פרשנות
רוגלות יכולות לעצור רוצחים - אבל לוין ובן גביר מונעים חקיקה
החקיקה מוכנה, היועצת המשפטית דוחפת, המשטרה מחכה - ובינתיים ממשיכים להיהרג אזרחים ערבים. מה יש לשרי אכיפת החוק להפסיד מרוגלות שרודפות פושעים?
האמת המצערת היא שהפשיעה האלימה והקטלנית, במיוחד בהקשר של ארגוני פשע והרציחות במגזר הערבי, לא ממש מעניינת את ממשלת ישראל ואת שני שרי אכיפת החוק מטעמה, יריב לוין ואיתמר בן גביר, שמסרבים לקדם את השימוש ברוגלות לשיפור משמעותי במלחמה בפשיעה.
"יש לאפשר למשטרת ישראל לבצע את תפקידה באופן מיטבי", קראה היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה לממשלה ולכנסת בכנס אגף חקירות ומודיעין שהתקיים אמש במכללה לשוטרים בבית שמש, "אם הממשלה חפצה בכך, ניתן להשלים את החקיקה הממשלתית המאפשרת למשטרת ישראל שימוש בכלים טכנולוגיים תוך זמן קצר מאוד".
מדובר בשני חוקים. בהצעה ממשלתית שתאפשר חיפוש באמצעות רוגלות בניידים גם לגבי העבר, הצעה שגם מבקר המדינה תמך בה. ובנוסף, הצעת חוק פרטית של ח"כ צביקה פוגל, שעברה ועדת שרים לענייני חקיקה, להשתמש ברוגלות גם בחוק האזנת סתר.
בין הממשלה לייעוץ המשפטי יש מחלוקת – בהרב-מיארה סבורה שהצעת החוק צריכה לחול גם על עבירת השוחד, לקיחת שוחד בידי נבחרי ועובדי ציבור. השוחד הוא החמורה בעבירות השחיתות, אבל לוין ובן גביר מתנגדים. את הסיבה אפשר לשער: הרחקת אימת הרוגלות מהקולגות הפוליטיות שלהם. הם רואים בחקירת שוחד כהתנכלות פוליטית. אבל, וזה העיקר, המחלוקת הזו לא אמורה למנוע את קידום החוק גם בלי החלתו על השוחד. ממתי לוין ובן גביר מתחשבים בבהרב-מיארה ורצונותיה? להיפך, יש אינספור דוגמאות שהיועצת מתנגדת להן וההתנגדות דווקא מדרבנת אותם לחוקק. והפעם, היועצת מדרבנת אותם לחוקק, גם בלי סעיף השוחד.
ומהן הסיבות האפשריות שבגללן החוק לא מקודם? ראשית, כי הכנסת ממילא "סתומה" ביוזמות חקיקה שנחוצות להישרדות הממשלתית, יוזמות שלרובן המכריע היועצת מתנגדת. כמו חוק ההשתמטות, פיצול תפקיד היועצת, הכפפת מח"ש לשר המשפטים, רפורמת השידורים, ועדת החקירה הפוליטית לטבח ה-7 באוקטובר. סיבה נוספת היא הרצון שלא לאבד את היועצת המשפטית כאשמה ואחראית לכאוס במדינה. עוד לא נמצא הרצח שבן גביר לא מצא את היועצת אחראית לו. סיבה שלישית אפשרית היא שלא בטוח שחלק מהשרים באמת נרעש ונרגש מהתגברות הרציחות בחברה הערבית.
וזה מחבר אותנו לשני הבג"צים שנידונו היום ובשבוע שעבר, שעסקו באי מינוי שופטים ונשיאים לבתי המשפט. בשבוע שעבר התלונן השופט שטיין על כך שנאלץ לשחרר חשודים ברצח למעצר בית בגלל התארכות ההליכים שנגרמת בשל מחסור בשופטים. היום התלונן על כך שישוחררו חשודים בעבירות טרור בגלל אי מינוי נשיאי בתי משפט מחוזיים שמוסמכים לחתום על צווי מעצר מנהלי.
סיפור הרוגלות כמו הסכנה בשחרור רוצחים וטרוריסטים מתקשר לאובדן הדרך והמשילות של הממשלה שמסלים לכדי סיכון חיי אזרחים חפים מפשע. בשני המקרים מדובר במחדלים זועקים. גם במניעת אמצעים מהמשטרה וגם במניעת מינוי שופטים ונשיאים. "אני קוראת לשר המשפטים ולשר לביטחון לאומי לקדם את החקיקה המוכנה כך שיתאפשר למשטרת ישראל לפעול עם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כבר בזמן הקרוב", אמרה היועצת, ויש לקוות שגם בג"ץ יורה בסופו של יום לשר המשפטים למנות שופטים שישחררו את הפקקים והסחבת שמאפשרים שחרור מסוכן של רוצחים.
