פרשנות
בג״ץ כבר לא עוצם עיניים מול המניעים שמאחורי המינויים
הפסיקה שביטלה את מינויה של יפעת בן חי־שגב ואת מינויים של חיים שיין וכנרת בראשי מצטרפת לשורת החלטות שבהן העליון אינו מסתפק עוד בבדיקת ההליך הפורמלי, אלא בוחן גם את השיקולים, ניגודי העניינים והמטרות שמאחורי החלטות הממשלה
בג״ץ ביטל היום (ג') את החלטת הממשלה על מינויים של ד״ר יפעת חי שגב לראשת מועצת הרשות השנייה ומינויים של פרופ׳ חיים שיין ועו״ד כנרת בראשי לחברים במועצה. העילות הן חשש לניגוד עניינים (בן חי-שגב) וחשש למשוא פנים (שיין ובראשי). בן חי-שגב נפסלה על יסוד ניגוד העניינים שמרחף מעל מינוייה – ניגוד עניינים של הממנה, ראש הממשלה והנאשם בנימין נתניהו. זאת, מכיוון שהייתה עדה במשפטו. יאמרו המלעיזים שעדותה לטובתו של הנאשם לא שיקפה רק חזרה מעדותה במשטרה, אלא הכילה גם ציפייה לתגמול כלשהו בהמשך. ואכן המינוי הנדון, לפי המלעיזים, הגיע כתמורה על העדות המיטיבה. העלאת מינויה של בן חי-שגב נעשתה באישורו האישי של נתניהו גם אם יצא מהחדר בעת ההצבעה וקבלת ההחלטה.
בעניין שיין ובראשי קבע הנשיא עמית כי הוועדה לבדיקת מינויים לא בחנה התבטאויות קשות שלהם נגד כלי תקשורת שיהיו נתונים לפיקוחם הרגולטורי. עמית הדגיש כי למועצת הרשות סמכויות פיקוח רחבות, בפרט אל מול חברות החדשות ולכן יש להביא בחשבון התבטאויות פומביות, קשות וחוזרות, נגד גופים מרכזיים שעליהם הם עתידים לפקח, כמו חדשות 12 ו-13, אותם האשימה בראשי בפשעי מלחמה, בסיכון חיילי צה״ל ובאנטישמיות. "אם היה אפשר להוציא חלק מהתקשורת לנבצרות היה טוב״, צוטטה בראשי ואין יותר חתול מזה לשמירה על השמנת. ״ברוך קרא הוא איש שפל ועלוב״, ״אביעד גליקמן זה כמו יתוש״ צוטטו כחוות דעת אישיות של הרגולטורית המיועדת.
חדשות 13 הציפה את הסכנה לסיכול עסקת הרכישה בידי אסף רפופורט וקרן מריט. אין ספק שהמינויים החדשים נועדו להשתלב במאמץ הממשלתי, בהובלת נתניהו וקרעי, לעכב, לדחות ואולי למנוע את אישור הרכישה. גם היועצת המשפטית לממשלה, ולא בפעם הראשונה, הצטרפה לעמדות העותרים ולעמדתה מן הסתם היה משקל בהחלטת בג״ץ.
המאפיין את פסק הדין הזה הוא השתלבותו עם כמה מקודמיו במסר שבית המשפט מבקיע יותר לשיקולי מהות ולא מסתפק בפרוצדורה. זה קרה בביטול ההחלטה לסגור את גלי צה״ל ובהחלטה לבטל את החוק להקפאת מעצר משתמטים חרדים. בשני המקרים האלה הניף בג״ץ עילות מהותיות – שיקולים זרים ומניעים פסולים מאחורי ההחלטה והחוק. נדמה שגם ההחלטה היום מצטרפת לשתי קודמותיה שהוזכרו כאן – אנחנו מבינים את הרקע לשלושת המינויים האלה. למרות שאת ההנמקה הובילו חשש לניגודי עניינים, חשש למשוא פנים, העדר תשתית מוצקה להחלטה וכיוצא באלה, ברורים המטרות והמניעים מאחורי המינויים האלה. בעניין בראשי ושיין נחלקו השופטים. עמית ורות רונן החזירו את השניים לבחינה מחודשת של ועדת המינויים ואילו השופט אלכס שטיין לא התרגש מהגידופים שהטיחה בראשי. ״אמירותיהם (של שיין ובראשי) הן עניינם האישי, ואינן יכולות, כשלעצמן, לשמש עילה לפסילתם לכהונה כחברים במועצה״. ובכן, אמירות אלה הן ממש לא עניין אישי ושטיין מכיר בפגם של אי שקילתם, אבל לדידו ניתן להסדיר את הטינה והעוינות היוקדים האלה בהסדר ניגוד עניינים.
