החזית הירוקה
חג לאילנות? המדינה כורתת עוד ועוד עצים ולא נוטעת מספיק
עד 2050, במישור החוף ישררו תנאי עומס חום בכ־90% מימי הקיץ. אך בעוד שהטמפרטורות ממשיכות לטפס, בישראל לא רק שלא נוטעים מספיק עצים חדשים, אלא שבין 2021־ל־2023 נכרתו 242 אלף עצים ברישיון. גם השנה ממשלת נתניהו הקציבה 0 שקלים לתוכנית הלאומית לקירור עירוני
השבוע מציינים ברחבי ישראל את ט״ו בשבט, ראש השנה לאילנות. בערים וביערות יערכו רשויות וארגונים אירועי נטיעת עצים, ויציינו את החג בפעילויות קהילתיות שונות. אלא שהשנים האחרונות כלל לא בישרו טובות עבור העצים הפזורים בישראל — אם ביערות ואם בערים המשוועות לצל ולעלווה ירקרקה.
מאז פרוץ המלחמה ועד אוקטובר האחרון נשרפו 340 אלף דונם — הנזק החמור ביותר לטבע הישראלי בשל שריפות ב־60 השנים האחרונות, כך לפי רשות הטבע והגנים. ובזמן שהטמפרטורה מטפסת, בערי ישראל כורתים עוד ועוד עצים — בזמן שהממשלה החליטה להשקיע 0 שקלים השנה בתוכנית הלאומית לקירור עירוני, שהושקה בקול תרועה ב־2022, אולם כמעט לא תוקצבה עד היום, ובתקופת ממשלת נתניהו הוקצו לה 0 שקלים, כך גם השנה.
לפי מחקר חדש של השירות המטאורולוגי, עומסי החום בישראל עומדים להחמיר מאוד בשנים הקרובות בשל שינויי האקלים. כבר היום השהות מחוץ לבית בחודשי הקיץ היא כמעט בלתי נסבלת לאורך שעות ארוכות ביום, והמצב יהפוך גרוע יותר. עד סוף המאה תנאי החום בישראל יהפכו קשים עד כדי כך שבחלק מהערים נתקשה למצוא ימים בקיץ שבהם מזג האוויר נסבל. עד אמצע המאה (שנת 2050), בחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר) במישור החוף יהיו תנאים נוחים ללא עומסי חום רק ב־10%-5% מהזמן, בשפלה בכ־20% מהזמן, בנגב ב־15%, ובהרי המרכז ב־50% מהזמן. לפי התרחיש החמור והריאלי, עד סוף המאה ייאלצו הישראלים המתגוררים במישור החוף, בערבה ובעמקי המזרחי לחיות עם עומס חום כלשהו בכל שעות היממה בקיץ.
התוכנית הושקה בגאון, ונזנחה
אין צל של ספק, ערי ישראל חייבות להיערך לכך, כדי לאפשר לתושביהן להתמודד עם המצב המחריף. הכלי היעיל ביותר למשימה הוא לנטוע ולטפח עצים רבים שייצרו רצף צל משמעותי. עצים יכולים להוריד את הטמפרטורה סביבם אפילו בכ־5 מעלות.
כך, למשל, לפי מועצת האיחוד האירופי, הגדלת כיסוי העצים ב־30% בערים יכולה להוריד את הטמפרטורה בעד כ־5.9 מעלות, בעוד מחקר שנעשה בתל אביב מצא כי פארקים עירוניים עם עצים בעלי חופה צפופה יכולים להפחית את הטמפרטורה בקיץ בכ־3.8 מעלות. עצים יכולים להפחית שיעורי תמותה בערים, לקרר את האזור — גם את המבנים הסמוכים להם — ובכך לחסוך בעלויות חשמל, לנקות את האוויר ממזהמים רעילים, לסייע במאבק בשינויי האקלים (הם סופחים ומקבעים פחמן דו־חמצני) ואפילו להעלות את ערך הנכסים סביבם.
אלא שבישראל ממשיכים בכריתת עצים באין מפריע. לפי בדיקת מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בין 2021 ל־2023 נכרתו כ־242 אלף עצים ברישיון בישראל (בסביבה הבנויה ועבור תשתיות), רובם לצורכי בנייה שונים, ולפי ההערכות בכל שנה נכרתים עשרות אלפי עצים ללא רישיון. נתונים לשנת 2024 עדיין לא זמינים, שכן משרד החקלאות מפרסמם רק לקראת הקיץ, אולם הם יצטרפו למצב עגום במיוחד של יערות שבהם קרחות גדולות ומפוחמות לאחר שריפות תדירות שנגרמו בשל ירי מלבנון.
ומה קורה בזמן שהיד קלה על רישיון הכריתה? לפי דו"ח מכון טאוב, אכיפת איסור כריתת העצים בישראל נעשית על ידי שני פקחים בלבד בכל הארץ. גורמים מקצועיים מעריכים שעל כל חמישה עצים שנכרתים בשל פרויקטים של התחדשות עירונית — ניטע עץ אחד בלבד. בזמן שפקיד היערות במשרד החקלאות מתפקד כפקיד כריתות, גם הציבור, שאינו מודע לכך וטרוד בדברים אחרים — לא קם להילחם על העצים. בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העריכה כי בשנים 2019-2017 הוגשו עררים על כ־2% בלבד מרישיונות הכריתה שניתנו, ככל הנראה מפני שהמידע אינו נגיש דיו לציבור. מרבית העררים כלל אינם מתקבלים. בשנים 2023-2019 רק 9% מהעררים התקבלו באופן מלא.
התוכנית שהשיקה הממשלה בגאון ב־2022 התיימרה לשפר במעט את המצב. הממשלה התחייבה לייצר כיסוי צל עצים רציף של 70% בערי ישראל עד 2040 באמצעות שתילה של 450 אלף עצים (פחות מכמות העצים שנכרתה בעשור האחרון, כ־730 אלף עצים). התועלת למשק מההחלטה נאמדה אז ב־3.6 מיליארד שקל, והממשלה התחייבה להשקיע ביישומה כ־2.25 מיליארד שקל. בדיקת משרד החקלאות אף מפרטת: עלות התחזוקה של 100 מ"ר עצים, כארבעה עצים על מדרכה, היא 1,386 שקל בשנה, והם יניבו תועלת של 4,212 שקל בשנה.
למרות התועלות הרבות, לפי בדיקת כלכליסט, ממשלת נתניהו החליטה לתקצב את יישום התוכנית ב־0 שקלים, כשבשנתיים האחרונות מסרב משרד האוצר להקצות למשרד החקלאות תקציב ליישומה. גם ב־2025, למרות נזקי המלחמה לשטחים הירוקים, לא תוקצה אגורה אחת ליישום ההחלטה. התקציב היחיד שהוקצה לנושא, כגישור עד שהממשלה תחליט ליישם את התוכנית, הוא קול קורא של המשרד להגנת הסביבה ב־2023, שבו זכו 21 רשויות בתמיכה לכתיבת תוכנית לייעור עירוני (21 מיליון שקל), אולם עד היום לא כל התקציב נוצל. עם תקציב או בלעדיו, לפי דו"ח של המרכז להעצמת האזרח, מרבית סעיפי ההחלטה כלל אינם מיושמים, והממשלה אפילו לא הצליחה לגרום לרשות מקומית אחת לאמץ את היעדים שעליהם הצהירה (התחייבות להצללה של 70%-33%).
"לעצים בסביבה הבנויה יש הרבה מתחרים, בניינים, תשתיות מעל הקרקע כמו כבישים ופסי רכבת ותשתיות מתחת לקרקע כמו קווי תקשורת, חשמל, מי וביוב״, אומרת ד״ר מאיה שדה, ראשת היוזמה למדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב. ״ממדי כריתת העצים בישראל מראים שהעצים במידה רבה מפסידים בתחרות ולא נשאר להם מקום. עם זאת, הניסיון בישראל מראה באופן ברור שעם תכנון נכון ומתחשב, הלוקח בחשבון את התועלות הסביבתיות, הבריאותיות והכלכליות של עצים בוגרים, ניתן לתכנן אחרת, לחסוך כריתה וליצור מרחב בנוי נעים ובריא. לא מספיק להגיד 'לא נורא, נכרות ואז ניטע עץ חדש'. התועלות של עץ בוגר בן 50 שנה ויותר הרבה יותר גדולות מהתועלות של עץ צעיר שרק מנסה להיקלט בקרקע״.
השינוי יבוא מהערים?
הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות בכ־4 מעלות עד סוף המאה, וכבר היום ישראל מתחממת בקצב כפול מהממוצע העולמי. מספר הימים שבהם הטמפרטורה היא מעל 35 מעלות ישלש את עצמו מ־30 ימים בשנה לכ־90 ימים עד אמצע המאה.
בזמן שהממשלה מתרשלת, ישנן גם דוגמאות ליוזמות חיוביות ספורות בערים, בקנה מידה מצומצם מאוד. עיריית תל אביב הציבה יעד לנטוע 100 אלף עצים עד סוף העשור, ועד כה נטעה 35 אלף עצים. היא גם מחלקת לתושבים עצי פרי לנטיעה בחצרות הבתים ומספקת להם הדרכה.
פעולה חשובה לא פחות באה מכיוון עיריית באר שבע שהחליטה להציל את יער רמות מפני כריתה לטובת בינוי, על פני כ־5,000 דונם. במקום, גייסה העיר "נאמני יער", והחליטה לקדם בו עוד נטיעות, להקים מתחמי פיקניק ולקיים בשטח הפתוח פעילויות לילדים. באר שבע גם נטעה בשנה האחרונה יער חדש, יער מינכן שהוקם במימון עיריית מינכן, ובו ניטעו כ־2,000 עצים.
כן, בישראל ההיצע דל מאוד, אבל תמיד אפשר ללטוש עיניים לעולם. פריז מתכננת לנטוע 170 אלף עצים חדשים עד 2026, סינגפור תסיים נטיעה של מיליון עצים ופיתוח 130 הקטר של פארק עד 2030, וסיאול יוצרת “יערות נתיבי רוח” לאורך נהרות וכבישים במטרה להוביל אוויר קר מההרים למרכז העיר. שיקגו משקיעה 46 מיליון דולר בנטיעת 75 אלף עצים בחמש השנים הקרובות, מונטריאול השיקה יוזמה לנטיעת 17 מיליון עצים, וברנקייה שבקולומביה יצרה כ־1.5 מיליון מ"ר של שטח ירוק, כך ש־93% מתושבי העיר גרים במרחק הליכה של עד שמונה דקות משטח ירוק עירוני.
כמו כן פריטאון בסיירה לאון כבר נטעה מעל 500 אלף עצים במסגרת קמפיין חדשני, בזכות מנגנון המימון שלו – תושבים מקבלים תשלום דרך הטלפון הנייד עבור טיפול בשתילים ומעקב אחר הישרדות העצים באמצעות אפליקציה. מילאנו שבאיטליה מקדמת פרויקט שמטרתו לנטוע 3 מיליון עצים עד 2030, וסן פרנסיסקו מיישמת תוכנית יער עירונית שאפתנית שמטרתה להגדיל את אוכלוסיית העצים ברחובות ב־50% עד סוף השנה, כלומר תוספת של 50 אלף עצים חדשים.
במשרד האוצר סירבו להתייחס לדברים.
