בלעדי
המדינה מחדשת את ניסיונה להפריט את החזקתה בבנק יהב ולמכור אותה בנפרד
רשות החברות הממשלתיות מבקשת מהמפקח על הבנקים לשנות את היתר השליטה בבנק, כך שתוכל לפרק את השותפות עם הסתדרות עובדי המדינה
המדינה מחדשת את ניסיונה להפריט את החזקתה בבנק יהב ולמכור אותה. לכלכליסט נודע כי רשות החברות הממשלתיות פנתה בפנייה חריגה למפקח על הבנקים דני חחיאשווילי בבקשה לבחון מחדש את תנאי היתר השליטה בבנק יהב ואת השלכותיהם על מבנה הבעלות והניהול של הבנק.
רשות החברות מבקשת ממהמפקח לבחון שינוי בתנאי היתר השליטה הקיים בבנק יהב, באופן שימנע מהסתדרות עובדי המדינה להחזיק דה פקטו ב־50% ממניות בנק יהב, שבהם היא פורמלית מחזיקה יחד עם המדינה. ככל הנראה, כוונת הרשות היא להפריד בין היתר השליטה של המדינה לבין זה של ההסתדרות, כך שלמדינה תוכל לממכורת החזקותיה ללא תלות בהסכמת ההסתדרות.
היתר השליטה הנוכחי בבנק יהב ניתן ב־2008, והוא משותף לבנק מזרחי־טפחות, המחזיק ב־50% ממניות הבנק, ולמדינה ולהסתדרות עובדי המדינה, המחזיקות יחד ב־50% הנותרים בחלקים שווים. ההיתר ניתן בתנאי מהותי: החזקת מניות המדינה וההסתדרות בבנק תיעשה באמצעות גוף משותף — החברה למפעלי כלכלה — וכי מבנה הבעלות המשותף הזה יישמר לפי תקנון החברה למפעלי כלכלה, המדינה וההסתדרות ממנות כל אחת מחצית מחברי הדירקטוריון. עם זאת, ליו"ר, שממונה מטעם הסתדרות עובדי המדינה, יש קול מכריע. המשמעות היא שלמרות השוויון הפורמלי במספר הדירקטורים, להסתדרות יש יכולת הכרעה בכל מחלוקת, ובפועל — יתרון שליטה בדירקטוריון.
במאי 2024 קיבלה ועדת השרים לענייני הפרטה החלטה למכור את מניות המדינה בחברה למפעלי כלכלה. חרף ההחלטה, מהלך ההפרטה לא התקדם בפועל. בחודשים האחרונים התקיים מו"מ בין רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר והסתדרות עובדי המדינה, אך הוא לא הבשיל להסכמות.
לכלכליסט נודע כי ההסתדרות היא זו שמונעת את קידום ההפרטה, ודרשה, בין היתר, לקבל מהמדינה מאות מיליוני שקל בתמורה להסכמתה לכך שהמדינה תמכור את חלקה בלבד — 25% ממניות בנק יהב. במכתב ששלחה רשות החברות הממשלתיות למפקח על הבנקים נכתב כי "ההסתדרות משתמשת בכוחה כשולטת בחברה למפעלי כלכלה כדי לעכב את ביצוע החלטת ההפרטה".
מפניית רשות החברות הממשלתיות עולה כי אף שהמדינה וההסתדרות הן שותפות שוות בחברה למפעלי כלכלה, השליטה דה פקטו מצויה בידי ההסתדרות. נכון להיום מכהנים מטעמה של המדינה רק ארבעה דירקטורים מתוך שישה שהיא רשאית למנות, ובמהלך עשר השנים האחרונות כיהנו בפועל פחות ממחצית מהדירקטורים הפוטנציאליים מטעם המדינה. לעומת זאת, ההסתדרות ממנה דרך קבע שישה דירקטורים, ובכך מנהלת בפועל את החברה למפעלי כלכלה
לטענת רשות החברות, אי־קידום ההפרטה פוגע בבנק יהב שהונו העצמי עומד על כ־3 מיליארד שקל ושמרבית פעילותו מתמקדת במתן שירותים פיננסיים לעובדי המדינה. בנוסף, העיכוב בהפרטה מוביל לכך שמחצית ממניות הבנק מוחזקות למעשה בידי הסתדרות עובדי המדינה, מצב שמעורר בעיות ממשל תאגידי וניגודי עניינים. זאת מאחר שמרבית לקוחות הבנק הם חברים בהסתדרות. לפיכך, קיים חשש שזו תפעל לטובת האינטרסים של ציבור הלקוחות גם אם הדבר יבוא על חשבון רווחיות הבנק או יציבותו העסקית.
המכתב, שעליו חתום נדב צוק, סגן בכיר למנהל רשות החברות הממשלתיות, כולל גם אזהרה נוספת: במהלך הדיונים שקיימה הרשות עם ההסתדרות ובנק מזרחי־טפחות סביב ההפרטה, דרשה ההסתדרות למנוע אפשרות של מיזוג עתידי של בנק יהב לתוך מזרחי־טפחות. "יש בדרישה זו פגיעה באינטרסים העסקיים של הבנק", נכתב.
מהסתדרות עובדי המדינה נמסר: "בנק יהב הוקם בעיקר על ידי הסתדרות עובדי המדינה לפני כ-70 שנה והלקוחות העיקריים שלו הם עובדי המדינה וגמלאי עובדי מדינה. לצערנו יש כוחות מסחריים עם אינטרסים כלכלים מובהקים שמעוניים להשתלט על בנק יהב וגורמים ברשות החברות, אשר מעוניינים לפגוע בעובדי המדינה וברווחה ובזכויות שלהם, וגורמים אלו לא בוחלים בשום צעד כולל על ידי הפצה של שקרים שבינם לבין האמת אין חצי דבר".
