דעה
הדור הבא של עולם התשלומים כאן - וזה הזמן להסדיר אותו
המהלכים האחרונים והשיח שמובילה רשות שוק ההון סביב אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים והמטבעות היציבים (Stablecoins) בישראל מסמנים נקודת מפנה משמעותית בעתיד ענף התשלומים. בניגוד לנכסים דיגיטליים תנודתיים כמו ביטקוין ואתריום, הסטייבלקוינס הם מטבעות שערכם מוצמד לנכס חיצוני יציב, כדוגמת מטבעות מסורתיים כמו הדולר או השקל. הם שקופים לחלוטין וניתנים לתכנות, מה שמאפשר להטמיע בהם תנאים חכמים ואוטומטיים בהקשר להעברת כספים, שהופכים אותם ל"כסף חכם". במילים פשוטות, הם הגשר בין כסף מסורתי לנכסים דיגיטליים, ובין חדשנות טכנולוגית לאמון צרכני ועסקי.
המסר שעולה מהרגולטור ברור והוא מתכתב במדויק עם המגמה שאנו מזהים בעולם. כבר כיום מוערך שוק המטבעות היציבים ביותר מ-310 מיליארד דולר, והיקף העברות הערך השנתי באמצעותם מגיע לפי הערכות לכ-62 טריליון דולר. בנוסף, כ-60% מהפעילות השנתית במטבעות יציבים קשורה לפעילות כלכלית אמיתית, מה שממחיש כי מדובר בתשתית פיננסית מתפתחת בעלת ערך ממשי לעסקים ולצרכנים. מספרים אלה מצביעים על כך שלא מדובר בתופעה ניסיונית או שולית, אלא בכלי בעל ערך משמעותי גם במסחר המסורתי, בעל פוטנציאל לבצע עסקאות באופן מהיר, פשוט, בטוח ואמין, ולכן אסדרת התחום היא צעד קריטי.
כך יהפכו המטבעות היציבים לכלי שיעניק יתרון מובהק בהעברת כספים, תשלומים, התחשבנות וניהול נזילות עבור חברות, פלטפורמות דיגיטליות, גופי פינטק ועסקים הפועלים בזירה הבינלאומית.
עם זאת, חשוב לזכור כי היתרונות האלה אינם נובעים מעצם השימוש בטכנולוגיה ואינם מובטחים באופן אוטומטי. אתגרים כגון עלויות המרה חזרה למטבעות פיאט והמרה למטבע מקומי (שנקרא בשפה המקצועית off-ramp), זמינות שערי יציאה לכסף פיאט, חוויית משתמש, דרישות ציות ואינטרופרביליות בין רשתות שונות מהווים עדיין חסמים מרכזיים בדרך לאימוץ רחב. אסדרת התחום היא רק ההתחלה.
איך כסף ינוע בעולם בעשור הקרוב?
במבט קדימה, למטבעות היציבים יש פוטנציאל לשנות את הדרך שבה כסף נע בעולם. בעולם כזה, העברת ערך כספי בין יבשות לא תהיה תלויה עוד בימי עסקים, באזורי זמן או בשעות הפעילות של סניפי בנק מקומיים. היא תוכל להתבצע 24/7, כמעט בזמן אמת, באופן חלק יותר, בטוח, נגיש לעסקים ולצרכנים ובעלת עלויות עסקה נמוכות יותר.
כדי להמחיש את הצורך בתשתיות תשלום חדשות, כדאי להסתכל דווקא על עולם העסקים המסורתי. יבואן ישראלי שמשלם לספק באסיה באמצעות העברה בנקאית בינלאומית, למשל דרך רשת SWIFT, תלוי בשרשרת של בנקים מתווכים, המרות מטבע ותהליכי ציות. גם כשהוראת התשלום נשלחת דיגיטלית, השלמת ההעברה אורכת לא פעם בין 3 ל-5 ימי עסקים, ומושפעת מהפרשי שעות, חגים מקומיים וימי עסקים שונים במדינות השונות.
בזמן הזה נוצר פער מובנה, המוכר בעולם הפיננסי כ-Float, תקופה שבה ההון כבר יצא לדרך, אך עדיין אינו זמין לשימוש אצל הצד המקבל. עבור חברות, ובמיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים, הפער הזה משפיע ישירות על תזרים המזומנים, תשלום לספקים, ניהול מלאי והיכולת להמשיך לפעול ולצמוח. לכן, כל שיפור במהירות ובוודאות של העברת הכסף יכול לשחרר הון לשימושים יעילים יותר, מהשקעה בצמיחה ועד פעילות עסקית שוטפת.
כאן בדיוק נכנסים לתמונה המטבעות היציבים, שלא מהווים תחליף למערכת הבנקאית, אלא כתשתית משלימה שיכולה לקצר זמני סליקה, לשפר ודאות ולצמצם הון "תקוע" בדרך. בדרך הזו, בעתיד הלא רחוק, הם יאפשרו לכסף לנוע באופן דומה יותר לאופן שבו אנו שולחים הודעת וואטסאפ, כלומר במהירות, בזמינות גבוהה ועם אפשרות לתכנות תנאים וביצוע אוטומציה להעברת כספים. לדוגמה, תשלום של יבואן ישראלי לספק באסיה יוכל להתבצע בלי להמתין לפתיחת יום העסקים בישראל או במדינת היעד, ותוך ודאות גבוהה יותר לשני הצדדים לגבי השלמת ההעברה.
ההזדמנות בשוק הישראלי
כניסתם של המטבעות היציבים עשויה לקבל משמעות מיוחדת עבור המשק הישראלי, בו פועלים עסקים רבים מול שווקים בינלאומיים ותלויים בתשלומים חוצי גבולות. לכן האימוץ המשמעותי הראשון לא צפוי להגיע דווקא דרך תשלום צרכני יומיומי בקופה, אלא דרך שימושים עסקיים, כמו תשלומי ספקים, העברות בין חברות, תשלומים חוצי גבולות, תשלומי שכר, payouts וניהול נזילות. בשווקים פתוחים כמו ישראל, הערך המרכזי של סטייבלקוינס יורגש באופן מיידי בשיפור היעילות, המהירות והוודאות של הפעילות העסקית הגלובלית.
הפוטנציאל האמיתי של מטבעות יציבים בישראל אינו טמון ב"שיבוש" המערכת הפיננסית כמו שקרה במקרה של הביטקוין והאיתריום, אלא באבולוציה מבוקרת בשיתוף בין המגזר הפרטי והציבורי, עם יצירת שכבת תשלומים מודרנית, שקופה ומפוקחת, שתאפשר למשק הישראלי ליהנות מהיתרונות של הכלכלה הדיגיטלית החדשה מבלי לוותר על האמון, האבטחה וההגנה על הצרכן. לצד הפוטנציאל, בשביל שהמהלך יצליח, נדרשת אסדרה אחראית ומקיפה שלא תיעצר ברשות שוק ההון בלבד. יש למפות את החיכוכים בתשתיות התשלום הקיימות, ולבנות יחד עם הבנקים, הסולקים וספקי שירותי התשלום, מערך כניסה נכון שיטיב עם העסקים והצרכנים בישראל. ההצלחה של המהלך הזה לא תימדד במספר הארנקים הדיגיטליים שייפתחו, אלא באיכות הגשר שייבנה בין היציבות הבנקאית לחדשנות הטכנולוגית.
איל פז הוא מנכ"ל מאסטרקארד ישראל
