בפאזל הלקוחות של עו"ד עמית חדד מהבהב תמרור ניגודי אינטרסים
עמית חדד מחויב לא להימצא בניגוד עניינים באופן שייעוץ ללקוח אחד שלו יכול לפגוע בלקוח אחר שלו, ולא לתאם גרסאות ועדויות. אלא שהחשד לשיבוש חקירה אינו מספיק, ובמידה ואין ראיות - אלה נותרות סוגיות שבין עורך הדין ללקוחותיו
עו"ד עמית חדד הוא סוג של יועץ משפטי לממשלה. הוא סניגורם של ראש הממשלה, יועציו ועוזריו והוא סניגורם של השרות מירי רגב ומאי גולן.
עד כמה הייצוג המשולב, הקולקטיבי הזה הוא בעייתי? מתכנסים לאירוע הזה מספר ערכים ואינטרסים סותרים שהתנגשות ביניהם עלולה לעורר בעיות אתיות של ניגוד עניינים ואולי אף סוגיות פליליות של תיאום עדויות ושיבוש חקירה. מולם, יש להציב את חופש הבחירה של הלקוחות, את חופש העיסוק של עורך הדין וגם את הנחת המוצא, אלא אם יש ראיות להפרכתה, שעורך הדין פועל כחוק, כ"אופיסר אוף דה קורט".
כדי לחדד את סיפור חדד והיקף הקליינטורה שלו, נמסגר את מישורי ההתנגשות הפוטנציאליים שנערמים על דרכו בימים אלה.
1. אוריך ופילבר
שלושה מבכירי עוזריו של נתניהו, יונתן אוריך, עפר גולן וישראל איינהורן מואשמים בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר בהקשר עדותו נגד ראש הממשלה נתניהו בתיקי האלפים. לימים, החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד פילבר על הפרת הסכם עד המדינה. חדד מייצג גם את פילבר וגם את אוריך וגולן. הפרקליטות פנתה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי שתכריז על ניגוד עניינים שימנע את הייצוג הכפול. ועדת האתיקה הכשירה את הייצוג פעמיים. גם לפני וגם אחרי הגשת כתב האישום נגד אוריך וגולן.
2. אוריך ונתניהו
החזית השנייה התחזקה כשאוריך נחקר על מעורבותו, יחד עם אלי פלדשטיין, בקטאר־גייט. פלדשטיין עקף את היעדר הסיווג הביטחוני באמצעות קבלת שכר מקטאר, דרך הלוביסט ג'יי פוטליק ואיש העסקים גיל בירגר. בפוזיציה הזו הוא מתפקד מול התקשורת הישראלית והזרה (בילד) וגם מול יונתן אוריך שמעדכן אותו ש"הבוס מבסוט". האם אוריך הפנה את פלדשטיין למקור המימון? האם אוריך שבעבר נתן לקטאר שירותי יח"צ למונדיאל (המושחת) שאירחה, המשיך להימנות על הפיי־רול שלה? והשאלה המטרידה מכל - האם נתניהו ידע על הקומבינות האלה? חדד מייצג את שניהם, את נתניהו ואוריך. האם זה אפשרי?
3. ייצוג כשר או פסול
כל עוד הלקוחות מסכימים לייצוג וכל עוד אין ראיות לתיאום עדויות ושיבוש חקירה - אין בעיה. הבעיה של חדד היא שלא הרבה מאמינים לו, ובמיוחד ללקוח הגדול יותר שלו, שאין כאן בעיית תיאום ושיבוש. אלא שהחשד הזה אינו מספיק. יש להפנותו למשטרה במידה וקיימות ראיות לכך. או, לפנות שוב ללשכת עורכי הדין ולהצביע על ניגוד עניינים מובנה. בהיעדר קביעה אתית של הלשכה או ראיות לפלילים שנבדקות במשטרה, אנחנו נשארים במערכת היחסים בין עורך הדין ללקוחותיו. ובמערכת הנוכחית, הכריכה בין נתניהו לאוריך וניגודי העניינים ביניהם הם לכאורה מובהקים. ועדיין זה לא עניינם של הפרקליטות ובתי המשפט אלא של ועדת האתיקה והמשטרה.
4. ניגוד עניינים ועד המדינה
עו"ד חדד טען אתמול שהחוקרים הציעו לאוריך להיות עד מדינה נגד נתניהו. זאת באמצעות הציטוט (שהוכחש בידי החוקרים): "אם אתה רוצה לראות את התינוקת שלך אתה צריך לחשוב טוב". ובעברית פשוטה - ביכולתך להקל על מצבך אם תהפוך לעד מדינה נגד נתניהו.
החשש הגדול לניגוד עניינים של חדד טמון בסיפור הזה. אוריך חשוד בעבירות שעלולות להכניס אותו לשנים ארוכות לכלא: מגע עם סוכן זר, מסירת ידיעה סודית, לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון. ואם חתימת הסכם עד מדינה היא הפתרון המיטבי עבורו — ספק רב אם חדד ימליץ עליו. זהו מצב של ניגוד עניינים מובהק.
שלשום, אץ רץ נתניהו מעדותו במחוזי לחקירתו במשטרה. אולי כדי לאותת לאוריך — אני איתך לאורך כל הדרך. בהמשך יצאה הודעת ליכוד, ברמת אלימות פראית, נגד הפרקליטות, שתמכה באוריך. אתמול הודיע חדד שהתיק נגדו הוא "רק אוויר חם שנועד לצורכי תקשורת". כל אלו הם טענות אווירה, יצירת מסך של איומים והרתעה. במציאות של חקירות וראיות, התמונה כנראה שונה. גם אם חדד יישבע שהקים חומה סינית בין שני לקוחותיו אלה, קשה יהיה להאמין שבכוחו לתת את ההמלצות המיטביות לאוריך אם אלה יפגעו בנתניהו. ולהפך.
5. הלחץ הקודם על אלוביץ'
סיפור דומה ניכר בלחץ המשטרתי הכבד על שאול אלוביץ' להפוך לעד מדינה נגד נתניהו. הלחץ כלל ניסיונות להחליף את סניגורו ז'ק חן שנגדו נטען שהוא משפיע על אלוביץ' בשליחות נתניהו. לטענה לא היה שחר והיא תיבדק כנראה ביחס לגבולות הלגיטימיות בהפעלת לחצים על נחקרים.
למזלו של אוריך, ייחסכו ממנו חלק מהפרקטיקות שהופעלו בתיקי האלפים על עדים להפיכתם לעדי מדינה. בכל מקרה, אוריך חייב להבין שהוא ונתניהו אינם משפחה ואינם אחים לנשק. וכן, יש מצב שהייעוץ שהוא מקבל אינו נטו לטובתו, אלא שוקל בצוותא את טובת שני הקליינטים.
6. חובתו של חדד
עו"ד חדד מחויב בשניים אלה: ראשית, לא להימצא בניגוד עניינים באופן שייעוץ ללקוח אחד שלו יכול לפגוע בלקוח אחר שלו. שנית, לא לתאם גרסאות ועדויות ולא לשבש חקירה. בריבוי הלקוחות של חדד, ספק אם אפשר להתנהל בתקינות מוחלטת מול כל הלקוחות האלה שחלקם, אגב, התקבץ אתמול באולם המעצרים לתמוך באוריך.
מבחינת חדד אפשר לקרוא לזה ניגוד עניינים מהותי, גם אם לא אתי, כי בלתי אפשרי לייצג נאמנה את כל רכיבי הפאזל הזה — גם פילבר, גם אוריך, גם גולן, גם נתניהו. בינתיים, בעניין אוריך הוא ביקש "לבטל את צו איסור הפרסום ולחשוף את האבסורד שבחשדות המופרכים נגדו, ואת העוול שנעשה לו שזועק לשמיים". זו בעיקר קריאה לבייס ולתקשורת. זו אולי קריאה גם לעוול שנעשה לחדד עצמו.
אלא שחדד עלול למצוא עצמו קרוע בין חובותיו לשני לקוחותיו. לנתניהו חשוב הייצוג המשותף. הוא בטוח שחדד קודם כל נאמן לו, שהוא קודם כל שומר עליו. שהוא מנהל את ההגנה הכפולה בדרך שתעדיף אותו על פני אוריך במקרה של התנגשות ביניהם. במקרה כזה, החובה של חדד תהיה לבחור למי מהשניים נתונה נאמנותו המלאה ולהתפטר מייצוג הלקוח השני.
מעו"ד עמית חדד לא נמסרה תגובה.
