רפורמת השמות בפנסיה - צריך הרבה יותר
בתחום שבו מנוהלים כטריליון שקלים מכספי הציבור, אין מקום לאי-בהירות. ובכל זאת, בעולם החיסכון הפנסיוני בישראל ישנם עדיין פערי ידע והבנה עצומים בקרב הציבור.
ידע והבנה או בשם אחר ״השכלה פיננסית״ הם אחד הערכים החשובים להתקיימות אנושית. האם ניתן לאנשים לנהוג ללא רישיון נהיגה? האם נאפשר לאנשים לרשום לנו תרופות ללא מרשם רופא? רפורמת השמות האחרונה של רשות שוק ההון, שנכנסה לתוקף ב-2024, היא רפורמה מבורכת וחשובה מאין כמוה. רפורמה זו נועדה לעשות סדר: לאחד את שמות המסלולים כך שקודם כל נבין לפי השם בנה אנחנו משקיעים? בהחלט חשוב. מטרה נוספת של הרפורמה הזו היא לבטל מסלולים מרובים שהיו ליצרנים השונים מתוך כוונה ברורה לבלבל את הלקוחות. ואכן כפי שאמרתי הרפורמה עשתה רק טוב. אבל האם ניתן עכשיו לבדוק ביצועים, ולהשוות מסלולים של קרנות באותה קטגוריה?
דירוג מוצרים פיננסים הוא כלי חובה - פשוט אי אפשר בלעדיו
דירוג הוא כלי הכרחי לבחינת מחיר ואיכות בכל תחום בעולם שלנו - החל מדירוג נהגי פורמולה -1 , דרך דירוג בתי מלון באפליקציית BOOKING ועד דירוג מסלולי השקעה בפנסיה. שהרי איך נבחר ? איך נדע אם סוכן הביטוח מכר לנו את המסלול עליו הוא מקבל יותר כסף ולאו דווקא את הטוב ביותר? אולי המסלול שבחרתי נראה אש אבל הוא מסוכן כמו אש?
האם רפורמת השמות מאפשרת לנו להשוות? אז התשובה היא לא - רפורמת השמות היא צעד חשוב קדימה אבל אין בה כדי לאפשר השוואה שקופה ונכונה. כך, למשל, שני מסלולים הנושאים את השם "מנייתי", עשויים לכלול הרכב השקעות שונה בתכלית: אחד עשוי להיות מושקע ב-95% מניות בישראל, והשני ב-70% מניות גלובליות, עם חשיפה למטבע חוץ, קרנות סל ומוצרים נגזרים כללי יכול להיות גם מנייתי וגם סולידי ולהשתנות בהחלטת מנהל ההשקעות ועוד.
הרקע לכל זה אינו עולה כרגע סתם, ישראל מצויה בעיצומו של משבר מדיני, כלכלי מתגלגל, עם גירעון של מעל 6% תוצר, עלויות ביטחוניות כבדות, ירידה חדה בהשקעות זרות ואיום על דירוג האשראי. רמות הריבית הגבוהות והאינפלציה מוסיפות שכבת תנודתיות שמחייבת קבלת החלטות חכמה וזהירה — במיוחד לגבי השקעות ארוכות טווח כמו פנסיה. בקיצור… אין באמת סודה בלי גזים וגם אין שולחן ללא רגליים.
בשוק ריכוזי הצימאון למידע גדול יותר
מערכת הפנסיה הישראלית סובלת מריכוזיות גבוהה: מספר מצומצם של גופים מוסדיים מנהלים את רוב נכסי הציבור, מחיר הכניסה לענף גבוה מאוד, מערכת ההפצה מקולקלת מהיסוד ולכן ולרוב אין תמריץ ממשי לאפשר שקיפות. יותר מדי מידע חשוב מוסתר מאחורי גרפים מרוחים או קבצי PDF עמוסי מונחים מקצועיים. הציבור לא באמת יכול להבין להבין איפה הכסף מושקע, מה רמת הסיכון, מהם דמי הניהול האפקטיביים או מה האלטרנטיבות.
התוצאה ידועה: מרבית מהציבור נשארים במסלולי ברירת מחדל, רבים מהם כלל לא יודעים שיש אפשרות לעבור למסלול שמתאים יותר לגיל, להכנסה או ליעד הפנסיוני שלהם.
בעידן שבו הנטל הכלכלי על כתפי האזרח הולך וגדל — קריטי להבין איפה עומדים. יוקר המחיה, שוק עבודה בלתי יציב, תחושת חוסר ודאות ביטחונית וכלכלית – כל אלו הופכים את ניהול העתיד הכלכלי שלנו לא רק לעניין של אחריות אישית, אלא לצורך הישרדותי. הפנסיה היא לא עניין של מותרות – היא הבסיס הכלכלי ליום שבו לא נוכל או לא נרצה לעבוד. כשאין מידע אמין, פשוט וברור – הצרכן משלם, גם בזמן, גם בכסף, ובעיקר בעתידו. לכן, כלים שקופים להשוואה ודירוג אינם בגדר מותרות – הם הכרח קיומי. הציבור הישראלי זכאי לדעת לאן הולך כספו, ולהבין אם הבחירות הפנסיוניות שלו באמת משרתות אותו – או את מי שמכר לו את המוצר.
בסופו של דבר, רפורמת השמות בפנסיה היא צעד מתבקש – אבל רחוק מלהספיק. שינויי מיתוג ושמות הם התחלה חשובה, אך הם אינם מענה שלם לצורך העמוק ביותר של הציבור: הבנה. כדי לייצר שוק פנסיוני שמשרת את אזרחי ישראל באמת, נדרשת לא רק שקיפות – אלא גם תרגום של המידע לשפה פשוטה, כלים ברורים לקבלת החלטות, וחיזוק תחושת האחריות המשותפת של המדינה, החברות והאזרחים. כי בסופו של דבר, פנסיה היא לא רק שורת מספרים – היא הביטחון הכלכלי של כל אחד ואחת מאיתנו לעשורים הבאים.
אלדד תמיר הוא מנכ"ל ובעלים של FINQ
