ניתוח
החץ נוחת בגרמניה, וביבשת רצים לרכוש עוד טילים מישראל
הטקס הפומבי שבו יימסרו היום טילי חץ 3 ישראליים בגרמניה מסמל יותר מכל את שובה של תעשיית הנשק המקומית למרכז הבמה העולמית. המלחמה בעזה רק הסתיימה, ומדינות אירופיות נוספות כבר עומדות בתור לרכוש את הטילים נגד טילים. עסקת ענק ביוון: 3.5 מיליארד דולר יוקצו להקמת מערך הגנה אווירית
התעשייה האווירית ומשרד הביטחון מקיימים מגעים עם כמה מדינות בעולם לקראת יצוא אפשרי של מערכת ההגנה האווירית חץ 3, כך נודע לכלכליסט. גורם בכיר שמעורב בנושא אמר, כי "מדובר בכמה משאים ומתנים המתקיימים בו־זמנית בין ישראל לבין מדינות באירופה וגם באזורים אחרים בעולם, וקיים סיכוי גבוה שלפחות חלקם יבשילו בשנים 2026 ו־2027 לעסקאות חדשות. הביקוש בעולם לחץ 3 עצום".
חץ 3 היא המערכת המרכזית ששימשה להגנת ישראל בשנתיים האחרונות, שבמהלכן שוגרו לעברה מאות טילים בליסטיים מאיראן ומתימן. הצלחתה המבצעית של המערכת מול מטחים כבדים של טילים בליסטיים באפריל ובאוקטובר 2024, וביתר שאת במהלך מלחמת 12 הימים ביוני 2025, הרשימה מדינות רבות והגבירה את העניין בה מצד צבאות שנמצאים ממילא בעיצומם של תהליכי התחמשות לקראת חידוש יכולות ההתקפה וההגנה שלהם.
היום ייערך בבסיס חיל אוויר גרמניה טקס למסירת הסוללה הראשונה של חץ 3, שאמורה להיכנס לפעילות מבצעית בימים הקרובים. לפני כשנתיים גרמניה הזמינה מהתעשייה האווירית סוללות חץ 3 וטילי יירוט במסגרת עסקת ענק של כ־14 מיליארד שקל. מדובר בעסקה הגדולה בתולדות התעשיות הביטחוניות הישראליות והפעם הראשונה שבה מערכת החץ מיוצאת לחו"ל.
עסקת הטילים בין ישראל לגרמניה התאפשרה בזכות אישור מיוחד שניתן לה מצד הממשל האמריקאי. במשך כל שנות פיתוחה, הממשל בארה"ב השתתף במימון הפרויקט תוך הזרמת תקציבים ייעודיים קבועים שאיפשרו לישראל גם להצטייד בטילים אלה, המיועדים ליירט טילים בליסטיים עוד כשהם בחלל.
גם עסקאות עתידיות למכירת טילי חץ 3 למדינות נוספות ידרשו אישור מיוחד מצד ארה"ב. גורמים ישראליים אמרו לכלכליסט כי בדומה להחלטה שקיבל הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, גם הנשיא הנוכחי דונלד טראמפ עשוי לאשר עסקאות כאלה. לדברי אחד מהם, העסקאות המתהוות "ייעשו מול מדינות הנחשבות ידידותיות לישראל ולארה"ב וחשות שהן חשופות לאיום של טילים בליסטיים וזקוקות למענה הגנתי. העסקה עם גרמניה היא רק ההתחלה".
מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי אמר בשיחה עם כלכליסט, כי אספקת מערכת חץ 3 לגרמניה נעשית כחודש לפני המועד הסופי שנקבע במסגרת העסקה אף שימים אחדים לאחר שהיא נחתמה, פרצה מלחמת 7 באוקטובר. לדבריו, "את אותם הטילים שפיתחנו עבור צה"ל אנחנו מוסרים גם לגרמניה, כך שכל שנותר לנו הוא לייצר, ואנחנו יודעים לעשות את זה, תוך עמידה בלוחות הזמנים שעליהם התחייבנו גם במצבי קיצון של מלחמה ארוכה".
על רקע לקחי המלחמה האיצו התעשייה האווירית ומינהלת חומה במשרד הביטחון, שמרכזת את פיתוח וייצור מערכות ההגנה האוויריות של ישראל, את תהליכי הפיתוח של מערכת חץ 4, שאמורה להוות נדבך משלים לחץ 3. טילי החץ 4 אמורים להחליף את טילי חץ 2, שהראשונים בהם נמסרו לחיל האוויר הישראלי כבר בשלהי 1998. בעוד טילי חץ 3 מיועדים ליירט איומים במרחק רב מהאזור שעליו הם מגנים, טילי חץ 4 אמורים לאפשר הזדמנות יירוט שנייה ואף שלישית במקרה שהמיירט הראשון החמיץ את טיל המטרה. לדברי מנכ"ל תע"א לוי, בקרוב יחלו תהליכי הייצור של טילי חץ 4. יצויין כי בין המרוויחות מהעסקה הנוכחית בגרמניה גם חברת תומר הממשלתית, שמייצרת את מנועי הטיל.
כבר לפני כחצי שנה בכירי חיל האוויר הגרמני הביעו לפני התעשייה האווירית ומשרד הביטחון עניין בהצטיידות עתידית במערכת חץ 4, לכשתפותח. הבעת העניין מצד גרמניה, לצד הצרכים של מערך ההגנה האווירית בישראל ברקע לקחים מהלחימה הממושכת, מהווים מניע מרכזי להאצת הפיתוח של הטיל החדש. תע"א כבר מפתחת במקביל את טילי חץ 5, שבשנים הבאות אמורים לשדרג את יכולות ההגנה שמספק כיום חץ 3.
בשבועות האחרונים ניכר שסיום המלחמה בעזה מיטיב עם התעשיות הביטחוניות המקומיות באופן שמאפשר האצת עסקאות שעוכבו או הוקפאו, בעיקר בשל חשש מצד מדינות מדעת קהל שלילית נגד ישראל, שהקשתה על עשיית עסקים עם חברות המציידות את צה"ל. ביטוי לכך התקבל בימים האחרונים כשתאילנד האיצה עסקה משמעותית של יותר מ־100 מיליון דולר עם התעשייה האווירית, לקראת הצטיידות במערכת הגנה אווירית מסוג ברק MX.
זאת הפעם הראשונה שתאילנד מצטיידת במערכת הגנה אווירית ישראלית, ועל פי הסיכומים בין משרד ההגנה שלה לבין תע"א, הם כוללים אופציה להרחבת ההתקשרות. טילי ברק MX מיועדים ליירט מטרות אוויריות, כמו חימושים משוטטים, מסוקים ומטוסי קרב, כטב"מים, טילים בליסטיים ורקטות בטווחים שבין 35 ל־150 ק"מ. את טילי ההגנה ניתן לשגר מהקרקע או מסיפונן של ספינות קרב. המניע המרכזי של תאילנד להצטיידות במערכת ההגנה של תע"א הוא ההצטיידות המואצת של שכנותיה מיאנמר וקמבודיה ברקטות ארוכות טווח ובטילים בליסטיים מתוצרת צפון קוריאה.
בשונה ממערכת חץ 3, לתע"א קל יותר לשווק ולמכור את מערכת טילי הברק שכן מדובר בפיתוח עצמאי, שנעשה בלי מימון אמריקאי. ייתכן שנתון זה מסביר את קצב העסקאות של תע"א במערכת טילים זו, שכן תאילנד אמורה להיות המדינה השמינית בעולם המצטיידת בהם. עוד לפניה נמכרו טילים אלה לחיל הים הישראלי ולמדינות קפריסין, סלובקיה, הודו, אזרבייג'ן ולפי פרסומים זרים גם למרוקו ולאיחוד האמירויות. עוד לפני העסקה בתאילנד מערכת ברק MX הכניסה בשמונה השנים האחרונות לא פחות מ־10 מיליארד דולר לתעשייה האווירית, נתון שהופך אותה לאחת המערכות הרווחיות שלה.
לפי המסתמן, רשימת המדינות המצטיידות בברק MX עוד תוסיף ותתארך, אפשר שכבר בתקופה הקרובה. יוון, למשל, מתכוונת להצטייד במערכות ישראליות במסגרת הקמה של מערך הגנה רב־שכבתי בהשקעה כוללת של כ־3.5 מיליארד דולר – סכום המתקרב לזה של עסקת הטילים הדרמטית של תע"א עם גרמניה. ההתקשרות עם יוון אמורה להיעשות במסגרת עסקה בין מדינות (G2G), שמקדמים משרד הביטחון ומשרד ההגנה היווני, ושתי החברות המרכזיות שמובילות אותה הן תע"א ורפאל. על פי המסתמן, יוון תצטייד בכמה מערכות הגנה ישראליות, בהן ברק של תע"א והמערכות קלע דוד וספיידר של רפאל. כל אלה אמורות להחליף מערכות הגנה אוויריות מתוצרת רוסית.
ממלא מקום ראש המל"ל גיל רייך, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה האלוף רומן גופמן ואיתם בכירים נוספים נסעו לאתונה כדי לקדם הבנות להידוק הקשרים האסטרטגיים והביטחוניים של שתי המדינות. גורמים ביטחוניים העריכו כי עסקת הנשק החדשה היתה בין הנושאים שנדונו בפגישות.
"לעולם אין ברירה, הוא זקוק למערכות הגנה אוויריות ובישראל יש את הניסיון הגדול ביותר בתחום הזה", אמר בשיחה עם כלכליסט נשיא חברת TSG, פיני יונגמן, שבעבר היה ראש חטיבת ההגנה האווירית של רפאל והיה ממובילי תוכניות הפיתוח של כיפת ברזל וקלע דוד. "במהלך שנתיים של מלחמה שוגרו לישראל לא פחות מ־35 אלף איומים אוויריים, מרחפנים וכטב"מים ועד רקטות, טילים בליסטיים וטילי שיוט, כך שהתעשיות הישראליות צברו המון ניסיון וידע הנדסיים, שמאפשרים להן להוביל בתחום. לעוד מדינות בעולם יש מערכות הגנה אוויריות, אבל אלה של ישראל טובות יותר", אמר.
TSG, שעוסקת בפיתוח ובייצור של פתרונות טכנולוגיים למגזר הביטחוני ולמגזר האזרחי, הודיעה אתמול על הסכם שיתוף פעולה ראשון שחתמה עם RETIA, המשתייכת לקבוצת CSG הצ'כית. במסגרת ההסכם שתי החברות יפתחו מערכת שליטה ובקרה חדשה שתספק למפעיליה תמונה אווירית רב־חיישנית, שמתמקדת ברום הקרוב לקרקע, תוך התמודדות עם איומים הנשקפים מרחפנים וכטב"מים. לדברי יונגמן, "המיזם החדש אמור לשפר את המענה ההגנתי של צ'כיה מול מגוון רחב של איומים מתמרנים בגבהים נמוכים". הוא העריך כי שיתוף הפעולה עם RETIA ועם החברה־אם שלה יהווה מבחינתה דריסת רגל בצ'כיה ובמדינות נוספות.
ובחזרה לגרמניה – מסירת טילי החץ הראשונים בטקס רשמי, בהשתתפות עיתונאים משתי המדינות, באה על רקע סיום אמברגו הנשק על ישראל שעליו הכריז בקיץ האחרון הקנצלר פרידריך מרץ, בתגובה להחלטת הקבינט לכבוש את עזה. האצת עסקאות חדשות באירופה ובאסיה עשויה לאותת על תהליך מהיר של חזרה לשגרת עסקים רגילה של תעשיות הנשק הישראליות בעולם, תוך מיצוי הזדמנויות לעסקאות ענק בשווקים ומינוף הצלחותיהן של מערכות הגנה במהלך המלחמה הארוכה.
בעוד משרד הביטחון רואה בהגדלת היצוא הביטחוני מקור להכנסת כספים, שיממנו פיתוחים של נשק עתידי, כל שנותר הוא לקוות שהדרג המדיני לא יתפתה לגרור בחודשים הקרובים את ישראל להרפתקאות חדשות במזרח התיכון, שעלולות להשליך על אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.
