ועדת השרים אישרה את המירוץ לג'ובים עבור המקורבים בליכוד
הוועדה אישרה את הצעת החוק של דוד אמסלם לביטול נבחרת הדירקטורים. הזיקה הפוליטית במינויים בחברות הממשלתיות תיכנס בדלת הראשית תוך נטרול הייעוץ המשפטי. הכל כדי שהשרים יוכלו למנות פעילים לפני הפריימריז
בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, החליטה היום (א') ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת החוק הממשלתית לביטול נבחרת הדירקטורים, שהוגשה על ידי השר דוד אמסלם – המופקד על רשות החברות הממשלתיות.
בשבוע שעבר ועדת השרים לחקיקה אישרה גם את הצעת החוק הדומה שהגיש ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) לביטול נבחרת הדירקטורים. היועמ"שית התנגדה גם להצעת בוארון.
הצעות החוק הללו מגבירות את הפוליטיזיציה בחברות הממשלתיות ובקואליציה לוחצים לקדמן, במיוחד בשנת הבחירות, כדי שהשרים יוכלו למנות פעילים פוליטיים בחברות, ועל ידי כך להתחבב על המתפקדים לפני הפריימריז שבהם יוכרע עתידם הפוליטי.
השרים מבקשים לאייש במהירות משרות פנויות של דירקטורים בחברות הממשלתיות, במיוחד בפעילים פוליטיים, בטרם תתפזר הכנסת, ויוקפאו המינויים בדירקטוריונים.
הצעת החוק הממשלתית והפרטית צפויות לעלות להצבעה בקריאה ראשונה במליאה לאחר שיתברר אם יש להן רוב, בשל "חרם ההצבעות" שבו נוקטות סיעות יהדות התורה וש"ס, במחאה על אי חקיקתו של חוק ההשתמטות. במסגרתו, הן לא מתייצבות במליאה להצביע בעד הצעות חוק פרטיות. כעת נשאלת השאלה האם יתמכו בהצעת החוק ממשלתית של אמסלם.
אמסלם פירסם בקיץ תזכיר הצעת חוק שלפיו תבוטל לחלוטין שיטת מינוי יו"ר וחברי הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, כלומר נבחרת הדירקטורים. לפי הצעתו, השרים האחראים ולא חברי הדירקטוריון של החברה הממשלתית יהיו אחראים על מינוי ראשי הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות.
אמסלם התבסס על המלצות ועדת מידני, בראשות פרופ' אסף מידני, שמונתה על ידו. במסגרת החוק החדש, זיקה פוליטית לא תשלול על הסף מינוי, אלא אם המועמד הוא חבר באופן רשמי במפלגתו של השר הממנה. כמו כן, החוק קובע שיו"ר הוועדה לבדיקת המינויים לא ימונה עוד על ידי הייעוץ המשפטי, אלא על ידי השרים הממונים על החברה, כך שהאפשרות לבקר את המינוי ואף לפסול אותו מצטמצמת משמעותית.
"פגיעה בשירותים לאזרחים"
בהרב מיארה הודיעה בשבוע שעבר על התנגדות נחרצת להצעת אמסלם כמו גם להצעה של ח"כ בוארון. חרף זאת, ועדת השרים לחקיקה אישרה בשבוע שעבר את הצעת בוארון ודחתה להיום את הכרעתה בנוגע להצעת אמסלם.
הצעת החוק של בוארון, שסיכוייה להתקבל גבוהים, טרם עלתה להצבעה בקריאה הטרומית בשל חרם ההצבעות של ש"ס ויהדות התורה. בוארון מציע ש"במקום שהדירקטורים יבחרו מרשימה סגורה, על ידי השר שאליו כפופה החברה הממשלתית, מינוי הדירקטורים יבוצע על ידי השרים (השר הממונה והשר המופקד על רשות החברות הממשלתיות) בלא צורך בהליך תחרותי, בכפוף לקריטריונים אחידים שיקבעו בחוק ובתקנות, תוך בדיקת כשירותו על ידי הוועדה לבדיקת מינויים".
בוארון מבקש לצמצם את האיסור הקיים היום למינוי דירקטורים בשל זיקה אישית עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה, וגם השרים יוכלו למנות לתפקיד יו"ר חברה ממשלתית לא רק דירקטור מכהן אלא גם מי שאינו מכהן כדירקטור בחברה, במידה שיש בה מקום פנוי לדירקטור.
במסמך ששיגר בשבוע שעבר המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון אל ועדת השרים הוא הזהיר כי "הצעות החוק פוגעות בציבור, הופכות את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים. הן פוגעות קשות במקצועיות הניהול שלהן. קידום החוקים ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל, ועל איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות. הצעות החוק הללו אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות הממשל התאגידי".
הוא הזהיר כי "השינויים המוצעים יביאו לשינוי התפיסה העסקית העומדת בבסיס החברות הממשלתיות: ביטול ההליך התחרותי הקיים למינוי דירקטורים, צמצום משמעותי עד כמעט ביטול של האיסור הקיים על מינוי בחברות ממשלתיות של אדם בעל זיקות פוליטיות, עסקיות, ואישיות, שינוי הרכב הדירקטוריון ואופן עבודתו, פוליטיזציה של הליך בחירת יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, ושל בחירת יו"ר דירקטוריון החברה הממשלתית, ופוליטיזציה של חלוקת רווחי החברה. כל אלה משמעותם התרחקות ניכרת מעקרונות הבסיס של הממשל התאגידי, באופן שיסב נזק לפעילות המסחרית של החברות".
לדברי לימון, "תכליתה של החברה הממשלתית היא השאת רווחים עבור בעלי מניותיה – הציבור בכללותו. השינויים המוצעים יובילו לפגיעה אנושה בניהול החברות הממשלתיות, בלגיטימציה של החלטותיהן ופעילותן. הן צפויות להסב להן נזק כלכלי של ממש, שישפיע לרעה על הציבור כולו".
עוד ועוד כוח למשרד רה"מ
מאז הקמת הממשלה פעלה הממשלה להרחיב את סמכויותיו של משרד רה"מ בראשות נתניהו, גם כדי לחזק את נתניהו והן בשל צרכים של תחזוק הקואליציה. כך למשל, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי הועברה מהמשרד לשיוויון חברתי אל משרד רה"מ. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) כיהן כסגן שר המופקד על הרשות (בנוסף לכהונתו כסגן שר התחבורה). משרד ההסברה נסגר בתחילת 2024, לאחר שהשרה גלית דיסטאל התפטרה מהתפקיד וסמכויותיו הועברו למטה ההסברה הלאומי במשרד רה"מ. גם המשרד לקידום מעמד האישה נסגר ב־2024 לאחר שהשרה מאי גולן מונתה כשרה לשיוויון חברתי המופקדת על רשות לקידום מעמד האישה, בתוך משרד רה"מ. אל משרד ראש הממשלה הועברה באחרונה יחידת הבינה המלאכותית ממשרד המדע. הממשלה החליטה להקים מטה בינה לאומי במשרד רה"מ אליו הועברה יחידת הדיגיטל ממשרד הכלכלה.
משרד המודיעין נסגר אף הוא במרץ 2024, לאחר עזיבתה של השרה גילה גמליאל שמונתה כשרת המדע. חלק מאחריותו של משרד המודיעין הועבר אל משרד רה"מ. במקביל הוגדל תפקיד המטה לביטחון לאומי תחת משרד רה"מ. בשבוע שעבר פיטר נתניהו את ראש המל"ל מקורבו לשעבר צחי הנגבי שהביע עמדות מנוגדות לאלה של נתניהו בעניין ההתקפה על בכירי חמאס בקטאר ויצא נגד מבצע מרכבות גדעון ב'.
מכונת הרעל מקימה רשות לאומית לאיחוי
בעת שמכונת הרעל פועלת שעות נוספות, בליכוד יוזמים הקמת "רשות לאומית לאיחוי העם". ועדת השרים לחקיקה ערכה היום דיון בנושא ודחתה בחודשיים את ההחלטה בנוגע להצעת החוק להקמת הרשות. הצעת החוק הוגשה על ידי הח"כים חנוך מילביצקי, טלי גוטליב, וניסים ואטורי (ליכוד).
לפי הצעת החוק תוקם רשות לאומית לאיחוי העם, שמטרתה "לאחד את העם בין היתר בדרכים הבאות: קידום ועידוד הנחלת ערכי הערבות ההדדית, ואיחוד העם דרך חינוך והובלת תהליכים חברתיים וקהילתיים; מתן המלצות לשרים על מדיניות כוללת בתחומי פעילותה; פיתוח ויישום תוכניות חינוכיות ללימוד הסברה ועשייה בתחום איחוי העם".
הרשות תקבע את אופן התקציב העומד לרשותה והיא רשאית לגייס הון באמצעות תרומות, בישראל ומחוצה לה לביצוע תפקידיה.
בפועל, הצעת החוק יוצרת עוד שישה ג'ובים חדשים שלא יאויישו בעובדי מדינה אלא על ידי רה"מ או השר במשרד רה"מ. לרשות לאיחוי העם תוקם מועצה בת תשעה חברים. מתוכם שלושה נציגי המשרדים חינוך, תרבות, ואוצר, ושני אנשי סגל אקדמי לפי המלצת רה"מ או שר במשרד רה"מ וכן ארבעה נציגי ציבור "בעלי רקע וניסיון של פעילות ציבורית משמעותית לאיחוי העם". רה"מ או השר במשרד רה"מ ימנה את יו"ר המועצה מבין חבריה. מועצת המועצה באישור רה"מ או השר במשרד רה"מ תמנה מנכ"ל, חשב וגזבר. בכנסת מעריכים שעלותה השנתית לתקציב המדינה עשויה להגיע לעשרות מיליוני שקלים.
