חוק ההסדרים 2026
האוצר מקווה להפיח תחרות באשראי לעסקים קטנים
שתי הרפורמות הפיננסיות המרכזיות בחוק ההסדרים 2026 מבקשות לאפשר הקמת בנקים קטנים תחת מתווה רישוי מדורג, ולהרחיב את מאגר נתוני האשראי הצרכני גם לעסקים הקטנים
מי שסובלים במיוחד מהיעדר תחרות במערכת הפיננסית אלו משקי הבית והעסקים הקטנים. הדגש המרכזי ברפורמות הפיננסיות בתוכנית הכלכלית לשנת 2026 (חוק ההסדרים) הוא הגברת התחרות בסקטורים אלו, זאת באמצעות שתי רפורמות: מתווה רישוי מדורג ליצירת בנקים קטנים והרחבת מאגר נתוני האשראי לעסקים קטנים – מהלך שיאפשר לגופים חוץ בנקאיים להציע אשראי בתנאים תחרותיים יותר.
רפורמת הבנקים הקטנים היא רפורמה שמוזכרת בנשימה אחת עם רפורמת בכר מ-2005, כנראה הרפורמה הפיננסית המשמעותית ביותר במאה הנוכחית, שהעבירה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מידי הבנקים לגופים המוסדיים, חיזקה את כוחם של האחרונים ויצרה תחרות באשראי לעסקים גדולים.
הרפורמה הנוכחית מבקשת לקדם מתווה חדש של רישוי מדורג לבנקים קטנים, שיאפשר לגופים חוץ־בנקאיים כמו חברות כרטיסי אשראי וחברות אשראי חוץ בנקאי דוגמת גמא להפוך לבנקים לכל דבר – אך בתנאים מקלים. כך יוכלו לגייס פיקדונות מהציבור, מה שיקטין את עלויות הגיוס שלהם ויאפשר להציע אשראי זול יותר. במקביל, כדי להסיר חסם שהרתיע עד כה שחקנים חדשים, תאפשר המדינה לבנקים החדשים לקזז את המע"מ על ההוצאות בשנות ההקמה – הוצאה שלא ניתנת לקיזוז כיום, כיוון שבנקים נחשבים "מוסד כספי" שאינו זכאי להחזרי מע"מ. ההערכה היא שאובדן ההכנסה למדינה יסתכם בכ-171 מיליון שקל בין 2027-2029.
יש מי שרואים את הרפורמה כהמשך ישיר לבכר, זאת בשל הגברת התחרות הפוטנציאלית באשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית, אך יש גם מי שרואים אותה כמנוגדת לחלוטין לבכר, זאת בשל הסעיף שמאפשר לחברות ההחזקה של המוסדיים לשלוט בבנק קטן, כל עוד היקף נכסיו ביחס לכלל המערכת הבנקאית קטן מ-2.5% (מגבלה שניתן להעלות עד ל-5% עם אישור שר אוצר).
הרפורמה השנייה עוסקת בהקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, שמטרתו לשבור את הריכוזיות במתן האשראי למגזר העסקי. שוק האשראי לעסקים קטנים מאופיין בריכוזיות קיצונית: 94% מהאשראי ניתן על ידי הבנקים, ושני הבנקים הגדולים מחזיקים לבדם ב־56% מהשוק. המאגר החדש יתבסס על מודל מאגר האשראי הצרכני שפועל מאז 2019, ומאפשר לגופים חוץ בנקאיים לגשת לנתוני אשראי של משקי בית ולתמחר הלוואות לפי סיכון אישי.
מחקר של בנק ישראל מצא כי לאחר הקמת המאגר הצרכני הצטמצמה משמעותית "פרמיית הלקוח השבוי" - הפער בריבית בין לקוחות שלוקחים אשראי מהבנק שלהם לבין מי שלוקחים מגוף אחר. כעת מבקש האוצר לשכפל את ההצלחה הזו גם לשוק העסקי: הרחבת המאגר כך שיכלול נתוני תאגידים תאפשר לשחקנים חדשים להתחרות על לקוחות עסקיים ולהציע הצעות מותאמות לרמת הסיכון. על פי דברי ההסבר, הרחבת המאגר גם תשפר את איכות הנתונים ותאפשר גישה רציפה ומהירה למידע, במטרה "לקדם את התחרות והנגישות לאשראי של העסקים הקטנים והבינוניים".
על פי דו"ח מצב העסקים הקטנים והבינוניים, העסקים הקטנים סובלים ממחנק אשראי מתמשך. בשנת 2022, האשראי לעסקים קטנים ובינוניים עמד על 282 מיליארד שקל בלבד – כ־40.5% מהאשראי העסקי, ירידה מ־45.8% ב־2020. באותה תקופה האשראי לעסקים גדולים זינק בכמעט 60%. פחות ממחצית מהעסקים שקיבלו אשראי ב־2022 קיבלו את ההלוואה שביקשו במלואה, ו־34% מאלו שלא קיבלו מימון חוו מחנק אשראי שגרם לצמצום פעילות ואף לסגירה.
פרט לשתי הרפורמות הללו, משרד האוצר כולל בחוק ההסדרים גם צעדים משלימים להגברת התחרות. הראשון – פתיחת שוק הערבויות, כך שלא רק בנקים יוכלו להנפיק ערבויות מוכרות במכרזים ובפרויקטים ציבוריים, אלא גם גופים כמו חברות אשראי ומבטחים. צעד נוסף נוגע לשוק החיסכון לטווח ארוך: תיקון לסעיף 9(2) בפקודת מס הכנסה שיבטל את הפער בין הוראות ההשקעה של רשות שוק ההון לבין הוראות המס בקופות גמל. כיום, השקעה שמותרת רגולטורית עלולה לפגוע בפטור ממס – מה שגרם לקופות להעדיף השקעות בחו״ל על פני השקעות מקומיות. התיקון צפוי לעודד השקעות אלטרנטיביות בישראל ולשמור על הפטור הקיים לחוסכים.
חוק ההסדרים מתייחס גם לרפורמה במוצרי החיסכון לטווח בינוני וארוך (ועדת הארביטרז'), זאת על אף שטרם פורסם דו"ח סופי בנושא. ההמלצה המרכזית של הצוות בדו"ח הביניים הייתה הקמת פלטפורמה אחידה בשם "חשבון השקעה", דרכה ניתן יהיה לחסוך בשלושה מוצרים: קרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון. הרעיון הוא להשוות את הטבות המס ביניהם, כך שהטבת המס תינתן לחוסך ולא למוצר. לצד השוואת תנאי המס, הרעיון הוא גם לרכז במקום אחד את כל המידע של החוסך, באופן שיסייע לו לנהל את חסכונותיו בצורה מיטיבה. עם זאת, רשות שוק ההון התנגדה לכך בין השאר בטענה כי חשבון ההשקעה ירתיע לקוחות וייקר את הליך ההשקעה.
עם זאת, מסתמנת פשרה: חשבון ההשקעה יהיה דרך נוספת להנות מהטבות המס, ולא הדרך הבלעדית. כלומר, הציבור יוכל להמשיך להשקיע בקופות גמל להשקעה ובפוליסות חיסכון ולהנות מהטבות מס גם מבלי לפתוח חשבון השקעה.
רפורמה זו מופיעה בחוק ההסדרים אך ללא כל פירוט, ומצוין כי הסעיף "יושלם בימים הקרובים בתיאום עם משרד המשפטים, במקביל להשלמת הדוח הסופי של הצוות".
