ריאיון
נגיד בנק ישראל: "אני בהחלט יכול לראות את המשק צומח גם בריבית ריאלית של 2%"
בראיון לכלכליסט לאחר הורדת הריבית השנייה ברציפות, מבהיר פרופ' אמיר ירון כי ישראל לא תחזור לריביות האפסיות של טרום הקורונה, וכי הריבית כאן תישאר כנראה גבוהה יותר מבארה"ב. ביחס להורדת הריבית היום אמר: "אם ההחלטה שלך, בעיקר בשינוי תוואי ריבית, היא ברורה לגמרי לגמרי במאה אחוז, אז סיכוי גדול שאתה באיחור"
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, זה כנראה אחד הימים שבהם אתה תזכה להכי הרבה אהדה ציבורית, הורדת את הריבית בפעם השניה ברציפות והפתעת רבים. איך התחושה?
"אני פה בלשכת הנגיד לא מעט שנים, אנחנו עושים את מה שאנחנו חושבים שהכי נכון מקצועית. כשחשבנו שנכון לעשות קופסאות קורונה כשהמשק היה סגור, עשינו. כשזה היה נכון להעלות את הריבית, העלינו. כשזה היה נכון להחזיק את הריבית גבוהה, החזקנו. אני באמת גאה להיות במוסד הזה שעובד By the book (לפי הספר), ומתבסס על נתונים ולפי התפתחויות כלכליות. יש החלטות שהן ברורות, ויש כאלו שהן קצת פחות ברורות, וצריך לנהל סיכונים. אני אגיד עוד דבר, אם ההחלטה שלך, בעיקר בשינוי תוואי ריבית, היא ברורה לגמרי לגמרי במאה אחוז, אז סיכוי גדול שאתה באיחור".
בנק ישראל משפר את התחזיות ומוריד ריבית בפעם השנייה ברציפות ל-4%
ההחלטה על הורדת הריבית ב־0.25% לאחר שבנובמבר הפחית הבנק את הריבית לראשונה זה כשנתיים; בנק ישראל שיפר את התחזיות לשנתיים הבאות בעקבות סיום המלחמה: התמ״ג צפוי לצמוח ב-5.2% ב-2026 והאינפלציה תאט ל-1.7%. הנגיד: ״אנחנו כנראה לא רחוקים מהרמה של הריבית הנורמלית״
לכתבה המלאה
במסיבת העיתונאים אמרת שהריבית הנייטרלית בישראל היא 1.5% מעל האינפלציה או יותר. שזה בעצם אומר שאחרי שנים רבות (2009-2021) שהיינו ב'ריבית ריאלית' (הפער בין האינפלציה לבין הריבית במשק) אפסית, נהיה בריבית ריאלית של 1.5%, האם ישראל תוכל לצמוח ככה לאורך זמן?
"כבר בהחלטה הקודמת אמרתי, שאנחנו כנראה לא חוזרים למשטר הריביות של טרום הקורונה. אנחנו כנראה לא נמצאים ב-Secular Stagnation (''קפאון מתמשך" - מצב כלכלי שהיה טרום הקורונה, בו היה שיעור השקעה נמוך, ולכן היה צורך בריבית נמוכה כדי לעודד השקעה וצמיחה - ש"ט). בוודאי ובוודאי שאנחנו לא נמצאים במצב הזה בישראל, עם הפריון שיש פה ועם ההייטק.
"הריבית הנייטרלית כאן כנראה גבוהה יותר מארה"ב, ומהפכת ה-AI יכולה אפילו להביא את זה למספרים גבוהים יותר. ולכן אני בהחלט יכול לראות את המשק הישראלי צומח גם בריבית ריאלית של 2%. אבל צריך לזכור, לריבית יש השפעה בפיגור, אנחנו רוצים לראות מה ההשפעה של שתי הורדות ריבית, ואז נוכל באמת להתקדם בצורה שקולה, ואז לראות האם אנחנו במצב של ריבית ניטרלית שהיא הרבה יותר גבוהה ממה שהיה טרום הקורונה, או שבאמת צריך להמשיך להוריד".
הזכרת את ההייטק הישראלי שיכול להבטיח למשק פריון וצמיחה, האם ההייטק איננו גורם אינפלציוני? ראינו לא מעט אקזיטים שבסוף מתגלגלים לכיסים של אנשים שרוכשים דירות במחירים גבוהים וכו'?
"ההייטק הוא באמת קטר הכלכלה, והוא מביא איתו אקזיטים, ועם האקזיטים יש אנשים שהרוויחו יפה, וזה גם מגדיל את אי השוויון ברמה מסוימת במשק. וברור שבתחומים מסוימים זה משפיע ומעלה מחירים. אבל עדיין האינפלציה ברובה מושפעת ממה שאפשר לקרוא לו 'מרכז המשק', ייתכן שיש לזה השפעה, אבל אנו רואים את ההתמתנות של האינפלציה, ומנסים לכוון אותה למרכז היעד, תוך כדי פעילות משקית מקסימלית".
אתה מחדד תמיד את ההבדל בין האינפלציה, שהיא קצב עליית המחירים, לבין רמת המחירים שמכונה "יוקר המחיה". המחירים בישראל עולים בקצב איטי יותר, אבל רמת המחירים כאן עדיין גבוהה?
"נכון, לגבי יוקר המחיה יש צורך בשינויים תשתיתיים, שינויים מבניים, אנחנו כלכלת אי. אנחנו מייבאים הרבה דברים, ולכן צריך להוריד חסמי יבוא, צריך להכניס פה עוד שחקנים. בין אם זה מזון, בין אם זה תחומים אחרים. צריך להגדיל את תשתיות התחבורה, ולתשתיות התחבורה צפוי להיות אפקט, שכן תשתיות התחבורה מאפשרות לבנות יותר בפריפריה וזה יאפשר מחירים נגישים יותר בדיור לכלל האוכלוסיה. וזה מתחבר לכך שכבר עכשיו יש מלאי דירות לא מכורות בגלל הגדלת ההיצע וציפיה לירידת מחירים".
באמת היית מאוד אופטימי לגבי שוק הדיור, בעצם הצגת נתונים שאמורים לשכנע שהורדת הריבית של הוועדה לא תגרום להסתערות על שוק הדיור, ולא תעלה את המחירים בחדות, כמה אתה באמת משוכנע בזה?
"קודם כל זו עוד סיבה להיות בתזוזה שהיא שקולה וזהירה. שוק הדיור הוא שוק חשוב, ואנחנו רוצים לראות את ההתפתחויות שם. השוק הזה היום מאופיין בעסקאות נמוכות, ואנחנו רואים התאמת מחירים מצטברת בשמונת החודשים האחרונים. אנחנו גם רואים התחלות בניה רבות, אנחנו רואים גם סיומי בנייה. ואנחנו רואים היצע גם בטווח של השנתיים פלוס מהיום, כי ראינו את רכישות הקרקע גם בסוף 2025. ולכן אנחנו חושבים שכרגע נראה שיש היצע של דירות, ואנחנו סבורים שאם תהיה עוד התאמת מחירים, היא תהיה בצורה יחסית סדורה".
שוק הנדל"ן הוא גם שוק חשוב מבחינת יציבות, הן של משקי הבית והן של היזמים שהתקשו למכור דירות. יציבות המערכת גם תחת אחריותך, מה אתה רואה שם?
"הרבה פעמים מדברים על 'הנטל של לוקחי המשכנתאות', אבל בניתוחים שלנו, קודם כל התשלום החודשי כחלק מההכנסה ירד אצל רוב נוטלי המשכנתאות, כי הריבית בסך הכל לא השתנתה כמעט בשנתיים ומשהו האחרונות, אבל לעומת זאת ההכנסה, השכר, כן עלה. מעבר לכך שאנחנו מסתכלים על הפיגורים, הם ברמה מאוד נמוכה. וכמובן, שאנחנו מנתחים גם את היזמים שלווים מול הבנקים. זו אחריות שלנו לעקוב אחרי זה, אנחנו לא רואים את הבעיה שם".
הזכרת את השקל שמתחזק, ונשאלת 'האם ומתי תתערבו בהתחזקות השקל', ואני חושב שהתשובה לא היתה ברורה.
"אני חושב שעניתי בצורה מאוד חדה. ברור שהכלי הזה (של התערבות במט"ח) קיים כחלק מסל הכלים של בנק ישראל, אבל כעת הכלי הזה משמש לצורך יציבות מחירים. כלומר, מלחמה באינפלציה ולצורך תפקוד השוק. היצוא יודע בינתיים להתמודד עם התיסוף".
מקווה שהבנתי את הכוונה.
"אנחנו רוצים לראות את השוק מתפקד בעצמו. אנחנו יודעים לפעול בשוק המט"ח כשצריך לפעול. בין אם זה לטובת יציבות ותפקוד השוק או לטובת תמיכה ביציבות מחירים, אם אנחנו רואים שזה כלי שיכול לעזור לנו לפעול".
אתה קראת לקדם את אישור התקציב ללא הגדלת הגרעון, אך כמעט ולא התמקדת בכך שהגרעון שהוחלט הוא גבוה, וכי הוא מרחיק אותנו מהיעד של הפחתה הדרגתית של החוב ביחס לתוצר.
"אנחנו לאורך כל הדרך, בין אם זה בהחלטות ריבית, בין אם זה בדיונים לקראת התקציב, ובין אם זה בדיוני הממשלה על התקציב קראנו לתקרת גרעון נמוכה שהיא בחלק הנמוך יותר של ה-3% (גרעון סביב 3.2-3.4% אחוזי תוצר, ש"ט). ובאמת התחילו עם היעד הזה. ואנחנו עדיין חושבים שזה הגרעון שהיה נכון ל-26, וגם לגבי 2027 נכון להמשיך ולהתאמץ ולהוריד את יחס החוב לתוצר. נקודה".
אבל בהחלטה היום התמקדת במשהו אחר.
"נכון. אנחנו בתקופה שכל הזמן יש דיון בכנסת על העברת תקציב, והחשש העיקרי כעת שאולי יורידו חלק מההכנסות (בהצעת התקציב יש הצעות מיסוי חדשות, ש"ט), ויש גם אי ודאות בצד ההוצאות אם יהיה אירוע גיאו פוליטי שיצריך עוד הוצאות בטחוניות. או לחלופין, הכספים מעסקת WIZ לא ייכנסו. ולכן היה לי חשוב, בהינתן המצב שבו אנחנו כבר נמצאים כרגע, שיאשר את התקציב כמות שהוא ולא יחרגו יותר מה-3.9%. זה ההקשר, אבל אנחנו בפירוש חושבים שחשוב מאוד שהחוב הציבורי יהיה על תוואי יורד".
