ביהמ"ש אישר: מכון ויצמן ישתמש ברווחי תרומות בסך 5 מיליון שקל לשיקום נזקי הטילים האיראניים
המתווה שאישר בית המשפט מאפשר שימוש בתשואה השנתית של 21 הקדשות ציבוריים - לטובת שיקום הנזק שנגרם למכון ויצמן במהלך מבצע עם כלביא. רשמת ההקדשות במשרד המשפטים: "כאשר תשתית מדעית לאומית נפגעת, פירות ההקדשות יכולים ומיועדים לשמש כמקור מימון גמיש ומשמעותי"
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר השבוע העברת מיליוני שקלים לשיקום מכון ויצמן למדע, שנפגע מטילים איראניים במהלך מבצע עם כלביא.
השופטת תמר סנונית פורר אישרה את המתווה שהגישו המכון ורשמת ההקדשות במשרד המשפטים, המאפשר העברה חד פעמית של כ-5 מיליון שקל - התשואה השנתית של 21 הקדשות ציבוריים בנאמנות המכון - לטובת שיקום המתקנים ותשתיות המחקר. בית המשפט העניק תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים.
המתווה מאפשר לראשונה שימוש נקודתי בפירות ההקדשות, לטובת שיקום מתקנים ותשתיות מחקר ומשקף אחריות ומחויבות לשיקום מהיר של תשתיות לאומיות.
כלכליסט פרסם לראשונה כי מכון ויצמן למדע ביקש החודש מבית המשפט המחוזי לאשר את העברת התשואה השנתית שהתקבלה בשנה שהסתיימה ב-30 בספטמבר 2025 מכלל הקדשות הציבוריים שבנאמנות המכון ויצמן, בהיקף של כ-5 מיליון שקל, לטובת שיקום התשתיות והמבנים.
הקדש ציבורי הוא דרך משפטית להבטיח שכספים או נכסים (כמו בניינים, מניות או כסף מזומן) שתרם אדם יישמרו וישמשו באופן קבוע לטובת מטרה מוגדרת למען הציבור, כגון קידום מדע, חינוך, בריאות או צדקה. כדי להבטיח שהכספים אכן משמשים למטרה הציבורית שלשמה נועדו, וכדי לשמור על נכסי ההקדש ופיתוחם, ישנו גוף ממשלתי המפקח על הנאמן ועל פעילות ההקדש - שהוא רשמת ההקדשות במשרד המשפטים.
בתביעה צוין כי "מדובר במתווה חד פעמי שגובש בין רשמת ההקדשות לבין מכון ויצמן למדע באופן משותף ,לטובת האינטרס הציבורי בשיקום ובנייה מחדש של התשתיות המדעיות שנפגעו במלחמה".
ב-15 ביוני פגעו שני טילים ששיגרה איראן בקמפוס מכון ויצמן למדע. בתביעה צוין כי הפגיעה "גרמה להרס של מתקנים ושל תשתיות מחקר. חמישה מבנים נהרסו קשות באופן שמחייב שיקום שייקח כמה שנים, עשרות מבנים נוספים נפגעו בדרגות שונות, תשתיות קריטיות ניזוקו, מעבדות מחקר הושבתו לחלוטין ועוד. לפי ההערכות ,הנזקים נאמדים באלפי מיליוני שקלים".
מרשמת ההקדשות במשרד המשפטים, עו"ד שולי אבני-שוהם, נמסר בתגובה : ״פסק הדין מבטא את הפוטנציאל הכלכלי והציבורי הגלום בנכסי הקדשות בישראל, המוערכים במיליארדי שקלים. המתווה מדגים כיצד ניתן, בזהירות ובאחריות, למצות את הערך הכלכלי של נכסי ההקדשות באופן המשרת את טובת הציבור בעת הנוכחית. כאשר תשתית מדעית לאומית נפגעת, פירות ההקדשות יכולים ומיועדים לשמש כמקור מימון גמיש ומשמעותי. זהו מודל שמחזק הן את יציבות ההקדשות והן את תרומתם הציבורית".
ביחידת ההקדשות מציינים כי השימוש בפירות הוא חד-פעמי, ממוקד, ואינו פוגע בהון הקרן של ההקדשות, כך שנשמר האיזון בין ניהול נכסים לדורות הבאים לבין מענה לצרכים לאומיים דחופים.
