פרשנות
מטרת חוק ההשתמטות: מניעת מעצרים
עם כל הכבוד לתוכן של חוק ההשתמטות, הדבר העיקרי שהחרדים רוצים לקבל ממנו הוא הפסקת המצב שבו עשרות אלפי תלמידי ישיבות נחשבים עבריינים משתמטים וצפויים למעצר. גם אם יהיה חוק ויהיו יעדים – השאלה היא מי יקבע אם עמדו בהם
הרבה מאוד דיונים צפויים על התוכן של חוק ההשתמטות בשבועות הקרובים. ועדת החוץ והביטחון בראשות היו"ר החדש בועז ביסמוט צפויה לקיים דיונים ארוכים ואולי גם יסודיים כדי לנסות לשכנע את בג"ץ שנעשה הליך "רציני ומעמיק" ולא היתה כניעה מראש לחרדים. אבל בסופו של דבר, מה שחשוב לחרדים לא קשור לחוק עצמו. מה שבאמת מעניין אותם זה שהעברת החוק תפסיק את המצב שבו 80 אלף תלמידי ישיבות, שמבחינת החרדים העולם כולו קיים למענם ומופעל על ידיהם, נחשבים (או ייחשבו בקרוב) לעבריינים משתמטים שצפויים בכל רגע למעצר וכן שתפסיק את הסנקציות עליהם.
לא מעט כישלונות היו למפלגות החרדיות בקדנציה הזאת, מהבטחה שלא מומשה להעלאת משכורות המורים החרדים, דרך הצורך לחלק את כרטיסי המזון של יו"ר ש"ס אריה דרעי בצורה שוויונית ועד אי־העברת חוק השתמטות. אבל אין ספק שהגרוע מכל מבחינת הציבור שלהם הוא שכל תלמיד חרדי נמצא בסכנת מעצר בכל רגע נתון. הציבור החרדי לא חי במלחמה. הרוגים, פצועים וחטופים הם מבחינתו חדשות חוץ. חדשה מרכזית בתקשורת החרדית אתמול היתה שהמשטרה הצבאית הגיעה, מי היה מאמין, לעצור כמה עריקים חרדים כאילו הם עריקים.
לכן, מה שהביא מבחינת החרדים לפיצוץ עם היו"ר המודח של ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, הייתה הדרישה שלו שכל צעיר חרדי שלא מתגייס יהיה נתון לסנקציות של פגיעה בזכויות הכלכליות, בלי קשר לעמידה ביעדים. מדובר, בין היתר, בביטול הזכות לסיוע בדיור ובביטול של 50% מההנחה במעונות יום. מבחינתם המטרה הראשונה של החוק היא להפסיק את הסנקציות האישיות.
לכאורה, נתוני היסוד לא השתנו. כדי להעביר חוק השתמטות יש צורך בקולות החרדים, ולא קל יהיה לגבש חוק שגם החרדים וגם הדתיים־לאומיים בקואליציה יסכימו עליו. אלא שהניסיון מראה שנתניהו מסוגל לעשות את הבלתי אפשרי כשהוא רוצה להבטיח את הישרדות ממשלתו. אומנם אדלשטיין אמר בנאום הפרידה שלו שהדחתו היא המסמר האחרון בארון קבורה של חוק ההשתמטות (שהוא קורא לו חוק הגיוס), אבל צריך להביא בחשבון שיכול להיות שהפחד של הקואליציה מבחירות כל כך חזק, שאולי החוק יקום לתחייה.
בהצעה של אדלשטיין, שפורסמה אתמול, היו בעצם שתי הצעות חוק. אחת שהוקלדה בגופן רגיל כללה את הסיכום עם החרדים. השנייה בגופן של כתב יד היה מה שאדלשטיין ויועמ"שית הוועדה, מירי פרנקל שור, סבורים שצריך להיות. זה יוצר ליו"ר החדש ביסמוט בעיה כפולה. הראשונה היא שהוא יתקשה להסכים על דבר שיפחת מהצעת הבסיס. השנייה היא שפרנקל שור היא מקור הלגיטימציה העיקרי של הצעת החוק, והפרסום של אדלשטיין בעצם אמר שההצעה הבסיסית לא מספקת בעיניה. בוודאי אי אפשר להסכים לפחות ממנה.
הדיון בחוק ההשתמטות עוסק הרבה בשני מונחים שנוטים להתבלבל ביניהם, אבל הם שונים לגמרי. "מכסה" משמעה שאחוז מסוים מהצעירים החרדים מקבלים פטור. מתווה המשרתים, למשל, מדבר על 20% שלומדים וכל היתר משרתים. שר הביטחון משה דיין קבע בסוף שנות ה־60 מכסה של 800 דחיות שירות לשנה והיא החזיקה מעמד קרוב לעשר שנים עד עליית הליכוד לשלטון ב־1977. "המשמעות של "יעדים" היא קביעת מספר מטרה של מתגייסים ומניחים שבעזרת השם יעמדו בה. שיטת היעדים נוסתה שוב ושוב בעשור הקודם ונכשלה. הסיבה שהמערכת הפוליטית דבקה בה היא שהחרדים לא מוכנים לשמוע על מכסות.
הבעיה היא שכשהציבור הרחב שומע שיעד הגיוס לשנה הראשונה הוא 4,800 מתגייסים, הוא מניח שכולם הולכים לקרבי או לשירות כתומכי לחימה. בפועל, הצעת החוק מדברת על 35%. זה אומר שבשנה הראשונה יהיו רק 1,500 קרביים ותומכי לחימה. מתוך 9,000 המגויסים שמתוכננים ב־2029 יהיו כ־3,000 קרביים ותומכי לחימה. זה מעלה את השאלה האם בכלל סביר להסכים ליעדים האלה, כשהתרומה לכוח הלוחם קטנה כל כך.
בהצעת החוק המקורית, שסוכמה בין אדלשטיין לחרדים ערב המלחמה באיראן, הסנקציות המיידיות שמוטלות על תלמדי הישיבות נראות כמו תקנון משמעת של הישיבות עצמן: שלילת הזכות לרישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ ושלילת סיוע בלימודים אקדמיים. הסנקציות הכלכליות הקשות, כמו שלילת הסיוע בדיור ובמעונות יום, יגיעו רק לאחר שנה או שנתיים של אי־עמידה ביעדים. כלומר, החרדים ירוויחו לפחות שנה של שקט. אחת השאלות, שלא ברורה מהצעת החוק, היא מי בכלל יקבע כמה חרדים התגייסו כדי למנוע משחק בנתוני היעדים.
להבדיל מהסנקציות האישיות המביכות, הסנקציות התקציביות על המוסדות נראות משמעותיות. במקרה של גיוס של פחות מ־75% מהיעד יאבדו המוסדות את כל התקציב. במקרה גיוס של 100%-75% הם יאבדו תקציב לפי נוסחה. ושוב, השאלה היא מי יקבע כמה התגייסו. בנוסף יוטלו קנסות אישיים על בכירי הישיבות - 20 אלף שקל על כל שנה שבה 5% או יותר מהתלמידים שלהם לא יתייצבו לצווים המקדימים לגיוס ו־1,500 שקל על כל תלמדי שידווח כלומד ולא ילמד בפועל. זה דווקא מפתיע לטובה ונשמע מרתיע.
