אחרי ההישגים: כך מבקשת מאי גולן לחסל את התוכנית לצמצום פערים בחברה הערבית
למרות ההצלחות של תוכנית תקאדום לפיתוח החברה הערבית בשילוב נשים בתעסוקה ובחינוך ואקדמיה, השרה שאמורה לדאוג לשוויון חברתי נלחמה בתוכנית מרגע שנכנסה למשרד; גולן מתכוונת להביא בקרוב לממשלה את הצעת ההחלטה לבטל את התוכנית; את הכספים היא מנסה להעביר למשטרה, שבין היתר חוקרת אותה בחשד לשוחד; נתניהו, שהוביל את המהלך המקורי להשקיע בחברה הערבית, לא מתערב למרות הנזק החברתי
לא מעט ביטויים יש להצלחת תוכנית הפיתוח החברתי־כלכלי של החברה הערבית 550 תקאדום (התקדמות), שהשרה לשוויון חברתי מאי גולן מנסה לחסל. מספר הסטודנטים הערבים גדל בתוך עשור ב־72%, מ־37 אלף ב־2014 ל־64 אלף ב־2024. שיעורם בין הסטודנטים עלה מ־12% ל־19%. שיעור התעסוקה של נשים ערביות נסק בתוך עשור מ־31.4% ברבעון הראשון של 2015 ל־49.4% ברבעון הראשון של 2025. שיעור הזכאות לבגרות במגזר הערבי עלה מ־63.9% בשנת הלימודים תשע"ט (2018/9) ל־78.3% ועבר לראשונה את שיעור הזכאות לבגרות במגזר היהודי. גם אם איש לא חושב שמערכת החינוך הערבית הדביקה את הרמה של המערכת היהודית, מדובר בהתקדמות משמעותית.
כל ההישגים האלה ורבים אחרים לא מפריעים לגולן להוביל יחד עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הצעת החלטה לביטול תקאדום ב־2026, והסטת 4.5 מיליארד שקל שנשארו בתוכנית אחרי שורת קיצוצים, למטרות "לוחמה בפשע המאורגן" כביכול. בדברי ההסבר להחלטה אין שום התייחסות לשלילת הכספים מתוכנית שאמורה לספק לחברה הערבית את התקווה והחלופות לפשע. לא פלא שעשרות ארגונים חברתיים מתנגדים בחריפות לתוכנית. האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בדרישה שתעצור את המהלך, ופורום המכללות הטכנולוגיות מאיים בשביתה. ביום חמישי שעבר התוכנית עוד לא היתה על סדר יום הממשלה לישיבתה היום, ונראה היה שהדיון יידחה בשבוע. אבל הניסיון בממשלה הזו מלמד שתוכניות נדחפות לסדר היום ברגע האחרון, בין היתר כדי לעקוף התנגדויות מקצועיות ומשפטיות, כך שנכון לעכשיו אי אפשר לדעת.
האוצר הודה באפליה ובקיפוח
עד 2015 תוכניות הפיתוח ותיקון האפליה של החברה הערבית היו סמליות ובעצם הנציחו אותה. ב־2016 יצאה לדרך התוכנית המשמעותית הראשונה — 922 בהיקף של 13.5 מיליארד שקל לחמש שנים (2.7 מיליארד שקל בממוצע לשנה). כדי להסביר את ההוצאה הגדולה, פרסם ב־2015 האוצר מסמך שבו סקר את האפליה השיטתית. משהו כמו "כך קיפחנו בשיטתיות את החברה הערבית מאז קום המדינה". לדוגמה, הפער בין התקציב הממוצע לתלמיד יהודי מהחמישון החלש לתלמיד ערבי מאותו חמישון עמד ב־2012 על 30% ביסודי, 50% בחטיבת הביניים ו־75% בתיכון. בשנים שחלפו תוכניות החומש סגרו חלק גדול מהפערים האלה, בייחוד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. אם תיושם היוזמה של גולן, היא תמנע המשך סגירת הפערים בתיכונים.
שיעור התעסוקה של נשים ערביות עמד ב־2014 על 33%. בין החסמים שהיו אז לעבודת נשים ערביות: מעט מאוד מקומות עבודה ביישובים ערביים. 3% מהילדים הערבים בגילאי 3-0 היו אז במעונות היום המסובסדים לעומת 21% במגזר היהודי. מספר נסיעות האוטובוסים השבועיות הממוצע לתושב המגזר היהודי היה גדול פי שישה ממספר הנסיעות הממוצע לערבי. כלומר גם אם אשה רצתה לעבוד – לא היה לה איפה להשאיר את הילד ואיך להגיע לעבודה.
מי שיזם את תוכנית 922 היה הממונה על התקציבים באוצר לשעבר אמיר לוי ב־2015. הוא שכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו שלאור אחוזי ההשכלה הגבוהים בחברה היהודית, עתיד הצמיחה והפיתוח של המשק נמצא בחברה הערבית. כלומר, כדי שכולנו נחיה טוב יותר, חיוני לחלץ את המגזר הערבי מהעוני והקיפוח. אבל בינתיים נתניהו לא מתערב לעצור את מהלך החיסול של גולן. בממשלת השינוי הביאה השותפות של רע"מ בממשלה להגדלה משמעותית של התוכנית הבאה, 550 תקאדום, ל־32.5 מיליארד שקל לשנים 2026-2022, מהם 2.5 מיליארד שקל למלחמה בפשע המאורגן ו־3 מיליארד שקל לדרוזים. כלומר, הוקצו 27 מיליארד שקל, שהם 5.4 מיליארד שקל לשנה לפיתוח החברה הערבית והכלכלה הערבית. ההערכה ברשות לפיתוח החברה הערבית היתה שמימוש מלא של התוכנית ישיג את חצי הדרך לשוויון.
תוכנית 550 לא דומה לכספים קואליציוניים של חרדים. אין בה כסף לארגונים מפלגתיים ואין מתנות לבוחר. בניגוד להקצבות לאברכים ולחינוך ללא ליבה, שמחבלות במשק, התוכנית משקיעה בהשכלה ובנגישות לעבודה. היו שם 7.2 מיליארד שקל לחינוך עם ליבה, בייחוד השוואת תקציבים לחינוך העברי, 2.4 מיליארד שקל לבינוי כיתות וגנים, 1.8 מיליארד שקל לקידום תעסוקה עם השקעות בכיוון של הייטק, 3.6 מיליארד שקל לתשתיות תחבורה ולתחבורה ציבורית, 650 מיליון לפיתוח אזורי תעשייה ועסקים.
הקיצוצים שאחרי הקיצוצים
אחרי קיצוצים קשים שביצעה הממשלה הנוכחית בתוכנית, ב־2026 נשארו 4.5 מיליארד שקל. לפי ההחלטה שמקדמת גולן, כ־2.7 מיליארד שקל מתקציב התוכנית יועברו ב־2026 למאבק בפשע המאורגן. מדובר בביטול כל התוספות התקציביות לתוכנית שמגיעות מהאוצר, דבר שצפוי להביא לביטול של עוד 1.8 מיליארד שקל מתקציב המשרדים האחרים, כלומר לקיצוץ של כל 4.5 מיליארד שקל והפסקת התוכנית כולה ב־2026. עם זאת, מכיוון שחלק גדול מהכספים מחוייבים כשכר או באמצעות חוזים סביר שבסופו של דבר הקיצוץ יהיה קטן בהרבה.
תוכנית תקאדום היא לב הפעילות של משרדה של גולן, אבל היא נלחמת בה מהרגע שהגיעה למשרד, ובין היתר ניסתה לשכנע שרים ואת האוצר להסיט תקציבים ממנה. נגד גולן נפתחה מוקדם יותר השנה חקירה פלילית, בעקבות תחקיר בחדשות 12 שבו הועלו חשדות חמורים לכאורה לשוחד, מרמה והפרת אמונים, והגשת תצהיר כוזב. המצב שבו גולן, הנמצאת כאמור תחת חקירה, פועלת להעביר תקציבים למשטרה, מעורר שאלות קשות של ניגוד אינטרסים. מרגע שנכנסה לתפקידה סירבה גולן לכנס את הוועדה המתמדת המפקחת על ביצוע התוכנית. אחת התוצאות היא שלאיש אין תמונה כללית על הכסף שהוצא או לא. ההחלטה תביא לפי ארגון שותפות העמותות קו־אימפקט לקידום תעסוקה בחברה הערבית, לקיצוץ של 677 מיליון שקל ממשרד החינוך, לעצירת בניית כיתות וגנים, לביטול תוכניות לצמצום פערים ולפגיעה בחינוך הבלתי פורמלי. 141 מיליון שקל ייגרעו ממשרד הרווחה, מה שיוביל לסגירת מסגרות טיפול לנוער בסיכון ולפיטורי עובדים סוציאליים. במשרד העבודה יופחתו 184 מיליון שקל, מה שיביא לעצירת הכשרות מקצועיות וקורסי עברית.
השרה לשוויון חברתית לשעבר מירב כהן, שתוכנית תקאדום יצאה לדרך בתקופתה, אומרת ש"התוכנית של גולן לא נועדה להיאבק בפשיעה, אלא להשמיד את תוכנית החומש ולהעביר מיליארדים למשטרה שחוקרת אותה (את גולן — ש"א). מה שמפריע לשרה זה לא שהתוכנית נכשלת, אלא שהיא מצליחה. זו גזענות". מנכ"ל קו־אימפקט, שאדי חביב, אומר כי “במשך עשור המדינה השקיעה בבניית אמון, בתעסוקה, בחינוך וביזמות ועכשיו מנסים לפרק את זה במחי החלטה אחת. ההשקעה החברתית היא זו שמונעת את הפשיעה”. לדברי עו"ד אלזה בוניה מהאגודה לזכויות האזרח, הסיבה שחלק מהמשאבים בתוכנית לא נוצלו היא שהשרה בעצמה מונעת זאת. מדובר ב"חוסר תום לב מובהק הגובל בזדון".
גם פורום המכללות הטכנולוגיות מאיים בהשבתת הלימודים אם יקוצצו 70 מיליון שקל בתקציב הסיוע לתלמידים ערבים. מייסם ג’לג’ולי, מנכ"לית ארגון צופן תשביק, הפועל לשילוב ערבים בהייטק, אומרת ש"בעקבות תוכניות החומש הממשלתיות, מספר המהנדסים הערבים בתעשייה עלה מעשרות בודדות לכמעט 19 אלף, וכיום לומדים כ־10,000 סטודנטים ערבים בתחומי המדעים והטכנולוגיה". ההישגים הללו נמצאים בסכנה, "דור שלם עלול להידרדר לעוני, לאבטלה ולייאוש". 11 ארגונים העוסקים בקידום מעמד האשה וחברים בפרויקט נשים בתקאדום פנו לראשי ועדות בכנסת למנוע את קידום התוכנית. נציגת הארגונים עו"ד נורה אשקר־זהר מעמותת איתך־מעכי טוענת שהקיצוצים יפגעו בקידום נשים בתעסוקה, בחינוך ובביטחונן.
