פרשנות
מאחורי פסילת מהרן פרוזנפר: שתי נשים החליטו לשים סוף להדרה השיטתית של הממשלה
השופטת בדימוס שרה פריש ומנכ"לית פורום CFO נגה קינן פסלו לראשונה מועמד ראוי לתפקיד בכיר - הממונה על התקציבים - בגלל פגיעה בייצוג הולם של נשים. סמוטריץ' ביצע 8 מינויים מאז כניסתו לתפקיד, כולם גברים, והציג לתפקיד הנוכחי 11 מועמדים מתוכם רק אישה אחת הגיעה לראיון אמיתי. בהנהלת האוצר אין היום אף אישה אחת, והשיעור הנשי בהנהלה הבכירה הוא הנמוך ביותר מכל המשרדים הממשלתיים - 31%
שתי נשים - השופטת בדימוס שרה פריש ומנכ"לית פורום CFO נגה קינן - קיבלו היום (ד') החלטה תקדימית ואפילו היסטורית במאבק להשגת שוויון מגדרי בישראל. בפעם הראשונה, שלוש חברות בוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה (שתי נשים וגבר) החליטו לפסול מועמד שמצאו אותו ראוי ביותר לאחד התפקידים החשובים במשק, בגלל פגיעה בעיקרון הייצוג ההולם לנשים שביצע השר שביקש לאשר את המינוי.
חלק מהקרדיט מגיע למ''מ נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ: הוא לא הוביל ולא דחף לפסילה. הרושם הוא כי אם לא היו ניצבות בוועדות שתי נשים מצליחות עם מודעות גבוהה – פרוזנפר היה מגיע למשרד כבר ביום ראשון הקרוב אחרי אישור המינוי בישיבת הממשלה. אך הרשקוביץ הוא הנציב, הוא יו''ר ועדת המינויים, והוא חתום על ההחלטה. אם הוא נושא באחריות, אז גם לו מגיע הקרדיט.
כבר בתחילת הדיון, הבהירו שתי החברות יחד עם הרשקוביץ כי לא מצאו כל פסול או רבב במינויו של פרוזנפר - המועמד של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - לתפקיד הממונה על התקציבים, אולי החשוב מהפקידים באוצר. הן לא רק "ניקו" אותו, אלא גם שיבחו אותו. יתרה מזו, הן הבהירו כי הסכם ניגוד העניינים המורכב והסבוך שנאלצו לתפור לו על רקע שלל החברות והאינטרסים שיש לו - אינו מהווה מכשול למינויו.
למרות זאת, לבסוף הן פסלו את המינוי. שיהיה ברור: אין כאן שום "הקפאה" כפי שדווח בתחילה. מדובר בפסילה לכל דבר ועניין כי המינוי לא אושר וגם לא יאושר: בהקשר של המינוי הזה, הוועדה אמרה את דברה. תם הטקס.
שתי הנשים האמיצות שקידמו והובילו את המהלך הבינו כי תנאי הרקע לטובתן: סמוטריץ' כבר הספיק לבצע שמונה מינויים מאז החל לכהן כשר האוצר כאשר כולם –ללא יוצא מן הכלל - היו של גברים. ההתנהלות של סמוטריץ' במינויים, יצרה מצב במסגרתו אין בהנהלת האוצר אף לא אישה אחת.
גם במינויים שנמצאים תחת אחריותו של שר האוצר (מנהל רשות המסים, יו''ר הרשות לניירות ערך והממונה על שוק ההון והביטוח), נבחרו גברים בלבד. זאת, לעומת המצב ששרר ערב כניסת ממשלת נתניהו-חרדים-ימין קיצוני - אז כיהנו מספר נשים בתפקידים בכירים, בהן לילך ויסמן (דוברת המשרד), שירה גרינברג (הכלכלנית הראשית ), מיכל עבאדי-בויאנג'ו (החשבת הכללית), דורית סלינגר (הממונה על שוק ההון) וענת גואטה (יו''ר רשות ניירות ערך). נכון להיום, כאמור, אין נוכחות נשית כלל וכלל בצמרת הכלכלית הציבורית של ישראל - מקרה חריג בתקופה האחרונה.
האוצר של סמוטריץ': שיעור הנשים הנמוך ביותר בתפקידים בכירים
השתיים גם הציגו בפני הוועדה נתון מטריד במיוחד: שיעור הנשים בהנהלה הבכירה של משרד האוצר - המשרד החשוב ביותר בכל הנוגע לעיצוב הכלכלה והמשק - הוא הנמוך ביותר במבין כלל המשרדים הממשלתיים: 31% לעומת 50% ויותר בשאר המשרדים. סמוטריץ' גם התבקש (מבעוד מועד) להציג את התהליך ואז הפור נפל: הוא הציג 11 מועמדים, כאשר רק 4 מתוכם היו נשים, כלומר קצת יותר משליש.
זה כבר בעייתי בפני עצמו וכבר מייצר תנאים נחותים לייצוג הולם של נשים. אלא שהמצב רק הלך והחמיר- שכן רק שתי נשים התבקשו להתייצב לראיון. אחת המועמדות שנפגשה עם סמוטריץ' הבהירה מהרגע הראשון כי מדובר ב"שיחת נימוסים" בלבד, שכן היא איננה מעוניינת בתפקיד.
כלומר, בפועל נותרה רק מועמדת אחת. כאשר נשאלו נציגי השר מה היתה הבעיה עם אותה נציגה, הם קיבלו את התשובה הבאה: למועמדת היו יכולות פחותות מאלו של פרוזנפר. הנציגות סירבו לקבל את התשובה ודרשו לקבל את שם המועמדת וקיבלו אותו. השתיים הגיעו למסקנה שהמועמדת היתה דווקא ראויה ביותר. אז, הן הגיעו למסקנה כי השר לא ממש רוצה נשים - גם לא לתפקיד הזה - ולא אישרו את המינוי.
הגושפנקא להחלטה התקדימית והמהפכנית היא הדיון בבג״ץ הנוגע לחובת הייצוג ההולם לנשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה. לפי חוק שירות המדינה (מינויים), סעיף 15א, קיימת חובה על המדינה לפעול לייצוג הולם לנשים בתפקידים בכירים ובוועדות ציבוריות.
ארגוני חברה אזרחית עתרו לבג״ץ בטענה כי בפועל הממשלה ומשרדי הממשלה מפרים את החובה הזו, כאשר מתבצעים מינויים בכירים לגברים בלבד, תוך התעלמות ממועמדות ראויות. לאחרונה דן בית המשפט העליון בעתירה שעוסקת בדיוק בסוגיה זו: האם הממשלה (ובפרט משרדי ממשלה מרכזיים כמו האוצר) פועלים בהתאם לחובה החוקית לבחון מועמדות נשים לכל תפקיד בכיר.
אחת מטענות העותרים היא שהמדינה מגישה מינויים בכירים לגברים בלבד מבלי להציג בפני ועדות האיתור או ועדות המינויים מידע מלא על מועמדות נשים. המקרה הזה מאוד מזכיר את העתירה: המועמדים סו גברים למעט אישה אחת, ראויה ביותר בעיני החברים בוועדת המינויים שלא נלקחה בחשבון.
אז מה עכשיו: 3 התרחישים האפשריים
ישנם שלושה תרחישים אפשריים להמשך הסאגה. הראשון, והפחות סביר, הוא כי סמוטריץ' יפנה לאותה אישה ויבקש ממנה להתמנות לתפקיד הבכיר. אך כאן יש עניין של אגו ופוליטיקה: סמוטריץ' (שלא עובר את אחוז החסימה ברוב הסקרים זה שנה שלמה) הוא אחד ממובילי הדה-לגיטימציה של המוסדות הדמוקרטיים בישראל, כאשר ויתור לוועדת מינויים של הנציבות ייחשב בעיני הבייס שלו כ"כניעה" או "התקפלות".
חשוב להבהיר: הן פריש, הן קינן ולבטח הרשקוביץ' מזוהים כאנשי "ימין", המקובלים על נתניהו וגם מחוברים למגזר הדתי הלאומי ממנו מגיע סמוטריץ'. כלומר, אין כאן קורטוב של חשש מאירוע בו "חבורה קפלניסטית" השייכת לתנועת "ה-Woke הישראלית" ניסתה לחבל בעבודת הממשלה. אין רחוק מזה.
האפשרות השנייה והסבירה ביותר היא שסמוטריץ' לא יקבל את החלטת הוועדה ויגיש את מועמדותו של פרוזנפר לאישור הממשלה, כאשר הממשלה לבטח תאשר את המינוי באופן מיידי. הרי לא היתה ממשלה שמדירה נשים כמו הממשלה הזו. מדובר בצעד נדיר שיתגלגל מיד לבג"ץ שייאלץ להכריע בסוגיה. קשה לראות את שופטי בג"ץ מאשרים את המינוי אחרי שהוא נפסל על ידי החלטה של ועדת המינויים דווקא על רקע ייצוג הולם של נשים שנידון בימים אלו באותו בג"ץ.
האפשרות השלישית היא שפרוזנפר (שסירב להגיב) יוותר ויבקש שלא להתמנות לתפקיד. הוא איש ממלכתי, א-פוליטי וא-מפלגתי, אמיד, מצליח בעסקיו הפרטיים, שהחליט לקבל על עצמו את התפקיד הכי מאתגר במשק בתקופה הכי מאתגרת לכלכלה הישראלית אך ורק כדי לתרום. מי שמכיר אותו יודע שאם הוא ימונה הכנסותיו יפחתו. הוא גם לא בא כדי "לחפש את הג'וב הבא"- הוא כבר נמצא שם כעת.
