סגור

הסעיף שמסתתר באמנת המס בין ישראל לאיחוד האמירויות

סעיף ייחודי באמנה קובע כי אזרח ישראלי שהיגר לאיחוד האמירויות ייהנה מהטבות רק לאחר חמש שנים. הסיבה לכך היא שבאמירויות כמעט לא משלמים מס, מה שעשוי לעודד ישראלים לבקש תושבות אמירתית. האוצר: "חשש גדול של ניצול לרעה"

לפני כמעט שלושה חודשים חתם שר האוצר לשעבר ישראל כץ על אמנת המס בין ישראל לאיחוד האמירויות.
אמנה זו מצטרפת לעשרות אמנות מס שיש לישראל עם מדינות שונות בעולם שמטרתן לאפשר מסחר בין מדינות בלי לשלם כפל מס, אך בו בזמן למנוע מצבים של התחמקות מתשלום מסים.


איחוד האמירויות היא מקלט מס ידוע, ולאחרונה דורגה במקום ה־10 מבין מקלטי המס בעולם. באיחוד האמירויות המיסוי הוא טריטוריאלי ולא פרסונלי. כלומר, אמירתי שמייצר הכנסות מחוץ לאיחוד האמירויות אינו חייב במס. בנוסף, משטר המס באיחוד מקל במיוחד. ככלל, אין מסי הכנסה ואין מסי חברות למעט על חברות נפט ובנקים.

2 צפייה בגלריה
אינפו עמ 10
אינפו עמ 10
יבוא ויצוא מאיחוד האמירויות

אמנת המס מעניקה הטבות משמעותיות לממשלת איחוד האמירויות ולקרנות פנסיה מהאיחוד שמשקיעות בחברה ישראלית כך שלא יצטרכו לשלם כלל מס על דיבידנד שחולק על ידי חברה ישראלית (אם מחזיקים ביותר מ־5% מהחברה הישראלית ישולם מס נמוך מאוד).
מאחר שמדיניות המיסוי באיחוד האמירויות מיטיבה מאוד ניצב בפני מנסחי האמנה אתגר גדול. מצד אחד, יש רצון למשוך משקיעים מהאמירויות ואותם משקיעים יהיו מעוניינים בשיעורי מס נמוכים. מצד שני, ברגע שתושבים של המדינה הזרה (במקרה זה איחוד האמירויות) מקבלים הטבות ייחודיות יש תמריץ לאזרחים ישראלים לייצר תושבות פיקטיבית, או לרשום את החברה באופן פיקטיבי באותה מדינה.
באמנה הזו, דומה שהרשויות בישראל חששו במיוחד, והכניסו מגבלות על האופן שבו ישראלי יוכל להיחשב לתושב אמירתי ובכך ליהנות ממס נמוך על רווחי הון של חברות ישראליות. אחד הסעיפים קובע שישראלי, שהיגר לאיחוד האמירויות ורוצה להנות מההטבה של האמנה שלפיה ישלם מס רווחי הון על חברות ישראליות בשיעור של 15% במקום 25%, יצטרך להמתין 5 שנים.
מבחן התושבות
בדרך כלל, במקרה שיש ספק לגבי מקום התושבות העיקרי, המבחן הראשון הוא מבחן בית קבע. כלומר, איפה נמצא ביתו הקבוע של אותו אדם. המבחן השני הוא המבחן של מרכז האינטרסים החיוניים. באמנה זו הוחלט להפוך את הסדר, והמבחן הראשון והקובע יהיה מבחן מרכז האינטרסים החיוניים. מבחן זה נחשב מופשט יותר, ולמעשה מעניק כוח גדול יותר לרשויות המס להילחם בתופעות של ניצול לרעה.

2 צפייה בגלריה
דובאי 2.5.21
דובאי 2.5.21
דובאי
(צילום: יניב חלילי)

"מדובר בסעיף שאין לו אח ורע בשאר האמנות הישראליות", אמר ל"כלכליסט" עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, שותף מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון. "עידוד פעילות עסקית כולל גם מעבר של אנשי עסקים ממדינה למדינה. האמנה הנוכחית תפגע בתמריצי המעבר של אנשי עסקים ישראלים לאיחוד האמירויות. כמו כן, הסעיף עשוי לפגוע בשותפויות בין ישראלים לשעבר לבין אמירתיים".
פרופ' יורם מרגליות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב אמר ל"כלכליסט": "ניכר שמנסחי האמנה חששו מניצול לרעה יותר מאשר באמנות אחרות. באמנה עם פנמה שגם היא מקלט מס בחרו בהסדר אחר שמאפשר למסות לפי היום האחרון בו שהו בישראל. החשש הזה בא לידי ביטוי בעוד שינויים קלים באמנה הזו לעומת אמנות אחרות. ייתכן שהחשש המוגבר נובע מכך שיש ציפיות להיקף פעילות עסקית גדול במיוחד בין המדינות".
במשרד האוצר הסבירו: "לאור העובדה שבאיחוד האמירויות כמעט ולא משלמים מס נקבעו באמנה סעיפים שונים ומחמירים בכל הקשור למניעת ניצול לרעה דוגמת הקביעה מתי אדם שהיגר מישראל לאיחוד האמירויות יוכל ליהנות מהטבות האמנה. יש לציין כי לרוב מתקיימות הוראות שונות באמנות בין מדינות שבאחת מהן שיעורי מס גבוהים בהרבה מאשר באחרת".
גידול בסחר החוץ
ואכן הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות הביאו לגידול עצום בסחר החוץ שבין ישראל לאיחוד האמירויות. ב־2019 היצוא מישראל לאיחוד האמירויות הסתכם בכ־11 מיליון דולר והיבוא עמד על 0 ואילו ב־2020 (בספטמבר 2020 נחתמו הסכמי אברהם) היצוא הסתכם בכ־74 מיליון דולר, והיבוא בכ־115 מיליון דולר.
בשבעת החודשים הראשונים של 2021 היקף היצוא לאיחוד האמירויות הגיע ל־212 מיליון דולר, והיבוא מאיחוד האמירויות הסתכם ב־402 מיליון דולר.
נתונים אלו מתייחסים רק לסחר הסחורות ואינם משקפים את מגזר השירותים, שכולל את התיירות וחלקים רבים מעולם ההייטק.