סגור
בחירות 2022 גג עמוד דסקטופ
מימין בני גנץ יו"ר המחנה הממלכתי יאיר לפיד יו"ר יש עתיד בנימין נתניהו יו"ר הליכוד
מימין בני גנץ יו"ר המחנה הממלכתי יאיר לפיד יו"ר יש עתיד בנימין נתניהו יו"ר הליכוד (צילומים: רפי קוץ‎, דנה קופל, אבי רוקח)

בחירות 2022
לפיד, נתניהו או בכלל סיבוב שישי? התרחישים האפשריים של הבחירות

הפאזל המורכב והתקוע של הפוליטיקה בישראל מתקרב לרגעי ההכרעה, אלא שאחרי ההצבעה כלל לא ברור אם התמונה תתבהר או תסתבך אף יותר. כלכליסט ממפה את התרחישים המרכזיים שצפויים במרחב הפוליטי

מדינת ישראל הולכת לבחירות מחר, בפעם החמישית בתוך שלוש וחצי שנים. בשתי מערכות הבחירות הראשונות באפריל ובספטמבר 2019 איש לא הצליח להרכיב ממשלה. לאחר הבחירות השלישיות שנערכו ב־2021, הוקמה ממשלת האחדות של בנימין נתניהו ובני גנץ שלא החזיקה זמן רב, והכנסת התפזרה בסוף 2021 לבחירות רביעיות. גם ממשלת בנט־לפיד שהוקמה לפני שנה ו־5 חודשים לא שרדה לאורך זמן, וכעת אנו שוב עם מערכת בחירות.
במידה שתוצאות הסקרים שנערכו באחרונה יתממשו - ישראל תעמוד בפני מצב פוליטי מורכב, וספק אם לא נתגלגל למערכת בחירות שישית. "כלכליסט" ערך מיפוי של התרחישים המרכזיים במפה הפוליטית.

תרחיש 1: ממשלת ימין־חרדים בראשות נתניהו

המפלגות השותפות: הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה
אם גוש הימין ישיג בבחירות לפחות 61 מנדטים, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו יבקש להקים קואליציה בראשותו. זו תאפשר לראשי המפלגות שיהיו שותפות בה לממש את האג'נדות המשפטיות מרחיקות הלכת שלהם.
יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הציג בשבוע שעבר תוכנית ל"תיקון" מערכת המשפט, שבמסגרתה הציע לבטל את עבירת המרמה והפרת האמונים. חרף הכחשותיו, אם תבוטל העבירה, כתבי האישום בעבירות אלה נגד נתניהו יתבטלו אוטומטית. סמוטריץ' גם הכריז על כוונתו לחוקק את "החוק הצרפתי" שמקפיא הליכים משפטיים נגד נבחרי ציבור, ובהם נתניהו. גורמים בליכוד תומכים אף הם בחקיקת "החוק הצרפתי".
אבל התיקון שאליו מכוונים סמוטריץ', איתמר בן גביר והמפלגות החרדיות רחב בהרבה. קואליציית ימין צרה תפעל לצמצם בחקיקה את כוחם של בית המשפט ומערכת אכיפת החוק. בליכוד ובמפלגות הימין כבר הכריזו על הכוונה לחוקק "חוק פסקת התגברות" המאפשר לכנסת לחוקק מחדש - כנראה ברוב מינימלי של 61 ח"כים - חוק שנפסל בבג"ץ, ולהגביר את מעורבות הח"כים בבחירת השופטים. זאת באמצעות מתן רוב של 6 ח"כים - 4 מהקואליציה ו־2 לאופוזיציה - מבין 9 חברי הוועדה לבחירות שופטים. המשמעות המיידית היא הפיכת הוועדה לפוליטית, ובהמשך הפיכתה של מערכת המשפט ממערכת מקצועית עצמאית לכזו שכפופה לגחמות הפוליטיקאים.
"תיקון" המערכת כולל גם ביטול שיטת הסניוריטי, שלפיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון מתמנה לנשיאו. הליכוד ינסה לקדם את הביטול עוד לפני פרישתה בשנה הבאה של נשיאת העליון אסתר חיות, וכך לחסום את כניסתו לתפקיד של השופט יצחק עמית, המשמש כעת גם כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
יו"ר ש"ס אריה דרעי יפעל לבטל את "עילת הסבירות" כך ששופטי בג"ץ לא יוכלו להטיל עליו קלון ולמנוע את מינויו כשר בממשלה החדשה. קואליציית ימין־חרדים תפעל לחוקק חוק גיוס נוח לפי דרישת ש"ס ויהדות התורה, שיאפשר לאברכים פטור משירות צבאי. נתניהו כבר הבטיח באחרונה לחרדים להעניק מימון ממשלתי מלא גם למוסדות חינוך שלא ילמדו לימודי ליבה. במקביל לכך, ידרשו החרדים להגדיל את תקציבי הישיבות.
בשורה התחתונה: מצד אחד מדובר בקואליציה הומוגנית, אך כזו שבה נתניהו יהיה סחיט ונתון בידיהם של שותפיו השאפתניים.

תרחיש 2: ממשלת אחדות בראשות גנץ והחרדים

המפלגות השותפות: המחנה הממלכתי, יש עתיד, ישראל ביתנו, העבודה, מרצ, ש"ס ויהדות התורה
יו"ר המחנה הממלכתי שר הביטחון בני גנץ חזר וטען במערכת הבחירות כי הוא, ולא ראש הממשלה יאיר לפיד, יכול להרכיב ממשלה חדשה בישראל. גנץ שאימץ לרשימתו את מפלגת תקווה חדשה בראשות שר המשפטים גדעון סער, ואת הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט - מתכנן בין היתר שותפות עם יהדות התורה וש"ס לצורך הקמת קואליציה בראשותו.
גנץ, שהסקרים קבעו שמפלגתו לא זינקה, בניגוד לתקוותו, הכריז בשבוע שעבר כי הוא היחיד שיכול להעביר מפלגות מגוש לגוש ולפרק את גוש הימין של נתניהו. לטענתו החרדים ילכו עמו, והוא יצליח לקושש כמה ח"כים מהליכוד ולהגיע לקואליציה של 73-72 ח"כים.
גנץ מנמק זאת בכך שהחרדים לא רוצים לשבת באופוזיציה. אבל הוא שוכח את הנאמנות של דרעי לנתניהו, ואת העובדה שאגודת ישראל רוצה ללכת עם נתניהו. יו"ר דגל התורה משה גפני הכריז באחרונה, בעקבות ביקורת על כך שהוא לוטש עיניים לכיוון גנץ, כי "נלך עם נתניהו גם לאופוזיציה".
זאת ועוד, החרדים כועסים על ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי), שבכהנו כשר הדתות בממשלה היוצאת הוביל את רפורמת הכשרות, והם גם לא יסכימו לשבת בקואליציה שבה חבר יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. זאת ועוד, החרדים לא ייכנסו לממשלה שלא תרעיף עליהם תקציבים גם בלא לימודי ליבה - תנאי שגנץ לא יוכל לעמוד בו בשל התנגדות יש עתיד, ישראל ביתנו, העבודה ומרצ.

תרחיש 3: ממשלה בראשות לפיד

המפלגות השותפות: יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, ישראל ביתנו, מרצ, רע"מ, ואולי גם החרדים, או תמיכה מבחוץ של חד"ש־תע"ל
לפי הסקרים האחרונים, לראש הממשלה יאיר לפיד אין רוב להקמת ממשלה בהרכב הנוכחי של הקואליציה היוצאת: יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, ישראל ביתנו מרצ ורע"מ.
לפיד אמר באחרונה שהרשימה המשותפת חד"ש־תע"ל לא תשב בממשלה. אך סירב לפני כשבועיים להכריז אם יסכים להרכיב ממשלה בתמיכה מבחוץ של חד"ש־תע"ל, זאת במידה שהאחרונה תעבור את אחוז החסימה. בכל מקרה, גנץ כבר אמר שאפשר לשתף בכנסת פעולה עם חד"ש־תע"ל אך לא בהקמת ממשלה. לפיד ינסה לפנות לש"ס ויהדות התורה שצפויות לסרב לו. לפיד עשוי לנסות לגייס לקואליציה ח"כים שיפרשו מהליכוד, אבל כעת לא נראה שמדובר בצעד רלבנטי.

תרחיש 4: בחירות שישיות

המפלגות השותפות: כולן וחדשות נוספות
אם ימשיך התיקו הפוליטי בין הגושים, ישראל תצעד למערכת בחירות שישית שתיערך בסביבות מרץ או תחילת אפריל 2023.
במקרה כזה, הממשלה הנוכחית תמשיך לכהן כממשלת מעבר, ויאיר לפיד ימשיך לעמוד בראשה. ראש הממשלה והשרים יהיו עסוקים בקמפיין הבחירות ובתחרות על לבו וקולו של הבוחר.
משמעותן של בחירות שישיות היא הקפאת חלק מהרפורמות הכלכליות והמבניות החדשות, כמו גם דחייה נוספת באישור תקציב המדינה ל־2023. אם יערכו בחירות במרץ־אפריל - התקציב יאושר רק באוקטובר–נובמבר 2023, כלומר לפני סיום שנת התקציב. עד אז המדינה תפעל עם תקציב חודשי של 2022.