מכה לשר קרעי: בג"ץ ביטל את המינויים הפוליטיים למועצת הרשות השנייה
העליון קבע כי בהליך אישור מינויה של יפעת בן חי־שגב נפל פגם בשל השתתפות נתניהו חרף ניגוד העניינים, וכי בעניינם של כנרת בראשי וד"ר חיים שיין לא הוצגה לוועדת המינויים מלוא התשתית העובדתית; שלושת המינויים יחזרו כעת לבחינה מחודשת
בג"ץ מבטל את המינויים הפוליטיים למועצת הרשות השנייה: הרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיא יצחק עמית קיבל את העתירות נגד החלטת הממשלה למנות את ד"ר יפעת בן חי-שגב ליו"רית המועצה ואת עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין לכהונה כחברי המועצה. השופטים הורו להתחיל מחדש את תהליך אישור הרכב המוצע בוועדה לבדיקת מינויים.
" יש להורות על בטלות החלטות הממשלה וכן על החזרת עניינם של כלל חברי המועצה "הנכנסת" לבחינתה של הוועדה לבדיקת מינויים", כתב נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, בהחלטתו. "רבים מן החומרים הרלוונטיים לבחינת מועמדותם של עו"ד בראשי וד"ר שיין לא הונחו לפני הוועדה מבעוד מועד, ועל כן החלטות הממשלה לוקות מניה וביה בחוסר תשתית עובדתית ועל הוועדה לשוב ולהידרש לבחינת מועמדותם.
"אשר למינויה של ד"ר בן חי-שגב, הפגם בעניינה נעוץ בהשתתפות ראש הממשלה בהליכי המינוי בניגוד להסדר ניגוד העניינים המחייב אותו, ובנסיבות העניין החלטת ההצבעה החוזרת בממשלה אינה יכולה לרפא פגם זה. לפגמים אלה מתווספות ההתפתחויות השונות שחלו בעקבות ההליך דנן ומשליכות במישרין על הרכב המועצה "הנכנסת", ובכללן התפטרותן של ד"ר וניג וד"ר רביב מהמועצה 'היוצאת' ו'הנכנסת' כאחד".
במרץ אישרה הממשלה, בהליך חפוז, שורת מינויים בעייתיים למועצה. בראשם, מינויה של ד"ר יפעת בן חי שגב ליו"רית המועצה. לבן חי שגב אומנם ניסיון מגוון בתחום אסדרת התקשורת, ובין השאר כיהנה כיו"רית מועצת הכבלים והלוויין, כדירקטורית ברשות השנייה וכדירקטורית ברשת 13. ואולם, היא שימשה גם כעדה מרכזית בתיק 4000. לפי עדות שמסרה ברשות ני"ע, כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין, קיבלה פניות ממשרד התקשורת בבקשה להאיץ את אישור עסקת המיזוג בין בזק ל־yes. אך בעדותה במשפט שינתה את גרסתה וטענה שלא הופעלו עליה לחצים. בעקבות זאת ביקשה הפרקליטות להכריז עליה כעדה עוינת. כן מונו למועצה עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין, חסרי ניסיון באסדרת תקשורת, אך בעלי רקורד עקבי של תמיכה בנתניהו.
בתגובה, הוגשו עתירות לבג"ץ נגד מינויים אלו, בין השאר על רקע חשש שהמועצה תסכל את מכירת רשת 13 מטעמים לא לגיטימיים. המדינה ניסתה לעכב את התהליך, וביקשה שוב ושוב דחיות במועד הגשת תגובתה. זאת, בשעה שהמועצה החדשה כבר מתכנסת ומקבלת החלטות. לאור זאת, בתחילת מאי אסר בג"ץ על המועצה להתכנס ולקבל החלטות. כדי שלא ייווצר ואקום רגולטורי ניתנו סמכויות חדשות להרכב הקודם של המועצה, בראשות מרדכי מרדכי.
אלא שבסוף מאי ובתחילת יוני, החל גל פרישות מסתורי של חברי ההרכב הישן של המועצה, מה שהוביל בפועל לנטרולה לאחר שמספר החברים בה פחת מתחת לקוורום. במהרה נחשף שמאחורי גל פרישות זה עומד לכאורה קרעי. בתצהיר שהגיש לבג"ץ באמצע יוני חשפה חברת המועצה ד"ר מרלין וניג את הלחצים שהפעיל עליה לטענתה אלעד זמיר, ראש המטה של השר, להתפטר מהמועצה היוצאת, כחלק ממהלך הדחת חברי המועצה המכהנים והשתלטות השר עליה.
לאור זאת, ב-17 ביוני הוצא בג"ץ צו ביניים שמקפיא את הרכב המועצה החדש, וקבע שההרכב הישן ימשיך לכהן עד להכרעה בעתירות. החלטה זו הביאה את הממשלה לאשר ביולי החלטה שלפיה לא תכיר בפסיקת בג"ץ בנושא זה ולפיכך לא תכיר בכל החלטה, אישור, מינוי או פעולה שתבצע מועצת הרשות השנייה.
עתה, קובע בג"ץ שהחלטת הממשלה ממרץ על אישור מינויי בן חי-שגב, בראשי ושיין למועצה בטלה, ושככל שמבקש שר התקשורת לקדם את מינויים עליו להביאם לבחינה מחודש של הוועדה לבדיקת מינויים, שתדון בהם על בסיס תשתית עובדתית עדכנית.
בהחלטתו מונה עמית שורת כשלים בדרך לאישור המינויים, שהחלו כבר בדיוני ועדת המינויים. "נפל פגם בהחלטת הוועדה לבדיקת מינויים בענייננו, זאת בהינתן העובדה שנתונים רלוונטיים לא הובאו בפניה, וממילא לא יכלו להיבחן על ידה", כתב. "בכל הנוגע לעניינה של עו"ד בראשי, הוועדה לא הייתה מודעת, ומתוך כך לא בחנה את המשמעות של התבטאויותיה הפומביות המגוונות כנגד גופים מפוקחים. אמירות כגון: 'היחידים שביצעו פשעי מלחמה הם עיתונאים, הוצאתם דיבת הארץ רעה, סיכנתם את חיילי צה"ל והעצמתם את האנטישמיות, כל אלה יחד גרמו לפיגועים בעולם נגד יהודים'; 'אתם (חדשות 13) משדרים כמו הג'יהאד'; 'עלילת דם נגד יהודים יוצאת (גם) מנווה אילן – חדשות 12 וחדשות 13, שתי מפלגות פוליטיות על מלא'.
"גם בעניינו של ד"ר שיין לא נדרשה הוועדה להתבטאויותיו הקשות המכוונות כנגד גופים המפוקחים על ידי המועצה. כך, למשל, כפי שעולה מהחומר שהונח לפנינו, ד"ר שיין ציין בעבר, בין היתר, כי 'הציבור מאס בכל הערוצים שמזכירים לו את אל ג'זירה והערוצים הדיכאוניים האלה שכל הזמן יש להם ביקורת, כל הזמן הם משמידים את יסוד הווייתנו כאן'. בכל הנוגע למינויה של ד"ר בן חי-שגב. בהקשר זה נטען, כי לא עמדו בפני הוועדה נתונים הנוגעים למשוא פנים מצידה כלפי חדשות 12, זאת בין השאר, על רקע תביעת לשון הרע... לא ניתן להתעלם מהקשיים העולים מהליך תביעת לשון הרע כנגד ערוץ תקשורת שהיא אמורה לפקח עליו".
עם זאת, בהקשר של בן חי-שגב סבר עמית שתביעת הדיבה שלה נגד חדשות 12 אינה שיקול מהותי, ובהקשר שלה רלוונטי יותר ישיבת הממשלה שבה אושר מינויה. במקור, אושר מינוייה בדיון בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, אף שהוא מצוי בניגוד עניינים בנושא (מפאת עדותה של בן חי-שגב במשפטו). לאור זאת, שבוע לאחר מכן התקיימה ישיבה נוספת ללא השתתפות נתניהו, בה שב ואושר מינויה של בן חי-שגב.
"לא ניתן ליישב את תכליתם של דיני ניגוד העניינים עם מצב שבו בעל תפקיד המצוי בניגוד עניינים משתתף בעיצוב החלטה מסוימת, מודיע בגלוי את עמדתו בסוגיה המונחת לדיון, ולאחר ימים ספורים מתקבלת אותה החלטה עצמה בידי הכפופים לו או חבריו באותו גוף קולגיאלי. זאת, מבלי לערוך בחינה מחודשת ועצמאית של הסוגיה, כאשר השינוי היחיד הוא היעדרותו מן הישיבה. הכשרה של מהלך מעין זה עלולה לרוקן מתוכן את דיני ניגוד העניינים, ואף ליצור תמריץ לקבלת החלטות 'מחודשות' שאינן אלא כסות פורמלית שנועדה להכשיר בדיעבד החלטה שהתקבלה בצל ניגוד עניינים", כתב עמית.
נשיא העליון סיכם: "בהחלטות מושא העתירות הן במישור הוועדה הן במישור הממשלה נפלו שורה של פגמים יסודיים היורדים לשורשו של ההליך המינהלי, זאת הן ביחס לתשתית העובדתית שעמדה לפני מקבלי ההחלטות הן ביחס לפגם ניגוד העניינים שנמצא. לכל אלה מתווספת הוראת חוק הרשות השניה, המחייבת לבחון את כלל המועמדים כמקשה אחת. לכך מצטרפות קביעות הוועדה לבדיקת מינויים בנושא, וכן ההתפתחויות המשמעותיות שחלו בזמן ניהול ההתדיינות לפנינו ואשר יש להן השלכה ישירה על הרכב המועצה בכללותו".
השופטת רות רונן הצטרפה לפסיקתו של עמית מבלי להוסיף הערות משלה. השופט אלכס שטיין קיבל את עמדתו של עמית ביחס לפסילת שלושת המינויים, וחלק עליו רק בכך שסבר שאין סיבה להשיב לבחינה מחודשת את הוועדה את מינוי חברי המועצה האחרים. "בחינתם המחודשת אינה הכרחית מאחר שבמינויים אלה לא נפלו פגמים שיורדים לשורש העניין", כתב.
