יחס החוב לתוצר עלה מעט ב-2025 ל-68.6%
לפי אומדן ראשון של החשב הכללי, מדובר בעלייה של 0.9% מ-2024. החוב הממשלתי הגיע ל-67.3% מהתוצר. ישראל גייסה ב-2025 חוב של 207 מיליארד שקל, והגירעון עמד על 4.7% מהתוצר
למרות המסים החדשים, ההפתעה בהכנסות המדינה, והיחלשות השקל, יחס החוב לתוצר עלה ב-2025 ב-0.9% - מ- 67.7% בשנת 2024 - ועומד כעת על 68.6%, כך לפי אומדן ראשון שפרסם היום (א') החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג. זו השנה השלישית ברציפות שיחס החוב לתוצר עולה. החוב הציבורי עלה במהלך השנה בכ-79 מיליארד שקל המשקפים גידול של כ-6%, החוב הציבורי עומד כעת על כ-1.408 טריליון שקל. זאת לעומת 1.329 טריליון בסוף שנת 2024. "החוב הממשלתי" שאינו כולל את הרשויות המקומיות, עלה ב-1% במהלך 2025, ועומד כיום על 67.3% מהתוצר, לעומת 66.3% בסוף 2024. יש להדגיש כי נתונים אלו אינם סופיים, שכן נתוני התוצר לשנת 2025 טרם פורסמו על ידי הלמ"ס.
מדובר ברמת החוב הגבוהה ביותר מאז 2020 שהיתה שנת הקורונה הראשונה, אם מתעלמים מהעלייה במהלך שנות הקורונה, ששם העלייה ביחס החוב לתוצר היתה משותפת לכל מדינות העולם. הרי שהפעם האחרונה שבה ישראל היתה בכזו רמת חוב לתוצר היתה ב-2010. העלייה ביחס החוב-לתוצר התרחשה למרות שצד הכנסות המדינה חוזק באופן משמעותי על ידי צעדי מיסוי חדשים (הבולטים ביניהם הם העלאת המע"מ ל-18%, מיסוי רווחים כלואים, והקפאת מדרגות מס הכנסה, ש"ט). יתר על כן, מלבד צעדי המיסוי החדשים, היתה הפתעה גדולה בהכנסות המדינה, הכנסות המדינה בפועל היו גבוהות ב-35 מיליארד שקל (עמדו על כ-552 מיליארד) מהתחזית הראשונית לשנת 2025 (שכללה את צעדי המיסוי). מעבר לשני הגורמים הללו, גם התחזקות השקל היתה צריכה לתרום לצמצום יחס חוב-תוצר , שכן התחזקות השקל מקטינה את היקף החוב הלא-שקלי של המדינה, שעומד על כרבע מהחוב של המדינה.
הסיבה שיחס חוב-התוצר עלה למרות הגורמים הללו היא הגידול בהוצאות הממשלה, כזכור, תקציב 2025 המקורי עמד על כ-620 מיליארד שקל, התקציב המקורי לא כלל את כל צעדי ההתייעלות שהיו דרושים למשק (הצעדים הסמליים והמפורסמים הם סגירת משרדי ממשלה מיותרים, וצמצום בתקצוב תכניות נוגדות-צמיחה. ש"ט). כמו כן, במהלך השנה נוספו כ-30 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. ואכן, סמוטריץ' בתגובתו לפרסום נתוני 'יחס החוב לתוצר' הסביר כי "העלייה נובעת מההוצאות הביטחוניות הנדרשות בעקבות המלחמה והמאמצים לשיקום". אלא שסמוטריץ' עצמו הסביר במסיבות עיתונאים סביב מבצע 'עם כלביא' כי מבצע 'עם כלביא' נלקח בחשבון כבר בעת בניית התקציב המקורי של 2025, וכי חלק משמעותי בתוספת התקציבית נובעת מכך שצה"ל הגדיל את תקציבו יותר ממה שהעריכו באוצר. דברים דומים לאלו נרמזו גם בדברי ההסבר שצורפו להצעת התקציב הנוסף.
החשב הכללי היוצא, יהלי רוטנברג, שצפוי לסיים את תפקידו בסוף השבוע, אמר בתגובה לפרסום הנתונים כי "היו ביקושים גבוהים ויציבים לגיוס החוב הישראלי, וזה משקף את אמון השווקים בכלכלה הישראלית". רוטנברג, שאחראי על גיוס החוב, ציין כי אפשר להסתכל על עליית החוב בצורה אופטימית, שכן "העלייה ביחס החוב לתוצר בישראל נמוכה ביחס למדינות הייחוס (מדינות הדומות במאפיינים שלהן לישראל, ש"ט) שם היתה עלייה ממוצעת של 1.9%". עם זאת, רוטנברג לא מדגיש את העובדה ש'מדינות הייחוס' מצויות ביחס חוב-תוצר נמוך מזה של ישראל. ממוצע יחס החוב-תוצר במדינות הייחוס עומד על 56.4%, שיעור הנמוך בכ-12% מיחס חוב-תוצר של ישראל.
גם רוטנברג המאופק, שלח מסר צופה פני עתיד למעצבי המדיניות הממשלתית שיבואו אחריו ואמר "כעת, עם התייצבות התנאים, יש לפעול להתכנסות מחודשת ולהחזרת המסלול הפיסקלי, באופן שיאפשר את הורדת יחס החוב לתוצר". רוטנברג מתמקד בתקציב הבא, כלומר תקציב 2027. והסיבה לכך היא שתקציב 2026 מאכזב מאוד מן הבחינה הזו, נזכיר, שתקציב 2026 שהונח על השולחן הכנסת, מתבסס על תקרת גירעון של 3.9%, ולפי התחזיות הכלכליות, התקציב לא צפוי להוריד את יחס החוב-לתוצר במהלך שנת 2026, למרות ששנת 2026 לא צפויה להיות שנת מלחמה.
כדאי גם להוסיף, כי ההתנהלות בהעברת תקציב 2026 העלתה חששות כי עד לאישור תקציב 2026 בכנסת הגירעון אף יוסיף לעלות, כך שייתכן ששנת 2026 תהיה השנה הרביעית ברצף שבה יחס החוב לתוצר יעלה. נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון הסביר בהחלטת הריבית האחרונה כי במהלך דיוני הממשלה על תקציב 2026, תקרת הגירעון התעדכנה באופן חריג מ-3.2% עד ל-3.9%, ולכן כדאי לוודא שלא תהיה קפיצה נוספת בגירעון במהלך הדיונים על תקציב המדינה בכנסת.
