בניגוד לעמדת האוצר: המדינה צפויה לממן חל"ת גם לימים הראשונים במלחמה עם איראן
כך קבעה ועדת הכספים, שצפויה להצביע על המתווה מחר, לקראת ההצבעה הסופית בכנסת בשבוע הבא; עוד הוחלט כי כללי הפיצוי שיאושרו יהיו תקפים גם למבצעים צבאיים עתידיים; המרוויחים הגדולים: עסקים גדולים עם מחזור של יותר מ-400 מיליון שקל, שבמתווה המקורי לא היו זכאים לשום פיצוי
ועדת הכספים החליטה להרחיב משמעותית את מתווה הפיצויים שיינתן בגין המלחמה עם איראן (מבצע "שאגת הארי"). כמו כן הוועדה החליטה כי כללי פיצוי אלו לא יהיו חד פעמיים אלא יהיו קבועים למבצעים צבאיים עתידיים, זאת בשונה מהמצב כעת, כשכל מבצע צבאי מצריך חקיקה ייחודית למתווה הפיצוי. ההחלטה מגיעה על רקע ביקורת ולחץ של ארגוני המעסיקים. בכנסת מעריכים כי ההצבעות בוועדה על מתווה הפיצויים יתקיימו מחר, והוא יאושר בשבוע הבא במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. חקיקת מתווה הפיצוי התעכבה בשל גרירת רגליים ממשלתית ופרלמנטרית גם יחד.
השינוי המשמעותי ביותר במתווה הפיצוי הוא ההחלטה לאפשר הוצאה רטרואקטיבית לחל"ת גם בגין חמישה ימים בלבד, כלומר, עסק שהיה סגור רק בשבוע הראשון של המלחמה - 1-5 במרץ - יוכל להוציא רטרואקטיבית את עובדיו לחל"ת בגין הימים הללו, וכך תשלומי השכר על הימים הללו יוטלו על קופת המדינה. הפקידות המקצועית התנגדה עד כה למהלך זה, בשל הטענה כי מרבית העסקים שחזרו לפעילות בשבוע השני של המלחמה, לא חוו הפסדים משמעותיים ולכן אין לכלול אותם במתווה זה שאמור להיות "מתווה המשכיות עסקית" ולא מתווה פיצוי.
המרוויחים הגדולים מהמהלך הם עסקים גדולים עם מחזור של יותר מ-400 מיליון שקל. בהצעה המקורית, עסקים אלו לא היו זכאים לשום פיצוי, שכן לא היו זכאים למענק בגין הוצאות קבועות ושכר (גם אם המחזור החודשי שלהם ירד), וגם לא היו זכאים בדרך כלל לחל"ת, מאחר שרוב מוחלט של העסקים חזרו לעבוד בשבוע השני של המלחמה. כעת, העסקים הגדולים הללו יוכלו לא לשלם כרבע משכר העובדים בגין מרץ, והכסף יינתן מקופת המדינה.
מעבר לכך, חברי הוועדה מציעים שורה נוספת של תיקונים במתווה, כך לדוגמה, הוחלט כי מלונות שירצו לדווח על ירידה במחזור ההכנסות שלהם יראו את המחזור בחודשי שאגת הארי אל מול החודשים המקבילים ב-2023, ולא את אלו של שנות המלחמה הקודמות (2024-2025). כמו כן, הוחלט כי רכיב הארנונה שבתוך הפיצוי לעסקים בצפון יועבר ישירות לרשויות וכך לא ייווצרו ויכוחים לגבי הארנונה, כשבעל העסק טוען שהוא לא צריך לשלם, והרשות טוענת שהוא חייב. גם בסוגיות התמיכה בעמותות, הוחלט להגדיל את היקף התמיכה הממשלתית בעמותות שנפגעו בגין המלחמה. בשלב זה האוצר לא פרסם אומדן ברור של המשמעות התקציבית של התיקונים הללו למתווה.
