שליטת הליכוד בקק"ל הקפיצה את מספר העובדים ב־30% בתוך חמש שנים בלבד
בזמן שהכנסות קק"ל משיווק קרקעות צנחו ביותר מ־60%, מצבת כוח האדם התנפחה וההוצאות הקבועות זינקו ב־44%. רוב העובדים החדשים נקלטו דווקא במחלקה שהומלץ על סגירתה. קק"ל: "נושא כוח האדם ייבחן בכובד ראש ובמידת הצורך יינקטו צעדים מתאימים"
בתוך חמש שנים מספר העובדים בקרן קיימת לישראל זינק בכמעט 30% — מ־953 עובדים ב־2021 ל־1,233 עובדים כיום. הזינוק הזה במספר העובדים התרחש בתקופה שבה קק"ל נשלטה על ידי הליכוד, והוביל לגידול של 44% בהוצאות הקבועות של הקרן, מ־444 מיליון שקל בשנת 2021 ל־640 מיליון שקל בתקציב 2026 שאושר לאחרונה.
כל זה קרה בתקופה שמקור ההכנסה העיקרי של הקרן — שיווק קרקעות לבנייה — דווקא התכווץ. בשנת 2022 קק"ל קיבלה מרשות מקרקעי ישראל 6.3 מיליארד שקל, אך בעקבות ירידת מחירי הדירות התשלומים התכווצו. ב־2023 היא קיבלה מרמ"י כ־5.4 מיליארד שקל, בשנת 2024 קיבלה רק כ־4 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2025 ההכנסות מרמ"י צנחו ל־2.4 מיליארד שקל. ההערכות הן כי גם השנה היקף ההכנסות של הקרן יהיה דומה לזה של 2025.
קק"ל עצמה בחנה בעבר את סוגיית כוח האדם, והמסקנה היתה כי היא צריכה דווקא לקצץ במשאב הזה, והרבה. לפני כעשור חברת מטריקס נשכרה על ידי קק"ל והכינה עבורה תוכנית התייעלות הכוללת המלצה לסגור את מינהל פיתוח הקרקע (מפ"ק) ולפטר 300 מכ־920 עובדים בקרן באותה עת. אבל דני עטר (העבודה), שהיה אז היו"ר, נסוג מתוכנית הקיצוצים וחתם על הסכם קיבוצי חדש עם יו"ר ועד העובדים של קק"ל, ישראל גולדשטיין.
גולדשטיין הוא פעיל ליכוד הזוכה למעמד רם בזכות כמות המתפקדים שהוא מגייס למפלגה, בין היתר מקרב עובדי קק"ל. בעבר דווח בכלכליסט כי בעידודו של גולדשטיין מאות מעובדי קק"ל התפקדו לליכוד. בסוף מאי השנה עלתה תמונה שלו בארוחת ערב אצל השר דודי אמסלם בערוצים של "מלוכדים ניוז", שמסקרים ברשתות החברתיות את פעילות הליכוד. לצד התמונה נכתב: "ראשי קבוצת מתפקדי 'הליכוד' המובילים בדרום הארץ, של אנשי השטח ישראל גולדשטיין ואלי סיידה, בארוחת ערב חגיגית בביתו של השר דודי אמסלם".
ניסיון להפחית את ההוצאות הקבועות
דני עטר פינה את כיסא יו"ר קק"ל בשלהי שנת 2020. בעקבות הסכם קואליציוני היסטורי שהוביל השר מיקי זוהר, לאחר 20 שנה של שליטת מפלגת העבודה בקרן, נציגים שנבחרו בידי הליכוד קיבלו את המושכות. במשך שנתיים, עד 2022, כיהן כיו"ר אברהם דובדבני מתנועת המזרחי העולמי. בתום התקופה הזו החליפה אותו בתפקיד יפעת עובדיה־לוסקי מהליכוד. בתקופת דובדבני החלה עלייה קלה במספר העובדים (כ־3%), אך לאחר מינויה של עובדיה־לוסקי בסוף 2022 הנתונים מלמדים כי הסכר נפרץ.
בתקציב הראשון שהדירקטוריון, בהובלתה, אישר בשנת 2023, התווספו 88 עובדים — גידול של 9%. באותן שנים לא היה מנכ"ל בפועל לקק"ל. במאי 2023 המנכ"ל אמנון בן עמי פרש ועבר לנהל את החברה־הבת הימנותא. מאז ועד מרץ השנה לא היה לקק"ל מנכ"ל. בתקופה זו ניהל את הקרן בפועל יובל ייני, סמנכ"ל הכספים, מיוני 2023 עד נובמבר 2024. החליף אותו במשך שנה שימי בראון, היועץ המשפטי של קק"ל.
3 צפייה בגלריה
בכירי קק"ל, מימין: יו"ר ועד העובדים ישראל גולדשטיין, יו"ר קק"ל לשעבר יפעת עובדיה־לוסקי, יו"ר קק"ל הנכנס אייל אוסטרינסקי. הדירקטוריון שמאשר את התקציב אחראי גם על אישור ההוצאות והיקף העובדים
(צילומים: קק"ל הרצל יוסף אלכס קולומויסקי)
בשנים האלה, 2025-2023, תחת היו"ר עובדיה־לוסקי וללא מנכ"ל קבוע, הקרן קלטה עוד 133 עובדים. בתקציב האחרון שאושר ל־2026 יש תוספת של עוד 28 עובדים, גידול של 2% לעומת המצב שנה קודם לכן. היו"ר החדש, אייל אוסטרינסקי, שמונה לתפקיד בינואר השנה, הצהיר בריאיון לכלכליסט כי יבלום את התופעה. בתקציב הראשון והיחיד עד עתה, שאושר בניהולו, הוא הסכים להוסיף מעט תקנים, אך הרבה פחות מכפי שהתבקש. באותו ריאיון הוא סיפר כי בתחילה התבקש על ידי הדרג המקצועי לאשר תוספת של 150 עובדים. אוסטרינסקי קבע עיקרון שלפיו בשנים הקרובות תקציב ההוצאות הקבועות של הקרן ילך ויפחת, והוא תמיד יהיה נמוך מתקציב הפעולות.
במקום לסגור מחלקה הוסיפו 178 עובדים
קק"ל היא הבעלים של 2.35 מיליון דונם בישראל. כ־940 אלף מהם נרכשו מכספי יהודים ששלשלו את ממונם לקופה הכחולה המפורסמת. אבל שאר מאות אלפי הדונמים הם שטחי נפקדים, שהועברו לקרן עם הקמת המדינה. על הקרן הוטלה המשימה לפתח את אדמות הארץ ולנהל את היערות. מיליוני הדונמים הועברו לניהול מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל), ומדי שנה הקרן מקבלת מרמ"י את הכנסותיה משיווק המגרשים שבבעלותה. הכנסות אלה, כאמור, נמצאות בירידה מתמשכת.
על פי התקציב לשנת 2026, ההכנסות החזויות של קק"ל הן כ־3 מיליארד שקל, מהן 2.5 מיליארד שקל מרמ"י, כ־415 מיליון שקל מתיק ניירות ערך, כ־100 מיליון שקל מתרומות ועוד כמה עשרות מיליוני שקלים מדמי שכירות.
אף שלקרן תקציב כשל משרד ממשלתי בינוני, היא אינה מפוקחת על ידי משרד האוצר. היא מוגדרת חברה לתועלת הציבור, ולכן רשות התאגידים ורשם ההקדשות מפקחים עליה. המצב הזה מקנה לה גמישות שלא קיימת במשרדי ממשלה, ויכולת להסיט תקציבים למטרות מגוונות, בתנאי שהן מתכתבות עם מטרות קק"ל. אין כמעט רשות מקומית שלא מקבלת תקציבים מקק"ל, וכאן, בין היתר, טמון הכוח הפוליטי העצום של הקרן. קק"ל מנוהלת על ידי דירקטוריון המונה 37 דירקטורים, כולם מינויים פוליטיים על פי יחסי הכוחות בקונגרס הציוני, שמתכנס אחת לחמש שנים.
עיקר העובדים החדשים שהצטרפו לקק"ל נקלטו במינהל פיתוח הקרקע (מפ"ק), שבראשו ירון אוחיון. בדיוק אותה יחידה שב־2016 הומלץ לסגור. בשנת 2022 נפלטו ממפ"ק 12 עובדים, אך שנה אחר כך מפ"ק גדל ב־13% בעקבות קליטתם של 79 עובדים, ובשנים 2025-2024 הגידול היה של 14% בעקבות קליטתם של 99 עובדים. בסך הכל, בתקופה המדוברת מפ"ק גדל מ־624 עובדים בשנת 2021 ל־802 עובדים, לפי התקציב שאושר לשנת 2026.
חלק מהגידול בכוח האדם נובע גם מכך שההנהלה היוצאת של הקרן אישרה המשך עבודה של חלק מהעובדים שחצו את גיל הפרישה. על פי המידע שבידי כלכליסט, 25 עובדים, שהם כמחצית ממחזור הפורשים בשנתיים האחרונות, נשארו לעבוד בקרן.
בישיבת דירקטוריון שהתקיימה בתחילת החודש אוסטרינסקי הפתיע את הנוכחים כאשר התייחס לעובדים שלא פרשו. נוכחים בדיון סיפרו כי אוסטרינסקי אמר שזו רשלנות ברמה הכי גבוהה, ושזה אירוע שיד אדם עשתה אותו. הרקע לאמירה הזו הוא מאמץ של אוסטרינסקי להצר את צעדיו של יו"ר הוועד, איש הליכוד ישראל גולדשטיין. בשבועות האחרונים אוסטרינסקי בלם ניסיון לאפשר לסגנו של גולדשטיין, זכי צברי, להישאר בקרן לאחר גיל הפרישה. אוסטרינסקי גם הבהיר לגולדשטיין כי לא יאפשר לו להתערב בעניינים הנוגעים לניהול הקרן, אלא רק בענייני העובדים ורווחתם.
הזינוק במספר העובדים הוא ביטוי של חולשה ניהולית של הדירקטוריון ויושבי הראש במקרה הטוב, או הסכמה שבשתיקה לקליטת מאות עובדים בלי תכנון מוסדר במקרה הפחות טוב. גידול חד בקצב כה מהיר במצבת כוח האדם ישפיע לאורך שנים על ההוצאות הקבועות של קק"ל. רוב ההכנסות של הקרן הן מנדל"ן, ולכן בתקופה שבה מחירי הדירות יורדים גם ההכנסות מתכווצות. עלייה לא מבוקרת בהוצאות עלולה לאיים על האיתנות של קק"ל. נדגיש כי בקק"ל בניגוד לחברה עסקית, גידול בהוצאות לא משפיע על ההכנסות. ההכנסות של קק"ל תלויות אך ורק בשיווק הקרקעות שמבצע רמ"י. לכן תוספת של יערנים או שתילת עוד עצים לא ייצרו לה עוד הכנסות.
בתגובתה לכלכליסט עובדיה־לוסקי טוענת כי היו"ר לא מנהל את כוח האדם. היא אולי צודקת, אלא שהדירקטוריון בראשותה אישר את התקציב. החלטות על גידול בשיעור של עשרות אחוזים בהוצאות הארגון ובמספר העובדים הן אסטרטגיות וחייבות להתקבל בתיאום המנכ"ל והדירקטוריון.
שלוש שנים בלי מנכ"ל קבוע
הגידול במספר העובדים בקק"ל התרחש, כאמור, בתקופה כאוטית שנמשכה כמעט שלוש שנים, ובה לא היה לקרן מנכ"ל קבוע. בן עמי, המנכ"ל האחרון עד אז, פרש במאי 2023. רק באפריל 2024 הוקמה ועדת איתור, אבל בדצמבר אותה שנה פרשו ארבעה מחבריה משום שהעריכו כי נעשה ניסיון "לתפור" את התפקיד לירון אוחיון, מנהל מפ"ק. הפורשים — לינה רסקין, גדי פרל, יעקב בכר ואלירן שמואל חי — שייכים לגוש מרכז־שמאל בקק"ל. העובדה ששלושה מהמתפטרים היו חברי ועדת ההנהלה הובילה לעצירה של הליכי המינוי, שכן הנוהל של קק"ל חייב נוכחות מינימלית של חברי ועדת הנהלה בוועדת האיתור, ולא נמצאו מחליפים לשלושה. באפריל 2025 דירקטוריון קק"ל החליט לפזר את ועדת האיתור.
גולדשטיין, איש הליכוד ויו"ר ועד העובדים, פתח במאבק נגד ההחלטה לפזר את ועדת האיתור, והעובדים שתחת הנהגתו פתחו בעיצומים. בהתאם להסכמים, גולדשטיין היה חבר בוועדת האיתור, שבה ישבו גם חיים מנחם, שמונה לדירקטוריון קק"ל מטעם מיקי זוהר ושימש באותה עת יו"ר ועדת משאבי אנוש. יו"ר ועדת האיתור היתה עובדיה־לוסקי, ולצידם בוועדה היו יצחק וקנין מש"ס, שכיהן כיו"ר עמית של קק"ל, וחיים כהן.
מיקי זוהר, חיים מנחם וישראל גולדשטיין נחקרו במשטרה בפרשת עזרא גבאי וההסתדרות. על פי פרסומים בתקשורת, החשדות נגד גולדשטיין ומנחם קשורים לניסיון של גבאי להכניס את סוכנות הביטוח שלו לקק"ל. החשדות נגד זוהר הם כי סייע בהשגת תיקי ביטוח לעזרא גבאי בתמורה לקולות מתפקדים בפריימריז של הליכוד. נדגיש כי לא הוגשו עד עתה כתבי אישום בפרשה.
עם כניסתו ללשכת יו"ר קק"ל חידש אוסטרינסקי את פעילות ועדת האיתור, ובסוף אפריל השנה היא בחרה באילן שוחט — לשעבר ראש העיר צפת וחבר מפלגת ישראל ביתנו — למנכ"ל החדש של הקרן. בשנים הקרובות, תחת ההנהלה החדשה, קק"ל תצטרך להוכיח כי היא עושה במשאבים ציבוריים שימוש ראוי, וכי היא אינה רק עוד מנגנון לחלוקת ג'ובים.
"רק גורם מוסמך יאשר תוספת תקן"
מקק"ל נמסר: "כלל הנושאים העולים מהכתבה ייבחנו על ידי ההנהלה הנוכחית בכובד ראש, ובמידת הצורך יינקטו צעדים מתאימים. יודגש כי ב־2026 נעצר לראשונה זה כ־5 שנים גידול כוח האדם בארגון, וכי בשנה זו צומצמו ההוצאות הקבועות של קק"ל ביחס ל־2025. לאור הגידול בשנים האחרונות, בתחילת הקדנציה הנחה יו"ר קק"ל כי כל תוספת תקן נדרשת להיות מאושרת על ידי הגורם הדירקטוריוני המוסמך".
עוד נמסר מקק"ל כי הקרן תפעל בשנים הקרובות "להגדלת שיעור התקציב שלה המושקע ברווחת הציבור, תוך בחינה מתמדת של הצרכים הארגוניים והקפדה יתרה על ניצול נכון של משאבי הארגון".
מיו"ר הוועד ישראל גולדשטיין נמסר כי "יו"ר ארגון העובדים אינו קובע את כמות העובדים או את גידול כוח האדם. כל קליטה של עובד נעשית על ידי משאבי אנוש באמצעות מכרז. במשך שנים התנגדתי להגדלת מספר העובדים, וזאת מתוך אחריות, שכן ביום שבו תהיה ירידה בהכנסות קק"ל, מי שישלמו את המחיר הם העובדים".
מעו"ד דורון מנוסביץ, בשמה של עובדיה־לוסקי, נמסר כי "יו"ר קק"ל אינו מגייס עובדים, אינו מנהל את מערך כוח האדם, ואינו מאשר העסקה של עובדים. סוגיות של גיוס עובדים מצויות באחריות הדרגים המקצועיים בהתאם לצורכי הארגון, לתוכניות העבודה ולתקציבים המאושרים על ידי הדירקטוריון. הגידול בכוח האדם נדרש מאחר שבשנים האחרונות קק"ל הגדילה באופן משמעותי את היקף פעילותה. בין השאר, קק"ל הרחיבה את פעילותה כדי להגן על היערות והשטחים הפתוחים המצויים באחריותה, והגדילה משמעותית את תקציבה כתוצאה מפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', אז הוטלו עליה משימות לאומיות משמעותיות בתחומי השיקום, הטיפול בנזקי היערות ובתחום הפיתוח והחוסן האזרחי. הניסיון להסתמך על המלצות שנכתבו לפני 10 שנים, בהתעלם מהשינויים בפעילות קק"ל, חוטא לאמת ומלמד כי פרטים מהותיים הוסתרו מהכתבה ממניעים אינטרסנטיים.
"הטענה המועלית לפיה ביקשה למנות את ירון אוחיון למנכ"ל כדי לשכור את שירותיהם של עובדים חדשים כדי לפקוד אותם לסיעת הליכוד הינה אבסורדית. מרשתי לא תמכה במינויו של אוחיון או כל אדם אחר לתפקיד מנכ"ל".
מחיים מנחם, מיקי זוהר וירון אוחיון לא התקבלה תגובה.
