סמוטריץ' מושך זמן? מינוי יועץ משפטי לאוצר נדחה בשנית
הסיבה הרשמית לדחייה: המנכ"ל החדש אילן רום צריך "ללמוד את המשרד". עם זאת, גובר החשש ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעכב את המינוי כדי להאריך את התקופה שהמשרד מתנהל ללא יועץ קבוע או בשביל לקדם מועמד נוח יותר עבורו
מינויו של יועץ משפטי חדש למשרד האוצר נדחה בפעם השנייה לתאריך 27 באפריל. ועדת המכרזים, שתכריע בין 13 מועמדים שהגישו את מועמדותם להחליף את עו"ד אסי מסינג בתפקיד יועמ"ש האוצר, היתה מתוכננת להתכנס בתחילת אפריל אך נדחתה מאז פעמיים.
הסיבה הפורמלית לדחייה כעת היא "הצורך של מנכ"ל האוצר החדש אילן רום ללמוד את המשרד בטרם יגבש את עמדתו בנוגע לדמות המתאימה לכהן כיועמ"ש המשרד", אבל הסתכלות על ההקשר הרחב מעלה את החשש כי מאחורי העיכוב עומד גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', וכי העיכוב נועד לוודא כי המינוי הבא יהיה נוח יותר לשר, או לחלופין, כדי להאריך את התקופה שבה משרד האוצר מתנהל ללא יועץ משפטי קבוע.
נזכיר, סמוטריץ' היה הרוח החיה בהחייאת החלטת ממשלה מ־2009 שלפיה תהיה קציבת כהונה ליועצים משפטיים. בעוד שאין מחלוקת לגבי עצם הצורך בקציבת כהונה של יועצים משפטיים, היה ברור כי הלהיטות של סמוטריץ' ליישום החלטת ממשלה זו קשורה לכך שהוא מצא את עצמו במחלוקות רבות עם מסינג. בין היתר, מסינג לא איפשר לסמוטריץ' להקים "צוות משימה מיוחד לניהול המלחמה" ובכך לעקוף את האגפים המקצועיים במשרד.
סמוטריץ' הצליח להעביר את ההחלטה בממשלה, אך כדי להתמודד עם החשש שהמהלך עלול להחליש את הייעוץ המשפטי בממשלה וכדי להתמודד עם עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, החליט צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה על מתווה שבו שמונה יועצים משפטיים יעזבו בהדרגה. המתווה נועד לוודא כי "איוש משרות היועצים ייעשה דרך קבע. יש לכך חשיבות במשנה תוקף, בשים לב לחשיבותם ומרכזיותם של היועצים המשפטיים, לרבות היותם שומרי סף", כך לפי הצוות.
ואכן, במתווה שהוצג לבית המשפט יש מעין התחייבות של נציבות שירות המדינה כי ייעשה מאמץ לסיים את הליכי המינוי ליועמ"ש חדש לאוצר עד 1 באפריל, מועד עזיבתו של מסינג.
הליכי המינוי במשרד האוצר של היועמ"ש המחליף התקדמו, התבצע מכרז שבמסגרתו התמודדו 13 מועמדים, כולל המועמד הטבעי, עו"ד דודי קופל, שמשמש כמשנה של מסינג, ומחזיק בידע ובניסיון הרלבנטיים לתפקיד.
נקבע תאריך לכינוס ועדת המכרזים לימים הראשונים של אפריל. אם הוועדה אכן היתה מתכנסת בתאריך זה, הרי שהיועמ"ש החדש היה נכנס לתפקידו עוד בתקופת החפיפה של מסינג, שתימשך עד 20 באפריל. לכן, היה קל מאוד לבית המשפט העליון לסרב להוציא צו ביניים שיעצור את פיטורי מסינג, ובית המשפט, במענה לעתירתן של 'האקדמיה למען ישראל דמוקרטית' ו'התנועה למען איכות השלטון בישראל', קבע ב־25 במרץ כי על המדינה להשיב על הבקשה עד ל־8 באפריל.
אלא שבימים שלאחר מכן התברר כי באוצר לא התכוונו לכנס את ועדת המכרזים, וכי זו נדחתה שוב ושוב. לאמיתו של דבר, לא ברור כיצד הדחייה מועילה לסמוטריץ' להביא למינוי נוח יותר. בשלב זה המכרז כבר סגור מבחינת המועמדים שלו, וזהות חברי ועדת המכרזים ברורה למדי - מנכ"ל המשרד אילן רום, נציג ההסתדרות, נציג היועמ"שית (נציבות), ויועץ משפטי של משרד אחר.
יש המעריכים כי המטרה בדחייה היא לנסות לשנות מעט את מבנה הוועדה, כך שבמקום נציג היועמ"שית יוכנס נציג אחר. יש אחרים המזכירים כי הדחיינות במינויים אופיינית לסמוטריץ', וכי מינוי ממלא מקום תמיד יותר נוח מאשר מינוי קבוע. מאידך, כפי שציינו, הטיעון הפורמלי הוא כי על מנכ"ל המשרד החדש ללמוד את המשרד בטרם יחליט על זהות היועמ"ש הבא.
עם זאת, הדחיינות במינוי מחליף למסינג יוצרת קושי משפטי למדינה בבית המשפט העליון, שכן ככל שהזמן חולף, טיעוני העותרות הופכים למשכנעים יותר. העותרות טוענות כי פיטורי מסינג נועדו להחליש את הייעוץ המשפטי ולפגוע ביכולת של היועצים המשפטיים לתפקד כשומרי סף. ההתעכבות הלא הכרחית במינוי מחליף למסינג מחזקת את טיעוניהן.
ואכן, מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, שציפתה שהעתירה תתייתר בגלל מינוי יועמ"ש חדש לאוצר, הגישה בקשה לבית המשפט לדחות את תגובתה לעתירה המבקשת לעצור את פיטורי מסינג. בית המשפט נעתר לבקשה, והמדינה תגיב לעתירה רק אחרי חג הפסח, אך לפני שיהיה יועמ"ש חדש למשרד האוצר.
