דהירה חסרת מעצורים של הקואליציה למינויי מקורבים בחברות הממשלתיות
ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק לביטול נבחרת הדירקטורים; זיקה פוליטית לשר הממנה תותר, ההליך התחרותי ייעלם; היועמ"שית בביקורת חריפה: "מדובר במאגר של משרות לשם מינוי מקורבים - מקצועיות ניהול החברות תיפגע קשות, ותהיה פגיעה בכלכלת ישראל"
ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול את הצעת החוק לביטול נבחרת הדירקטורים שהוגשה על ידי ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), וזו תועלה להצבעה מחרתיים בקריאה טרומית במטרה לחוקקה במהרה. הוועדה דחתה בשבוע את הכרעתה בנוגע להצעת חוק דומה של השר דוד אמסלם, המופקד על החברות הממשלתיות, לשינוי דרכי המינוי בחברות הללו.
קודם לכן הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה על התנגדותה הנחרצת לשתי ההצעות הללו.
1 צפייה בגלריה
היועמ"שית גלי בהרב־מיארה. "השינויים יובילו לפגיעה אנושה בניהול החברות הממשלתיות"
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בוארון מציע ש"במקום שהדירקטורים ייבחרו מרשימה סגורה על ידי השר שאליו כפופה החברה הממשלתית - מינוי הדירקטורים יבוצע על ידי השרים (השר הממונה והשר המופקד על רשות החברות הממשלתיות) בלא צורך בהליך תחרותי, בכפוף לקריטריונים אחידים שיקבעו בחוק ובתקנות, תוך בדיקת כשירותו על ידי הוועדה לבדיקת מינויים".
בוארון מבקש לצמצם את האיסור הקיים היום למינוי דירקטורים בשל זיקה אישית עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה. כמו כן לפיו השרים יוכלו למנות לתפקיד יו"ר חברה ממשלתית לא רק דירקטור מכהן אלא גם מי שאינו מכהן כדירקטור בחברה, במידה שיש בה מקום פנוי לדירקטור.
עוד מציע בוארון שבדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ינתן ביטוי הולם ליצוגם של אנשים תושבי פריפריה, ובני דור ראשון להשכלה גבוהה.
השר אמסלם פירסם בקיץ תזכיר הצעת חוק שלפיו תבוטל לחלוטין שיטת מינוי יו"ר וחברי הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, כלומר "נבחרת הדירקטורים". לפי הצעתו השרים האחראים ולא חברי הדירקטוריון של החברה הממשלתית יהיו אחראים על מינוי ראשי הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. אמסלם התבסס על המלצות ועדת מידני בראשות פרופ' אסף מידני שמונתה על ידו. במסגרת החוק החדש, זיקה פוליטית לא תשלול על הסף מינוי, אלא אם המועמד הוא חבר באופן רשמי במפלגתו של השר הממנה. כמו כן, החוק קובע שיו"ר הוועדה לבדיקת המינויים לא ימונה עוד על ידי הייעוץ המשפטי, אלא על ידי השרים הממונים על החברה, כך שהאפשרות לבקר את המינוי ואף לפסול אותו מצטמצמת משמעותית.
"איכות השירותים תיפגע"
במסמך ששיגר אתמול המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון אל ועדת השרים הוא הזהיר כי "קידום הצעות החוק יוביל לפוליטיזציה של החברות הממשלתיות, יהפוך אותן למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים ויפגע קשות במקצועיות הניהול שלהן. הדבר ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל, על איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות ועל מעמדה של מדינת ישראל כמדינה המחוייבת לעקרונות של ממשל תאגידי תקין" .
הוא הזהיר כי "השינויים המוצעים יביאו לשינוי התפיסה העסקית העומדת בבסיס החברות הממשלתיות: ביטול ההליך התחרותי הקיים למינוי דירקטורים; צמצום משמעותי עד כמעט ביטול של האיסור הקיים על מינוי בחברות ממשלתיות של אדם בעל זיקות פוליטיות, עסקיות, ואישיות; שינוי הרכב הדירקטוריון ואופן עבודתו; פוליטיזציה של הליך בחירת יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, ושל בחירת יו"ר דירקטוריון החברה הממשלתית; ופוליטיזציה של הליך חלוקת רווחי החברה. כל אלה משמעותם התרחקות ניכרת מעקרונות הבסיס של הממשל התאגידי, באופן שיסב נזק לפעילות המסחרית של החברות, ויפגע בתפיסת אמינותן ומקצועיותן בסביבה העסקית תחרותית בישראל ובמדינות זרות".
לדברי לימון, "תכליתה של החברה הממשלתית היא השאת רווחים עבור בעלי מניותיה – הציבור בכללותו. השינויים המוצעים יובילו לפגיעה אנושה בניהול החברות הממשלתיות, בלגיטימציה של החלטותיהן ופעילותן. הן צפויות להסב להן נזק כלכלי של ממש, שישפיע לרעה על הציבור כולו".
כיום מחוייבים השרים למנות מועמדים לדירקטורים בחברות הממשלתיות, בעיקר אלה הנמנים על "נבחרת הדירקטורים" .
הוועדה למינויי בכירים על הכוונת
הצעת חוק אחרת שנדונה בועדת השרים היא של ח"כ אושר שקלים (ליכוד) שלפיה תבוטל הוועדה למינויי בכירים (בראשות השופט גרוניס) המאשרת את מינויים של הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. גם הצעה זו אושרה ותועלה להצבעה מחרתיים בקריאה טרומית במטרה לחוקקה במהרה.
שקלים ציין כי "מיום הקמתה, פעלה הוועדה המייעצת למינויי בכירים מכוח החלטת ממשלה בלבד, אך בפועל יצרה עיכובים ובירוקרטיה שמונעים מהממשלה לתפקיד ביעילות. מינויי בכירים יבוצעו על ידי הממשלה לפי הצעת השר הממונה, ללא צורך באישורה של ועדה מייעצת ובכך תתייעל עבודת הדרג המבצע, ויתממש רצון הציבור".
בקואליציה ובממשלה מצפצפים על בהרב־מיארה, ולא מתחשבים בעמדותיה. הקואליציה מתכוונת לקדם את הצעות החוק הללו להגברת הפוליטיזציה בחברות הממשלתיות ובשירות הציבורי חרף התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה.
הצעות חוק נוספות שיקודמו בכנס החורף: מינוי נציב שירות המדינה על ידי ראש הממשלה בלא מכרז תחרותי; פיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה כפי שהציעו בין היתר הח"כים שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ומישל בוסקילה (הימין הממלכתי).
בש"ס מחכים לשוב לממשלה
היום יפוג מינויים הזמני בן שלושה חודשים של השרים יריב לוין וחיים כץ כממלאי מקומם של שרי ש"ס ויהדות התורה שהתפטרו מתפקידיהם. מאחר שלא ניתן להאריך את המינוי הזמני, אישרה אתמול הממשלה את מינויו של כץ גם כשר הבריאות הקבוע ושר הרווחה. בכך מחזיק כץ באופן קבוע בארבעה תיקים: תיירות, שיכון (לאחר שמונה לתפקיד בעקבות התפטרותו של יצחק גולדקנופף מיהדות התורה), בריאות ורווחה. כשמונה לפני כחודש כשר שיכון קבוע חתם כץ על התחייבות לפנות את המשרה עם שובה של יהדות התורה לקואליציה, וכך יקרה כששרי ש"ס ישובו לממשלה.
מינויו הקבוע של שר המשפטים יריב לוין כשר הפנים והשר לענייני דתות צפוי להיות מאושר על ידי הממשלה בימים הקרובים, אלא אם עד למועד זה שרי ש"ס ישובו לממשלה.
השבוע תמשיך ועדת חוץ וביטחון בדיוניה בחוק ההשתמטות, שרוכך בנוסח החדש שהוצע בסוף השבוע על ידי יו"ר הועדה ח"כ בועז ביסמוט (ליכוד). הנוסח הזה צפוי להיפסל על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה מאחר שיעדי הגיוס לא ריאליים לצורכי צה"ל, אין סנקציות מיידיות (אלא רק לאחר שנה) על אי עמידה בהן, ואין צמצום של הנטל. בש"ס מייחלים לשובם המהיר של שרי הממשלה מחשש שהבחירות יוקדמו והם ישארו בלי הלשכה המיניסטריאלית עד לאחר הבחירות.
