החוב הממשלתי קפץ ב-18%: ישראל גייסה 278 מיליארד שקל ב-2024
החוב הגיע ל-1.33 טריליון שקל, ויחס החוב-תוצר עלה ל-68% - גבוה משמעותית מהממוצע של 55.5% במדינות דומות לישראל. הוצאות הריבית קפצו ל-50.2 מיליארד שקל. החשב הכללי יהלי רוטנברג: "הריביות עלו בגלל צרכי הגיוס שגדלו בעקבות המלחמה, סביבת הריבית הגבוהה ועלייה ברמת הסיכון של המדינה"
בשנת 2024 גייסה מדינת ישראל חוב של 278 מיליארד שקל - כך פרסם היום (ב') אגף החשב הכללי במשרד האוצר. החוב הממשלתי הגיע ל-1.33 טריליון שקל - גידול של כ-18% לעומת היקף החוב הממשלתי בסוף 2023.
לפי הנתונים, הוצאות הריבית של ממשלת ישראל עמדו ב-2024 על כ-50.2 מיליארד שקל - גידול של כ-6 מיליארד לעומת 2023. גם יחס החוב לתוצר עלה ב-6.4%, ובסוף 2024 הוא עמד על כ-68%. לשם השוואה, מדינות הייחוס הדומות לישראל מחזיקות ביחס חוב-תוצר נמוך בהרבה שעומד על כ-55.5% בלבד. לכן, גורמי המקצוע במשרד האוצר ובבנק ישראל קוראים לבניית תקציב מדינה שיביא לכך שיחס החוב-תוצר יירד בשנים הקרובות.
בתדרוך לעיתונאים שערך החשב הכללי יהלי רוטנברג לרגל יציאת הדו"ח, הוא אמר: "הריביות על החוב הממשלתי עלו בגלל כמה סיבות: צרכי הגיוס שגדלו בעקבות המלחמה, סביבת הריבית הגבוהה ועלייה ברמת הסיכון של המדינה. אנחנו חושבים שהמרווחים יצומצמו עוד בהמשך".
רוטנברג התייחס להורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי הגופים הקונים ואמר כי "המניע העיקרי לירידת הדירוג הוא עליית הסיכון הגיאופוליטי בעקבות המלחמה", במענה לשאלת כלכליסט בנוגע להשפעת הדירוג על תשלומי הריבית, אמר רוטנברג: "אי אפשר באופן מקצועי לבדוק כמה ירידת הדירוג אחראית על משהו מסוים".
מאפיין חיובי מרכזי של החוב הלאומי של ישראל הוא העובדה שכ-85% מהחוב הוא חוב מקומי (נקוב בשקלים). נקודה חיובית נוספת של תיק החוב הישראלי היא שרק 47% ממנו צמוד למדד, זאת לעומת 50% בשנים הקודמות. גם בשנה זו, רוב מוחלט של החוב גויס בשוק המקומי (224 מיליארד שקל), אך השנה היה צורך לגייס לא מעט כסף גם בחו"ל, כש-54 מיליארד שקל גויסו במטבעות זרים ובשווקים מגוונים.
הרחבה תובא בהמשך
