ביהמ"ש בביקורת חריפה על רשות שוק ההון: "אוזלת יד בביצוע חקירה של מפעיל אתר קריפטו"
בית משפט השלום בת"א קיצץ ב-90% - מ-1.74 מיליון שקל-174 אלף שקל - קנס שהטילה הרשות על מפעיל אתר המסחר בקריפטו bitin, בר מיטלמן, בטענה שפעל ללא רישיון. זאת משום שאף חוקר מטעם הרשות לא פנה לאתר וניסה לבצע עסקה כדי להשיג "ראיית זהב". השופט עדי הדר: "ציפייה לפעולות חקירה בסיסיות אינה מוגזמת - כך נוהגות רשויות נוספות". רשות שוק ההון: "אסור לנו להתחזות לצרכנים"
"אוזלת יד של רשות שוק ההון בביצוע פעולות חקירה" הובילה להפחתה של 90% בגובה הקנס המנהלי, שעמד על 1.7 מיליון שקל והוטל על אתר הקריפטו Bitin, שלטענת הרשות העניק שירותי קריפטו ללא רישיון. כך עולה מפסק דין של שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, שפורסם בסוף השבוע.
את האתר הפעיל בר מיטלמן, סוחר קריפטו מוכר, שביחד עם אביו שילם בעבר קנס של 15 מיליון שקל לרשות המסים במסגרת הסדר טיעון בגין עבירות של תחבולה ומסירת דיווחים כוזבים.
על פי פסק הדין, במרץ 2025 הודיע הממונה על שוק ההון, עמית גל, על הפסקת פעילות האתר של מיטלמן ועל הטלת קנס מנהלי של 1.74 מיליון שקל עליו באופן אישי, כמפעיל Bitin, בטענה שפעל ללא רישיון למתן שירותי מסחר במטבעות וירטואליים, כנדרש בחוק.
בהודעה לתקשורת שפרסמה הרשות נכתב כי: "ממידע שעמד בפני הרשות, בקשתו של מיטלמן לקבלת רישיון נדחתה בשנת 2022 בשל הרשעתו בפלילים. למרות זאת, המשיך לעסוק במתן שירותים פיננסיים ללא רישיון, ולהציע שירותי קנייה ומכירה של מטבעות וירטואליים בניגוד לחוק".
מיטלמן ערער על הקנס לבית משפט השלום בתל אביב. באמצעות עורכי דינו, גלעד ברון ושני רוזן, טען בין היתר כי הרשות "נסמכת על פרשנות שגויה ועל הסקת מסקנות מוטעית מהמידע שעליו הסתמכה". לדבריו, לאחר שבקשתו לקבל רישיון למתן שירותים בנכסים פיננסיים נדחתה, הוא "חיסל את עסקו וחדל מלתת שירות בנכס פיננסי. בחודש פברואר 2023 עזב את ישראל, חדל להיות תושב ישראל, ומאז אין לו פעילות עסקית בישראל מכל סוג שהוא, אין לו חשבונות בנק עסקיים בישראל, ואף לא נכח בישראל, למעט ביקור משפחתי קצר שנמשך ימים בודדים".
הרשות, באמצעות עו"ד שלמה כהן, טענה מנגד כי "חרף החלטת הרשות לדחות את בקשת המערער לקבל רישיון, מהמידע שנמצא בידינו עלה כי הוא המשיך להציע מגוון רחב של שירותים פיננסיים במטבעות וירטואליים ללקוחות בישראל, ללא רישיון ובניגוד לחוק, בין היתר באמצעות האתר bitin.co.il".
עוד טענה הרשות כי "השירותים הפיננסיים שהמערער הציע סופקו במספר ערוצים, ובכללם שירותי מסחר מעבר לדלפק (OTC), שירות עד בית הלקוח ובאמצעות העברות בנקאיות או במזומן, בהן קנייה ומכירה של ביטקוין. השירותים ניתנו באמצעות האתר, וואטסאפ וטלגרם". תחשיב הקנס של הרשות התבסס על קנס של 2,000 שקל לכל יום פעילות ללא רישיון, לכאורה, בתוספת קנס קבוע של 100 אלף שקל.
ביהמ"ש לרשות: "לבחון אופן ניהול חקירות"
השופט עדי הדר ציין בתחילת פסק הדין כי, בניגוד להליך פלילי, רף הראיות הנדרש מרשות מנהלית לצורך הטלת קנס נמוך יותר. עם זאת, תחת הכותרת "אוזלת היד של רשות שוק ההון בביצוע פעולות חקירה", מתח השופט ביקורת חריפה על אופן איסוף הראיות, וקבע כי מחדלי הרשות מצדיקים הפחתה של 90% מהקנס - מ-1.74 מיליון שקל ל-174 אלף שקל.
"אף לנוכח ההקלה המשמעותית בהוכחת ההפרה לצורך הטלת עיצום, עדיין מצופה מהרשות לבצע פעולות חקירה בסיסיות", כתב השופט. לדבריו, "מצופה היה שאם היא מבססת את החשד שהמערער מבצע פעולות בנכסים פיננסיים באמצעות אתר, מי מטעם הרשות יתקשר למספר הטלפון המופיע באתר, ישלח מסרון לאותו מספר או יפנה באופן מקוון, כדי לבדוק מי עונה, לבקש לבצע פעולה בנכסים פיננסיים וכך להשיג ראיית זהב".
עוד כתב כי "ציפייה זו אינה מוגזמת, שכן כך נוהגות רשויות נוספות, כגון הרשות להגנת הצרכן, ששולחת פקחים למרכולים המתחזים לקונים, מבצעים רכישות ומזדהים כחוקרים רק לאחר שמתברר כי תיעדו הפרות, כגון מצב שבו בקופה מבקשים לחייב צרכן במחיר הגבוה מזה שהוצג על המדף".
על פי פסק הדין, במהלך הדיונים בתיק, "כאשר בית המשפט תהה מדוע לא בוצעו פעולות חקירה בסיסיות של פנייה לאתר בטלפון או באופן מקוון לצורך קבלת שירות בנכס פיננסי, הוא נענה על ידי נציגי הרשות בתשובה: 'אסור לנו להתחזות לצרכני שירות בנכסים פיננסיים'".
בהתייחס לכך כתב השופט: "בין אם הרשות נמנעת מביצוע פעולות חקירה עקב מגבלות הדין, ובין אם עקב יישום מוטעה של הוראות הדין, היא נקלעה למצב של אוזלת יד במילוי תפקידה להגן על הציבור מפני מתן שירותים בנכסים פיננסיים. על הגורמים הרלוונטיים לבחון את אופן ניהול החקירות על-ידי הרשות, שנמנעת מביצוע פעולות חקירה בסיסיות. בענייננו, למרות אוזלת היד בביצוע פעולות חקירה בסיסיות, נאספו ראיות אחרות שהקימו תשתית ראייתית סבירה. אולם ייתכן שבמקרים אחרים, כאשר החשוד בביצוע ההפרה לא הורשע בעבר, כפי שהורשע המערער בהליך זה בעבירות חמורות - באופן שהטה את הכף לקבלת עמדת הרשות - התוצאה תהיה ביטול החלטת הרשות".
על אף שבמקרה זה החליט השופט שלא לבטל את החלטת הרשות, הוא מצא לנכון להתערב באופן משמעותי בגובה הקנס. "בשונה מעצם הקביעה שהמערער הפר את חוק הפיקוח, בית המשפט מוצא להתערב באופן חלקי בגובה העיצום. העיצום מורכב מסכום קבוע של 100 אלף שקל בגין עצם ההפרה, ובחלק זה אין מקום להתערב. אולם, חלקו הארי של העיצום מבוסס על מכפלה של 2,000 שקל לכל יום הפרה".
"בעניין זה מוצא בית המשפט מקום להתערב, שכן מן הראיה המרכזית לביצוע ההפרה - הביקורות שתיעדו פעילות אסורה באתר של המערער, אשר הרשות קבעה, ובדין, כי נותר בשליטתו - עולה כי במשך תקופה ארוכה אין כל תיעוד לפעילות. הרשות טענה שאין בכך כדי להוכיח שלא התקיימה פעילות באותה תקופה, אולם אין להחזיק את החבל בשני קצותיו", חתם השופט את פסק הדין.
