רגע לפני הבחירות: האוצר בוחן קיצוץ רוחבי בממשלה לטובת תקציב הביטחון
ברקע המשבר החריף בין משרדי האוצר והביטחון, שהוביל לביטול עסקת רכש מסוקי האפאצ'י בכמיליארד דולר, נבחן קיצוץ רוחבי שעשוי להגיע לכ-2 מיליארד שקל; באוצר לא מפרטים מהו הצורך הביטחוני הדחוף שלמענו נדרש הקיצוץ, ובמערכת הביטחון טוענים כי מדובר ב"ספין" שאינו קשור לעסקת המסוקים שבוטלה
שבועיים בלבד לפני הבחירות ובצעד חריג, משרד האוצר בוחן קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה כדי לפנות מקורות תקציביים למימון צרכים דחופים של מערכת הביטחון. באוצר לא נוקבים בהיקף הסכום שעל הפרק וגם לא מפרטים מהו הצורך הביטחוני הדחוף.
ברקע עומד משבר חסר תקדים בהיקפו ובחריפותו בין משרדי האוצר והביטחון שהסלים בימים האחרונים בעקבות ביטולה של העסקה שתוכננה לרכישת 12 מסוקי קרב מסוג אפאצ'י עבור חיל האוויר מענקית הנשק האמריקאית בואינג והיקפה כמיליארד דולר. העסקה נפלה באמצע השבוע שעבר בעקבות מחלוקות תקציביות על מקורות המימון של שליש ממנה, סכום של 288 מיליון דולר.
בצה"ל ובמשרד הביטחון האשימו את משרד האוצר בהכשלת העסקה וזאת לאחר שקיבלו בשנה האחרונה שלוש הארכות מצד האמריקאים להעברת הזמנה סדורה שתאפשר את ייצור המסוקים בלוחות זמנים קצרים יחסית – בהתאם לצרכיו המבצעיים של חיל האוויר. ההארכה האחרונה נקבעה, באופן אירוני, ליום השנה השלישי לפרוץ מלחמת 7 באוקטובר.
במערכת הביטחון התריעו בימים האחרונים כי בבואה להזמין בעתיד את מסוקי הקרב, ישראל תיאלץ לשלם עליהם סכום גבוה יותר ותקבל אותם בלוחות זמנים ארוכים יותר באופן משמעותי וזאת בשל אובדן ה"סלוט" הנוח שניתן לה בקו הייצור בבואינג.
בעוד שעל פי חלק מהערכות הקיצוץ הרוחבי שהאוצר בוחן נועד להציל את עסקת המסוקים, גם אחרי הרגע האחרון, גורמים במערכת הביטחון טענו אתמול כי "מדובר בספין" ובכל מקרה, מהלך זה אינו קשור לתוכנית לרכש המסוקים "שאותו משרד האוצר טרפד".
לפי גורמים במערכת הביטחון "היקפו של הקיצוץ הרוחבי כביכול לא צפוי לעלות על 2 מיליארד שקל ובכל מקרה, זו טיפה בים מתוך פער קיים של 40 מיליארד בתקציב הביטחון ל-2026 שאותם האוצר ממסמס בשיטתיות".
הצורך במסוקי הקרב החדשים נקבע בתום עבודת מטה שעשה חיל האוויר בשנתיים האחרונות ברקע מתקפת 7 באוקטובר. פרט ליכולות חדשות הנכללות במסוקים אלה, הם אמורים להחליף מסוקי אפאצ'י מדגם מיושן מאד המשמשים את חיל האוויר זה למעלה משלושה עשורים.
פרט לעסקת מסוקי הקרב שנפלה, במערכת הביטחון חוששים שגם גורלן של שתי עסקאות ענק שעומדות על הפרק יהיה דומה. זאת, כשעד סוף השנה יהיה עליה להזמין מארה"ב שני מטוסי KC-46 המשמשים לתדלוק אווירי של מטוסי קרב בחצי מיליארד דולר שיתווספו לשישה שישראל כבר הזמינה. מטוסים אלה אמורים לשמש את חיל האוויר למשימות מרוחקות, כמו איראן ותימן. עסקה נוספת שעתידה לוט בערפל קשורה לרכש של שישה מסוקי תובלה חדשים בכמיליארד דולר, בנוסף ל-12 מסוקים שכבר הוזמנו מלוקהיד מרטין-סיקורסקי.
גם לעסקת מטוסי התדלוק וגם לעסקת מסוקי התובלה אין לפי שעה מקורות מימון וכמו במקרה של מסוקי הקרב, במערכת הביטחון חוששים מעיכובים בהזמנתם באופן שיתבטא בלוחות זמנים ארוכים יותר, של מספר שנים, עד שיימסרו לחיל האוויר.
בימים אלה משרד הביטחון וצה"ל נערכים למו"מ עם אגף התקציבים במשרד האוצר להגדלת תקציב הביטחון בעוד 25 מיליארד שקל וזאת ברוח הסיכומים שהושגו ביניהם כבר ביוני האחרון ועוגנו במתווה שגיבש המטה לביטחון לאומי (מל"ל).
מתווה המל"ל יישר קו עם דרישת מערכת הביטחון להוסיף עד סוף 2026 כ-40 מיליארד שקל לתקציבה כדי לממן את פעילויותיו הרבות של צה"ל בכלל הגזרות. מתוך סכום זה ועדת הכספים של הכנסת אישרה אך בשבועות האחרונים העברה של 15 מיליארד שקל למערכת הביטחון שמקורם ברזרבות של האוצר. אף שהעברת הכסף עדיין דורשת את אישור ועדת חוץ וביטחון, מערכת הביטחון כבר החלה להתחייב על הסכום, מה שעשוי להפוך את הדיון בוועדה לטכני.
ההחלטה על העברתם של 25 מיליארד שקל נוספים אמורה להתקבל בתוך כחודש וחצי בהתאם להוצאותיו של צה"ל בפועל. אם סכום זה יועבר במלואו, כפי שדורשת מערכת הביטחון, יסתכם תקציב הביטחון של ישראל לשנה זו ב-183 מיליארד שקל.
גורמים במערכת הביטחון טענו כי "מדובר בספין של האוצר וכי הקיצוץ הרוחבי כביכול, לא מתוכנן לעלות על 2 מיליארד שקל שהם טיפה בים מתוך פער של 40 מיליארד שקל בתקציב לשנת 2026 שהאוצר ממסמס בשיטתיות". הם טענו כי למהלך זה "אין כל קשר לרכש מסוקי האפאצ'י שטורפד בידי האוצר".
