גם כשהטייטל זהה.
במקביל, גם תהליך הגיוס עצמו משתנה. AI מאפשר לאתר מועמדים באופן פרואקטיבי, לזהות יכולות שלא בהכרח משתקפות בקורות החיים ולהפחית משמעותית את העבודה הידנית. תפקיד המגייסים הופך מטכני לאסטרטגי, עם דגש על הבנת הצורך העסקי, זיהוי פוטנציאל וקבלת החלטות".
עו"ד שלומית בקרמן אפרתי, שותפה מייסדת במשרד בקרמן אפרתי פיירטשיין טייאר
(צילום: עידן מעוז)
"תרחישים בהסכמי המייסדים לא זוכים לתשומת הלב הראויה"
מגמה משמעותית שצפויה להימשך גם בשנה הקרובה היא המשך של עסקאות ואקזיטים משמעותיים, בדומה לאלו שראינו ב-2027. לאור זאת, מפנה עו"ד שלומית בקרמן אפרתי, שותפה מייסדת במשרד בקרמן אפרתי פיירטשיין טייאר, את תשומת הלב לעבר הסכמי מייסדים והנחיצות שלהם כבר בשלבי התחלה, כדי למנוע מחלוקות ובעיות כשאותן עסקאות נמצאות על הפרק. "בשנים האחרונות אנו פוגשות יותר ויותר יזמים סדרתיים, המקימים מיזמים חדשים לאחר שכבר צברו ניסיון בהקמת חברות ובביצוע אקזיטים. לצד ההיערכות העסקית והמשפטית הנלווית להקמת חברה, ישנם תרחישים מהותיים שלא תמיד זוכים לתשומת הלב הראויה. כאשר אנו עורכות עבור יזמים ובעלי חברות מסמכי תכנון להעברה בין־דורית, צוואות וייפויי כוח מתמשכים, אנו נתקלות לא אחת בהסכמי מייסדים ובתקנוני חברות שאינם נותנים מענה מספק למצבים של פטירת אחד המייסדים או אובדן כשירותו. אירועים כאלה עלולים להשפיע לא רק על גורל מניותיו של המייסד, אלא גם על מבנה הבעלות בחברה, על השליטה בה ועל רציפות פעילותה, ולעורר מחלוקות בין יתר המייסדים לבין יורשיו או בני משפחתו. לכן, חשוב להסדיר מראש מנגנונים ברורים שיקבעו כיצד יטופלו זכויותיו של המייסד במצבים אלה, תוך שמירה על האינטרסים של החברה ושל יתר המייסדים, ולוודא שההסדרים התאגידיים מתיישבים עם הצוואה, ייפוי הכוח המתמשך ויתר ההסדרים המשפטיים הנוגעים לענייניו האישיים והמשפחתיים של המייסד. בסופו של דבר, תכנון ההמשכיות של החברה אינו יכול להיות מנותק מתכנון ההמשכיות המשפחתית של מייסדיה".
