סגור
צבי סטפק ממייסדי ובעלי מיטב בית השקעות
צבי סטפק (צילום: רועי מזרחי)

רפורמת הארביטראז’ - מהלך משלים וחיוני למפץ של רפורמת בכר

יותר מ-20 שנה אחרי שהבנקים איבדו את השליטה על כספי הציבור, רפורמת הארביטראז' מבקשת להשלים את המהפכה: לאחד את כללי המשחק בין מוצרי החיסכון, להגביר את התחרות, להפחית עלויות ולהעניק למשקיעים חופש בחירה 

רפורמת בכר, שאושרה ב-2005, הייתה המפץ הגדול של שוק ההון הישראלי. מדובר במהלך דרמטי וחיובי ששחרר את שוק ההון משליטת הבנקים בכל הנוגע לכספי המשקיעים. עד אז הבנקים ניהלו את קרנות הנאמנות ואת קופות הגמל, סיפקו ייעוץ השקעות, שימשו כברוקרים וכחתמים והעמידו אשראי לציבור. במילים אחרות, הם ריכזו בידיהם כמעט את כל שרשרת הפעילות הפיננסית, תוך קיומם של ניגודי עניינים מובנים.
הרפורמה, שחייבה את הבנקים למכור את הבעלות על חברות ניהול קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות, היטיבה עמם במובנים רבים, אך בראש ובראשונה היטיבה עם ציבור החוסכים ועם שוק ההון הישראלי. קשה לדמיין כיצד היה נראה שוק ההון המקומי בשנת 2026 אלמלא אותה רפורמה. סביר שהיה נותר פרימיטיבי ופחות מפותח, וגם המשק הישראלי היה נראה אחרת.
למרות זאת, בזמן אמת נשמעו נגדה התנגדויות רבות. היו שהזהירו מפני פיטורים המוניים בבנקים, טענו שהציבור לא ייתן אמון בבעלים ובמנהלים החדשים של הגופים המוסדיים, העריכו שהרמה המקצועית תרד ושדמי הניהול דווקא יעלו. בפועל קרה ההפך: הרמה המקצועית עלתה משמעותית, והעלות שמשלמים כיום המשקיעים נמוכה בכמחצית מזו ששילמו אז.
כעת, לאחר שבתחילת החודש פורסם הדו"ח המסכם של הצוות לצמצום פערי הארביטראז' במכשירי החיסכון לטווח הקצר והבינוני, שוב נשמעות טענות דומות, הפעם מצד ההסתדרות, איגוד חברות הביטוח ולשכת סוכני הביטוח. כל רפורמה משמעותית מעוררת התנגדויות, במיוחד כאשר היא נוגעת בגופים בעלי אינטרסים כלכליים שעלולים להיפגע ממנה.
אלא שבהסתכלות רחבה, הרפורמה הנוכחית משלימה נדבך מהותי שנותר חסר ברפורמת בכר. כפי שרפורמת בכר תרמה להתפתחותו של שוק ההון הישראלי, כך גם הרפורמה הנוכחית צפויה להיטיב עם ציבור המשקיעים ועם השוק כולו.
כמו כל רפורמה רחבת היקף, גם זו אינה מושלמת. המציאות משתנה, ולא ניתן לצפות מראש את כל ההתפתחויות. גם חברי ועדת בכר הבינו זאת וציינו כבר אז כי יידרשו צעדי המשך. אחד הליקויים שנותרו מאז הוא הפערים המשמעותיים בין מוצרי החיסכון לטווח הקצר והבינוני – פערים שמבלבלים את הציבור עד היום.
מצד אחד ניצבות קופות הגמל להשקעה ופוליסות החיסכון, הנתונות לפיקוח רשות שוק ההון, ומנגד קרנות הנאמנות, הנתונות לפיקוח רשות ניירות ערך. במהותם מדובר במוצרי השקעה דומים מאוד, אך הם כפופים למשטרי רגולציה ומיסוי שונים – החל במיסוי בעת מעבר בין מנהלי השקעות, דרך הטבות המס וכלה במעבר בין מסלולי השקעה.
כך נוצר מצב שבו מוצרים דומים מתחרים זה בזה לפי כללי משחק שאינם אחידים. הציבור, שגם כך סובל מרמת אוריינות פיננסית שאינה מספקת, נותר מבולבל ומתקשה לבצע השוואה אמיתית בין החלופות.
מטרת רפורמת הארביטראז' היא לצמצם ככל האפשר את אותם פערים, כך שהציבור יוכל להשוות בין המוצרים באופן פשוט וברור – מבחינת התשואות, רמת הסיכון, העלויות והמאפיינים השונים – כאשר כל המידע מוצג בצורה שקופה ואחידה.
לרפורמה צפויה להיות גם תרומה משמעותית נוספת: היא תגביר את מודעות הציבור לכך שקיימות חלופות השקעה שעשויות להניב תשואה גבוהה משמעותית מזו שמציעים חשבונות העו"ש או פיקדונות הבנקים. זהו מהלך שעשוי להיטיב הן עם ציבור המשקיעים והן עם שוק ההון כולו.
ייתכן שזו גם אחת הסיבות לכך שהוועדה המליצה שלא לאפשר לארבעת הבנקים הגדולים להפעיל את פלטפורמת חשבון ההשקעה החדש, מתוך רצון להעניק "הגנת ינוקא" לבנקים הקטנים ולבתי ההשקעות ולאפשר להם להתחרות בתנאים טובים יותר.
ליבת הרפורמה היא יצירת חשבון השקעה אחד, שבו ניתן יהיה להחזיק את שלושת מוצרי החיסכון, לצד השקעה ישירה בניירות ערך – מניות ואיגרות חוב. ההפקדה שתזכה בהטבות מס תוגבל ל-200 אלף שקל לאדם, במצטבר, כשהסכום יוצמד למדד המחירים לצרכן. ראוי לשקול במסגרת הליך החקיקה את הגדלת התקרה, כך שתשקף טוב יותר את צורכי החיסכון של הציבור לאורך זמן.
הטבת המס המרכזית היא דחיית מס רווחי ההון: כל עוד הכספים נשארים בתוך חשבון ההשקעה, לא יחול מס על הפעילות המתבצעת בו. בנוסף, קיימת הטבת מס פוטנציאלית נוספת לבני 60 ומעלה, שיוכלו לבחור למשוך את הכספים כקצבה באמצעות קרן פנסיה, ובכך ליהנות מקצבה הפטורה ממס, ללא קשר להכנסותיהם האחרות. במילים אחרות, הטבת המס עוברת מהמוצר עצמו אל החוסך.
הוועדה גם מאפשרת למי שמשך חלק מהכספים להפקיד אותם מחדש, כל עוד אינו חורג מתקרת ההפקדה המצטברת של 200 אלף שקל.
לצד היתרונות קיימת גם מגבלה שכדאי לתת עליה את הדעת. כיום ניתן להפקיד לקופת גמל להשקעה כ-83 אלף שקל בכל שנה, כך שבתוך כחמש שנים ניתן לצבור הפקדות של כ-400 אלף שקל ואף יותר. לעומת זאת, במסגרת חשבון ההשקעה החדש תקרת ההפקדה המצטברת תעמוד על 200 אלף שקל בלבד.
עם זאת, אם משקיע הפקיד 200 אלף שקל, והסכום צמח במשך השנים, למשל ל-500 אלף שקל, הוא יוכל ליהנות מהטבת המס על מלוא הסכום שנצבר, ולא רק על סכום ההפקדה המקורי.
חשוב גם להבהיר כי אין כל פגיעה רטרואקטיבית בזכויותיהם של מי שכבר חסכו בקופות גמל להשקעה. חוסכים בני 60 ומעלה ימשיכו להיות זכאים לקבל קצבה פטורה ממס על מלוא הסכום שנצבר – הן על ההפקדות והן על הרווחים.
עוד נקודה חשובה היא שחשבון ההשקעה החדש הוא אפשרות נוספת, ולא חובה. מי שירצה להמשיך לפעול באמצעות כל אחד ממוצרי החיסכון הקיימים בנפרד יוכל לעשות זאת, וסוכני הביטוח ימשיכו להיות רשאים להמליץ על קופות גמל להשקעה או על פוליסות חיסכון.
לעומת זאת, כדי להמליץ על חשבון ההשקעה החדש, הכולל גם קרנות נאמנות, יידרשו הסוכנים להחזיק, נוסף על הרישיון הפנסיוני, גם ברישיון ייעוץ השקעות. רשות ניירות ערך כבר הודיעה כי תפעל להקל על הסוכנים בהיבט זה, מה שעשוי לפתוח בפניהם אפשרויות רחבות יותר גם בתחום קרנות הנאמנות, כחלק מרפורמה נוספת המקודמת בענף.
בשמחה. לדעתי זה גם החלק החשוב ביותר, משום שהוא כולל את ההתמודדות עם הביקורת ואת הסיום של הטור. כאן השקעתי קצת יותר בליטוש כדי שהסיום יהיה חזק ויסגור את המעגל שנפתח עם רפורמת בכר.
רשות שוק ההון אמנם הגישה חוות דעת מיעוט, שבה הסכימה לחלק ניכר מהמלצות הוועדה, אך העלתה הסתייגויות הנוגעות לקשיים תפעוליים ולחשש מפני התייקרות העלויות לצרכנים.
הקשיים התפעוליים אינם מבוטלים, אך ניתן להערכתי לתת להם מענה. אשר לעלויות, אני סבור כי התוצאה צפויה להיות דווקא הפוכה. גם הטיעון הזה נשמע ערב רפורמת בכר, ובפועל התוצאה הייתה ירידה בעלויות. גם הפעם, הרפורמה צפויה להגביר את התחרות, להפחית עמלות, לשפר את איכות השירות ולהגדיל את השקיפות. להערכתי, חשבון ההשקעה החדש יביא גם לירידה בדמי הניהול, בעיקר בפוליסות החיסכון ובקרנות הנאמנות, בשיעורים של כ-30% וכ-20%, בהתאמה. התחרות על כספי הציבור תעשה את שלה.
בסופו של דבר, האינטרס של ציבור המשקיעים ושל שוק ההון הישראלי הוא שהרפורמה תיושם במהירות. מדובר במהלך משלים, חיוני ומתבקש, שצפוי לחזק את התחרות, להפחית עלויות ולהעניק לציבור מגוון רחב יותר של אפשרויות השקעה בתנאים טובים יותר.
הכותב הוא ממייסדי מיטב בית השקעות, בעל שליטה ודירקטור במיטב בית השקעות המנהל את רוב מוצרי ההשקעות שמוזכרים בכתבה זו