פרשנות
המוקשים שהטמינו אדלשטיין ויועמ"שית הכנסת לביסמוט
יו"ר ועדת החוץ והביטחון היוצא יולי אדלשטיין חשף אתמול את הצעת החוק שלו כדי לסנדל את מחליפו וגילה שרק שליש מיעדי הגיוס יהיו קרביים ותומכי לחימה. שלשום קבעה יועמ"שית הכנסת כי הדחתו של אדלשטיין הופכת את הצעת החוק של ביסמוט לחשודה מראש כפגומה מהיסוד. האמת היא שהחלטת נתניהו על עתיד המלחמה תכריע גם בגורל החקיקה
כמה מוקשים קידמו את פניו של היו"ר המיועד של ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט. הראשון היה חוות הדעת של היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, שבעצם הבהירה שלשום שעצם ההדחה של אדלשטיין הופכת את הצעת חוק ההשתמטות של ביסמוט לחשודה כפגומה עד היסוד. אחר כך פרסם אדלשטיין את הצעת החוק שלו כדי לסנדל את ביסמוט. אין מה לומר - מי שרוצה חיים קלים, שיישאר חבר בפאנל אולפן שישי ולא יתנדב להעביר חוק השתמטות.
43 ישיבות קיימה ועדת החוץ והביטחון בנושא חוק ההשתמטות מאז 18/6/2024. בליכוד ינסו לטעון שזה מאפשר לקצר הליכים בהעברת החוק של ביסמוט. בפועל זו טענה מאוד בעייתית, שכן לא רק שהוועדה לא דנה על הנוסח של ביסמוט, היא לא דנה גם על החוק של אדלשטיין. הדיונים התבססו על נוסח חוק ההשתמטות שהעבירה ממשלת בנט־לפיד לפני 7 באוקטובר.
יש היבט אחד שבו אכן נעשתה עבודה רלבנטית – סקירת הסנקציות האפשריות. לעומת זאת, ספק גדול אם אפשר לראות בישיבות הרבות שבהן הביעו גורמי ממשלה וגופים אזרחיים את עמדתם כרלבנטיות להצעה של ביסמוט. ראשית, הם הביעו אותן לגבי חוק אחר. שנית, המצב השתנה. אם למשל במשך רוב עבודת ההכנה של החוק היה נראה שהסנקציות לא משפיעות, בשבועות האחרונים מתברר שלא פחות מ־120 תלמידי ישיבות מתגייסים, כלומר הן מתחילות להשפיע.
שתי הצעות חוק פרסם אתמול אדלשטיין במסמך אחד. אחת מהן כתובה בגופן דפוס והיא פחות או יותר מה שאדלשטיין והחרדים סיכמו לפני המלחמה עם איראן. זה חוק השתמטות משודרג. עצם ההסכמה של החרדים למושג הסנקציות וליעדים מפתיעה, והיא נועדה כנראה להרוויח זמן עד להזדמנות להעביר חוק השתמטות טוב יותר מבחינתם ובעיקר לבטל את הסנקציות הקשות הנוכחיות. אבל בסוף זו הצעה עם סנקציות שלפחות בהתחלה נראות כמו תקנון משמעת של הישיבות (איסור נהיגה, איסור נסיעה לחו"ל), ויעדים שלפחות בהתחלה אפשר לעמוד בהם. היא תשמש בסיס לחוק של ביסמוט.
ההצעה השנייה כתובה בכתב יד וכוללת את השינויים שמבקשים אדלשטיין ויועמ"שית הוועדה מירי פרנקל שור להכניס. עליה יכל להסכים גם אביגדור ליברמן. על פי ההצעה הזו תוטל שורה ארוכה של סנקציות על בחורי הישיבות שלא מתגייסים בלי קשר לעמידה ביעדים, ומעצם העובדה שאינם מתגייסים, ובין היתר: שלילת סיוע בדיור, שלילת 50% מההנחה במעונות היום ושלילת ההנחות בביטוח לאומי, תחבורה ציבורית וחשבון החשמל. זה מה שפוצץ את המשא ומתן עם החרדים.
כן מבקשת ההצעה להקדים בשנה את לוח הזמנים, כך שכבר השנה יעמוד היעד על 5,760 וב־2029 על 9,500. זו הצעה שקשה לפרש אותה אלא כמיועדת לפוצץ את המשא ומתן. לכן למרות שאדלשטיין אומר שירוץ רק בליכוד, סביר להניח שהוא מכין את הקרקע לרוץ במפלגה אחרת.
עוד דברים שלמדנו מהצעת החוק: שנתיים מספרים לנו שהצבא צריך עשרת אלפים חיילים קרביים ותומכי לחימה, ומכך נגזרים היעדים של גיוס 4,800 חרדים בשנת החוק הראשונה ו־5,760 בשנייה. עכשיו מתברר מהצעת החוק שרק 35% מהמתגייסים יהיו קרביים או תומכי לחימה.
את המצב מסבכת עוד יותר מבחינת ביסמוט חוות הדעת של אפיק, יועצת משפטית שזוכה להערכה רחבה. "ברור", כתבה אפיק, "שאם יושב ראש הוועדה שייבחר התחייב מראש להעביר את הצעת החוק בנוסח מסוים, מבלי שנתן דעתו לנושאים ולסוגיות שעלו בדיוני הוועדה או שיעלו בהם בהמשך, תהווה התנהלות זו לבדה פגם היורד לשורש הליך החקיקה". כדי לרפא את הפגם, יצטרך החוק לבטא את צרכי מערכת הביטחון וזה לא כל כך אפשרי.
אדלשטיין אמר אתמול שאם יודח, הכנסת לא תהיה אותו דבר. יכול להיות שממגדל השן של ראשות ועדת החוץ והביטחון הוא לא שם לב כמה ירודה ועלובה היא הכנסת הנוכחית גם לפני הדחתו. המשפט הכן ביותר שלו היה ש"מאות אלפי המשרתים בחזית ובעורף שכורעים תחת הנטל יקבלו חותמת רשמית שאף אחד לא סופר אותם".
עוד אמר שההדחה היא "המסמר האחרון בארון הקבורה של חוק הגיוס". לא בטוח. אחת התעלומות של המערכת הפוליטית היא האם ביסמוט מונה כדי להרוויח עוד זמן או כדי להעביר חוק השתמטות שהחרדים יוכלו להסכים לו וייפסל מיד בבג"ץ. לא בטוח שהוא עצמו יודע את התשובה.
אם נתניהו יעריך שהוא מסוגל לקיים את הממשלה עד מועד הבחירות המקורי בנובמבר 2026 ולהעביר תקציב בחורף הקרוב - נחוץ לו חוק השתמטות. המשמעות במקרה זה היא המשך המלחמה והפקרת החטופים. אם נתניהו יחליט לסיים את המלחמה וללכת לבחירות - נחוץ שלא תהיה הסכמה על החוק.
