משפט שדה
“בשם 2.75 מיליון בוחרים”: על רטוריקת השואה של שפטל
הרכש החדש של שר המשפטים, עורך הדין יורם שפטל, גייס את רטוריקת השואה גם למלחמה במערכת המשפט, וספציפית – לחרם שהטיל השר על נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית
1. תומכי הקואליציה מאושרים?
על הקשר בין מימון מהאיחוד האירופי לשביעות רצון מביהמ”ש
ביום חמישי דן בג"ץ בחרם שמטיל שר המשפטים יריב לוין על נשיא העליון יצחק עמית. ליתר דיוק, בהשלכות החרם שמונע את שיתוף הפעולה הנחוץ למינויים שמחייבים הידברות בין השניים, כמו נשיאים וסגני נשיאים, שופטים עמיתים, שופטים לוועדות שחרורים ועוד. השר הציג בדיון בא כוח חדש, עורך הדין יורם שפטל, שזכור בהגנתו המזהירה על הפושע הנאצי איוון דמיאניוק וגם בימיו כשדר רדיו, שם הציב סטנדרטים של הסתה וטינוף מימין לשמאל שאפילו ערוץ 14 מתקשה לשחזר.
את העתירה לכפות את שיתוף הפעולה הגישה עמותת זולת באמצעות עורכי הדין חגי קלעי ועידן סגר. שפטל שפך בוץ על העותרת: "ידיה לא נקיות כי היא ממומנת בידי האיחוד האירופי העוין, ספרד ואיטליה שהטילו אמברגו כדי למנוע מאתנו ניצחון בעזה". ראש ההרכב עופר גרוסקופף השיב שבית המשפט לא מפשפש בזהות העותרים שבפניו. אפילו עבריינים מגיעים הנה, אמר. את המחלוקת בין השר לבין השופטים ניתן לתאר כקווים שלא ייפגשו. השופטים ביקשו לברוח מהפוליטיקה ולהתמקד בשירות המשפטי המידרדר שמקבלים האזרחים. "אני ניצב כאן בשם 2.75 מיליון בוחרי הקואליציה", שחזר שפטל בלי בושה את הצהרת הפתיחה במשפט אייכמן. גרוסקופף: "ואתה משוכנע שכולם מאושרים מהפגיעה בבתי המשפט"?
2. איך לשתף פעולה עם נעדר?
“הטיעון החדשני” של שפטל והווטו הפרוצדורלי של לוין
התזה של שפטל פשוטה: השר לא מכיר בעמית ולכן אין עם מי לדבר. "אין נשיא ולכן אני לא עובד איתו, שיתוף פעולה כזה לא ייתכן, דוס־נישט", חתם ביידיש שהרבה לשרבב לטיעונו. לתזה הזו הוסיף דוגמה שגם חשפה את המניעים האמיתיים: "עד שהדוקטורים רפי ביטון ואביעד בקשי לא ימונו לעליון, לא יהיו מינויים לעליון. מה יקרה כשתגיעו לשישה שופטים?". השופטים הבהירו, חזור והבהר, שהדיון במינויים לעליון אינו על הפרק בעתירה הנוכחית, אבל שפטל מצא דרך מקורית לקשור בין השניים: "במערכת חסרים כרגע כ-15% מהתקנים. המשבר פחות חמור מהעליון שבו חסרים 28%. אז כמו שלא עולה על דעתכם לחייב את השר למנות לעליון, קל וחומר שלא ניתן לכפות עליו מינויים בבתי המשפט האחרים". השופטים התקשו להסתיר את התפלצותם מהטיעון – מהגיונו, תכליתו ותוצאתו. "אנחנו לא בתחרות בין משברים", העיר גרוסקופף.
“במערכת חסרים כרגע כ־15% תקנים, פחות חמור מהעליון שבו חסרים 28%. כמו שלא עולה על דעתכם לחייב את השר למנות לעליון, קל וחומר בבתי משפט אחרים”
אף על פי שהנשיא המוחרם עמית לא במרכז הדיון, רוחו ריחפה מעליו. הוועדה לבחירת שופטים בחרה בו ואילו לוין שסירב לכנס את הוועדה לצורך הבחירה, סירב בהמשך לפרסם את המינוי ברשומות. התעוררה השאלה האם הפרסום הוא טכני או מהותי, כלומר תנאי חיוני לכניסת המינוי לתוקף. "נניח שהוועדה בוחרת ברוב של 8 נגד 1, האם במקרה כזה לשר יש וטו על המינוי באמצעות אי־הפרסום ברשומות?", שאל השופט יחיאל כשר. שפטל הפתיע, ובעצם לא, בתשובה חיובית: "בעולם, פוליטיקאים ממנים בלעדית שופטים או שיש להם את הקול המכריע במינוי, אצלנו זה לא ככה, לכן דרוש פיקוח פרלמנטרי על המינוי". שזה במילים פשוטות: הוועדה לבחירת שופטים יכולה להחליט מה שהיא רוצה והשר מוסמך להטיל וטו באמצעות אי־הפרסום ברשומות. "טיעון מקורי חדשני", הגיב גרוסקופף בדרך מנומסת שפירושה האמיתי זעזוע קל לנוכח מופרכות התשובה.
הדיון ביום חמישי היה סוג של המשך לדיון מהשבוע הקודם לו, שבו הוצא צו על תנאי בעתירות שדרשו את כינוס הוועדה לבחירת שופטים. גם שם הדיון נגע לסמכות השר להרעיב ולייבש את בתי המשפט במניעת מינוי כמאה שופטים אם לא ייענו דרישותיו, במיוחד מינוי מועמדיו לעליון. וכך גם בדיון הנוכחי. שוב, מינויים חיוניים שהשר מונע בגלל חרם אי־ההכרה בנשיאותו של עמית. השופטים חזרו והביעו את מורת רוחם מהפגיעה בשירות לאזרחים והיעדר הקשר בינה לבין הסיבות שמעלה השר, ואכן שעות ספורות מתום הדיון הוציאו צו על תנאי.
3. למה בן גביר מוותר על הרוגלות?
בין השאר, אולי כי זה מאפשר להאשים את היועמ”שית
האמת המצערת היא שהפשיעה האלימה והקטלנית, במיוחד בהקשר של ארגוני פשע והרציחות במגזר הערבי, לא ממש מעניינת את ממשלת ישראל, ובמיוחד את שני שרי אכיפת החוק, יריב לוין ואיתמר בן גביר, שמסרבים לקדם את השימוש ברוגלות לשיפור משמעותי במלחמה בפשיעה.
"יש לאפשר למשטרת ישראל לבצע את תפקידה באופן מיטבי", קראה היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה לממשלה ולכנסת בכנס אגף חקירות ומודיעין שהתקיים בשבוע שעבר במכללה לשוטרים בבית שמש, "אם הממשלה חפצה בכך, ניתן להשלים את החקיקה הממשלתית המאפשרת למשטרת ישראל שימוש בכלים טכנולוגיים תוך זמן קצר מאוד".
מדובר בשני חוקים. בהצעה ממשלתית שתאפשר חיפוש באמצעות רוגלות בניידים גם לגבי העבר, הצעה שגם מבקר המדינה תמך בה. ובנוסף, הצעת חוק פרטית של ח"כ צביקה פוגל, שעברה ועדת שרים לענייני חקיקה, להשתמש ברוגלות גם בחוק האזנת סתר.
בין הממשלה לייעוץ המשפטי יש מחלוקת – בהרב־מיארה סבורה שהצעות החוק צריכה לחול גם על עבירת השוחד, לקיחת שוחד בידי נבחרי ועובדי ציבור. השוחד היא החמורה בעבירות השחיתות, אבל לוין ובן גביר מתנגדים. את הסיבה אפשר לשער: הרחקת אימת הרוגלות מהקולגות הפוליטיות שלהם. הם רואים בחקירת שוחד התנכלות פוליטית. אבל, וזה העיקר, המחלוקת הזו לא אמורה למנוע את קידום החוק גם בלי החלתו על השוחד. ממתי לוין ובן גביר מתחשבים בבהרב־מיארה ורצונותיה? להפך, יש אינספור דוגמאות שהיועצת מתנגדת להן וההתנגדות דווקא מדרבנת אותם לחוקק. והפעם, היועצת מדרבנת אותם לחוקק, גם בלי סעיף השוחד.
ומהן הסיבות האפשריות שבגללן החוק לא מקודם? ראשית, כי הכנסת ממילא "סתומה" ביוזמות חקיקה שנחוצות להישרדות הממשלתית, יוזמות שלרובן המכריע היועצת מתנגדת - כמו חוק ההשתמטות, פיצול התפקיד היועצת, הכפפת מח"ש לשר המשפטים, רפורמת השידורים, ועדת החקירה הפוליטית לטבח 7 באוקטובר. סיבה נוספת היא הרצון שלא לאבד את היועצת המשפטית כאשמה ואחראית לכאוס במדינה. עוד לא נמצא הרצח שבן גביר לא מצא את היועצת אחראית לו. סיבה שלישית אפשרית היא שלא בטוח שחלק מהשרים באמת נרעש ונרגש מהתגברות הרציחות בחברה הערבית.
4. גם הטרוריסטים ילכו הביתה?
כנראה שלשר המשפטים, יריב לוין, יש עניינים דחופים יותר
וזה מחבר אותנו לשני הבג"צים שנדונו בחמישי ובשבוע לפני כן, ועסקו באי־מינוי שופטים ונשיאים לבתי המשפט. בשבוע שעבר התלונן השופט אלכס שטיין על כך שנאלץ לשחרר חשודים ברצח למעצר בית בגלל התארכות ההליכים שנגרמת בגלל מחסור בשופטים. בחמישי התלונן על כך שישוחררו חשודים בעבירות טרור בגלל אי־מינוי נשיאי בתי משפט מחוזי שמוסמכים לחתום על צווי מעצר מינהלי. "אם שר הביטחון עוצר מינהלית אזרח ישראלי ואין נשיא מחוזי, צריך לשחרר אותו. אם אין נשיא, מי יעשה מעצרים מינהליים? טרוריסט ילך הביתה?", קבל שטיין ושיחזר בכך את תלונתו מהשבוע שעבר על שחרור רוצחים.
סיפור הרוגלות, כמו הסכנה בשחרור רוצחים וטרוריסטים, מתקשר לאובדן הדרך והמשילות של הממשלה שמסלים לכדי סיכון חיי אזרחים חפים מפשע. בשני המקרים מדובר במחדלים זועקים. גם במניעת אמצעים מהמשטרה וגם במניעת מינוי שופטים ונשיאים. "אני קוראת לשר המשפטים ולשר לביטחון לאומי לקדם את החקיקה המוכנה כך שיתאפשר למשטרת ישראל לפעול עם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כבר בזמן הקרוב", אמרה היועצת, ויש לקוות שגם בג"ץ יורה בסופו של יום לשר המשפטים למנות שופטים שישחררו את הפקקים והסחבת שמאפשרים שחרור מסוכן של רוצחים.
