דעה
גם בתשפ"ה: השוק הישראלי הפתיע לטובה למרות המלחמה
שוקי ההון ומטבע החוץ הפגינו עמידות מול שנה רוויית אתגרים: השקל התחזק מול הדולר, איגרות החוב שמרו על יציבות, והמשק הציג צמיחה - גם לנוכח מלחמה, ירידה בדירוג האשראי ואתגרים בגזרת הסחר עם אירופה
הנה מסתיימת לה השנה עברית תשפ"ה.
השנה, יותר מתמיד, אנו יוצקים תוכן לברכה "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".
והנה, שוקי ההון ומטבע החוץ היטיבו להתמודד גם עם שנה מורכבת ומאתגרת זו.
שער החליפין של השקל כנגד הדולר התחזק ב-10.4% בהשוואה לשער שסגר את השנה העברית תשפ"ד. לשם השוואה, היורו הוסיף לערכו 5.2% בלבד כנגד השטר הירוק בתקופה זו.
גם בשנה העברית תשפ"ד, שהחלה קצת לפני שמחת תורה שבו פרצה מלחמת חרבות ברזל, ועמדה בסימן התעצמות והתרחבות המלחמה לגזרות רבות וגיוסים רחבי היקף למילואים, הצליח השקל לעלות ב-3.4% כנגד הדולר, עוד עדות לאיתנותו של המטבע הישראלי.
תוצאה זו אולי מפתיעה רבים, אך למען האמת היא משקפת נאמנה את החשיבות הרבה ששוק מטבע החוץ מייחס לסביבה המדינית - ביטחונית. רוב התאוששותו של השקל כנגד הדולר ומטבעות נוספים התרחשה לאחר שהושגה רגיעה והוסכם על הפסקת אש בצפון הארץ.
התאוששות השקל גם השיבה, בשנה העברית שחלפה, את הקשר הישר בין שער החליפין של השקל כנגד הדולר לבין כיוון שוקי המניות של ארה"ב, קשר שהופר על רקע החקיקה המשפטית, המחאות והשלבים הראשונים והעצימים של חרבות ברזל. מדד S&P 500 עלה ב-16.7% בשנה זו ונשב בגבו של השקל.
כעת, כשנפתחה מערכה עצימה נוספת בעיר עזה, יאותגר השקל שוב עם תחילת שנת תשפ"ו.
האם תמונת המצב בשוק המניות הייתה דומה? הו, כן. מדד תל אביב 125 עלה ב-47.3% במהלך השנה העברית החולפת, פי שלושה, כמעט, מעליית מדד הדגל של ארצות הברית.
גם כאן ניכרה היטב השפעת הסביבה המדינית - ביטחונית, שכן שוק המניות הישראלי הגיב היטב לרגיעה בגבול הצפון ואחר כך רץ קדימה לאחר התוצאות המוצלחות של עם כלביא, בחודש יוני השנה.
אך יותר מכך, שני השווקים - המניות ומטבע החוץ, ביטאו את העמידות המרשימה של המשק אל מול האתגרים הכלכליים שפקדו אותו.
כך, המדד החודשי החדש לפעילות המשק של בנק ישראל הצביע על עלייה של כ-1.7% במהלך 12 החודשים האחרונים.
בנוסף, כשבוחנים את התוצר העסקי - ללא חברות הזנק - מגלים כי במחצית הראשונה של השנה האזרחית 2025 (הנתון העדכני ביותר שפורסם עד כה) הוא רשם עלייה נאה של 2.5% בהשוואה למחצית הראשונה של השנה האזרחית 2024. מדינות מפותחות רבות בעולם יכולות רק לקנא בנתון כזה.
וגם כאן, בד בבד עם שביעות הרצון מהתוצאה של תשפ"ה, נפתחת לה תשפ"ו עם מציאות מאתגרת וצורך למנוע מגבלות וחסימה של קשרי סחר החוץ עם מדינות האיחוד אירופי, המהוות חלק משמעותי מפעילות ייצוא וייבוא הסחורות של מדינת ישראל.
לבסוף, בחנתי גם את התנהגותן של איגרות החוב הממשלתיות במהלך תשפ"ה, שכן נוכח הוצאותיה הצבאיות והביטחוניות ההולכות וגדלות של מדינת ישראל, נפרץ רף הגירעון התקציבי ומגבלות ההוצאות הוגבהה אף יותר, מה שהצריך גיוסים רחבים יותר של הממשלה בשוק ההון.
מתברר, כי איגרת החוב של ממשלת ישראל לעשר שנים מסיימת את תשפ"ה עם תשואה לפדיון של 4.2%, תשואה נמוכה ב-0.7% מרמתה בסוף השנה העברית תשפ"ד. לפיכך, שער האיגרת עלה. זאת, הגם שריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי על רמה של 4.5% לאורך כל השנה. גודל ההישג מתברר גם כשמגלים שתשואת הפדיון על איגרת חוב של ממשלת ארה"ב לעשר שנים דווקא עלתה בתקופה זו ב-0.4% ועומדת על כ-4.1%.
במקרה זה ניתן לציין השפעה לטובה של עודפי הכנסות גבוהים מהמשוער שהושגו, השנה, תוך התכווצות של יחס הגירעון הממשלתי לתוצר כמעט מדי חודש בחודשו; ככלל הממשלה לא נאלצה להציע ריביות גבוהות במיוחד כדי למכור את איגרות החוב שלה, על אף שבמהלך השנה הורידו סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות את דירוג החוב של המדינה.
בשורה התחתונה, השנה העברית תשפ"ה הפתיעה לטובה בכל הקשור לביצועי הכלכלה ושוקי ההון ומטבע החוץ. היו לכך סיבות טובות, כפי שראינו בטור זה.
ניתן בהחלט להתרשם לטובה וחשוב לבחון ביצועים כלכליים לאורך תקופות זמן ארוכות, יחסית, בפרט כשבמהלכן ניכרת תנודתיות גבוהה ויש הרבה אמוציות. סיום שנה עברית הינו בהחלט הזדמנות לעשות זאת. אך תחילתה של שנה עברית חדשה היא גם הזדמנות וצורך לעמוד היטב על האתגרים המזומנים לנו בכל החזיתות - מתוך רצון שגם תשפ"ו תבוא עלינו לטובה, תברך את ברכותיה ותרבה את הישגיה. שנה טובה!
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
