הישראלים חזרו לטוס ומחזור העסקאות בכרטיסי כאל צמח ב-13%
פסיקת ביהמ"ש העבירה את החברה להפסד של 88 מיליון שקל ברבעון השלישי; בנטרול אירועים חד פעמיים, הרווח המתואם טיפס ב-14% ל-90 מיליון שקל; מנכ"ל החברה לוי הלוי יסיים בינואר את כהונתו ויעבור לנהל את אל על
חברת כרטיסי האשראי כאל סיכמה את הרבעון השלישי של 2025 עם צמיחה בשיעור דו ספרתי בכל הפרמטרים התפעוליים, אבל עם שורה תחתונה אדומה: הפסד נקי של 88 מיליון שקל לעומת רווח של 90 מיליון שקל ברבעון המקביל.
המעבר להפסד נגרם בשל שורת הוצאות חד פעמיות, במרכזן פסיקה של בית המשפט המחוזי ממאי האחרון, שקבעה כי חברות כרטיסי האשראי חייבות לשלם מע"מ על חלק מההכנסות מעסקאות במט"ח החל מ-2012, ובמסגרתה הפרישה כאל 137 מיליון שקל (לפני מס).
בנטרול האירועים החד פעמיים רשמה כאל רווח נקי של 90 מיליון שקל - עלייה של 14% לעומת הרבעון המקביל.
זהו הדוח האחרון של לוי הלוי כמנכ"ל כאל, לפני מעברו לתפקיד מנכ"ל אל על. הלוי מנהל את כאל מאז 2018, ובתקופתו כאל הכפילה את בסיס הלקוחות הפעילים שלה, הגדילה משמעותית (ב-187%) את תיק האשראי, ובשלוש השנים האחרונות גם הציגה רווחי שיא.
הדוח התפרסם בזמן שהעסקה למכירת השליטה בכאל לקבוצת חורש-הראל לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל עדיין ממתינה לאישור בנק ישראל ורשות התחרות.
מחזור העסקאות בכרטיסי החברה עלה ברבעון השלישי ב-13% ל־55.9 מיליארד שקל. העלייה במחזור אמנם קשורה גם לצמיחה באוכלוסיה ולעליות המחירים במשק, וכן להסטת שימוש ממזומן לאשראי, אך גם נובעת מעלייה בצריכה לנפש.
ההכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי צמחו ב-14% ל-598 מיליון שקל. מספר הכרטיסים הפעילים הגיע בסוף הרבעון ל-4 מיליון - עלייה של 8% לעומת התקופה המקבילה.
תיק האשראי הכולל צמח ל-10.1 מיליארד שקל, עלייה של 9.5% ביחס לרבעון המקביל ושל 3% לעומת הרבעון השני של השנה. יתרות האשראי הצרכני לבדן עלו ב-9.7% ל-8.6 מיליארד שקל, ומתוכן תיק האשראי לרכב - אותו החלה כאל לבנות לפני כשנתיים, הוכפל ביחס לרבעון הקודם ל-600 מיליון שקל. האשראי הצרכני צמח ב-8% ל-1.5 מיליארד שקל. בסך הכל, הכנסות המימון נטו עלו ב-7% ל-252 מיליון שקל.
על אף הצמיחה בתיק, ההוצאות להפסדי אשראי ירדו ב-24% ל־60 מיליון שקל, ובמקביל חל שיפור בשיעור המחיקות החשבונאיות נטו, שירדו ל-1.13% מסך התיק, לעומת 1.28% בסוף 2024 ו-1.3% ברבעון המקביל.
כאל נהנתה ברבעון גם מצמיחה של 11.5% בעמלות מעסקאות מט"ח, שהסתכמו ב-77 מיליון שקל. זאת בעיקר בשל התאוששות בתיירות חוץ ביחס לתקופה המקבילה ב-2024, שעוד הושפעה מהמלחמה. לאורך המלחמה, הפסקת הפעילות של חברות התעופה הזרות והירידה במספר היוצאים לחו"ל פגעו בהכנסות של חברות כרטיסי האשראי, שנהנות לרוב מעמלות של 1%-3% מכל עסקה במט"ח. בחברה מעריכים שמגמת הצמיחה בפעילות בחו"ל בכלל הענף תימשך גם לאורך החודשים הקרובים.
בסך הכל, ההכנסות בנטרול השפעות חד פעמיות גדלו ב-12% ל-855 מיליון שקל. סך המאזן של החברה גדל ל-22.5 מיליארד שקל, בהשוואה ל-21.8 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.
פרט להפרשה על סך 178 מיליון שקל בעקבות פסק הדין במע"מ, כאל רשמה השנה גם הוצאה של 98 מיליון שקל בגין "אופציית פנטום" שהוענקה לאל על במסגרת הסכם מועדון הנוסע המתמיד בין החברות. בפועל מדובר במנגנון שמבטיח לאל על תשלום במקרה שכאל תימכר מעל שווי מסוים.
במילים פשוטות, ההסכם עם אל על קבע שאם כאל תימכר בשווי גבוה - אל על תקבל בונוס של עשרות מיליוני שקלים. את הבונוס הזה כאל רשמה כהוצאה בדוחות. ב-2024 רשמה כאל הפסד של 41 מיליון שקל בגין אותו מנגנון, והשנה עוד 98 מיליון שקל.
כשהיא מציגה לציבור את הרווח "המנוטרל" היא מנקה אותו החוצה ומבקשת למעשה להתעלם ממנו. גורמים בשוק טוענים שהבונוס הזה הוא חלק מעלות המועדון, בדיוק כמו כל תשלום אחר לאל על, ולכן מסתייגים מהניסיון להציג אותו כאירוע חד פעמי חיצוני לפעילות.
