סיור בבית המוסדות הלאומיים ברחוב קק"ל בירושלים מספק אפשרות נדירה לחזור לאחור בזמן ולהתחכך בשרידים מהעבר המפואר של ימי הקמת המדינה, ושל הדמויות האיקוניות ששהו בו. חדר הישיבות הראשון של ממשלת ישראל עדיין נשמר כפי שהיה, במסדרונות הוצבו פסלים ומסמכים מרתקים, והקירות מעוטרים בתמונות ואיורים של מנהיגי התנועה הציונית לדורותיהם. כל אלה, כמעט מיותר לומר, רחוקים שנות אור מהאופן שבו ההסתדרות הציונית וקק"ל נתפסות בציבור בשנים האחרונות — ארגונים מושחתים ומנופחים. ההתגוששות הפוליטית האינסופית סביב מינוי מקורבים לג'ובים שקשה להסביר מה תכליתם, החליפה את המצפן והחזון.
המצב של המוסדות האלה הגיע לשפל באוקטובר 2025 כששר התרבות מיקי זוהר, שגם עומד בראש אחד המחנות של הליכוד בקונגרס הציוני, הודיע שימנה את יאיר נתניהו לראש מחלקה עם שכר של שר. המהלך הניע תגובת שרשרת שהובילה למינוי המפתיע של אייל אוסטרינסקי ליו"ר קק"ל. כעת, אוסטרינסקי מצהיר, הוא נחוש לתקן את הארגון.
קצת רקע: מאחורי המותג המיתולוגי הקרן הקיימת לישראל מסתתר גוף שמנהל תקציב של מיליארדי שקלים בשנה. יש משרדי ממשלה עם תקציב קטן יותר, אולם בניגוד אליהם קק"ל לא מפוקחת על ידי משרד האוצר. כחברה לתועלת הציבור היא מפוקחת על ידי רשם ההקדשות ורשות התאגידים. המבנה הזה מקנה לה גמישות שאינה קיימת במשרדי ממשלה, ואפשרות להסיט תקציבים למטרות מגוונות. כאן טמון כוח פוליטי לא מבוטל משום שהחלטה של קק"ל יכולה לאפשר את מימושו של פרויקט או את עיכובו. לכן אין כמעט רשות מקומית בארץ שלא מקבלת תקציב מקק"ל דרך פרויקטים לפיתוח שטחים פתוחים, יערות, מוסדות ציבור וחינוך.
הקרן היא הבעלים של 2.35 מיליון דונם, כ־940 אלף מהם נרכשו מכספי יהודים ששלשלו את ממונם לקופה הכחולה המפורסמת. אבל שאר מאות אלפי הדונמים הם שטחי נפקדים (ערבים ששהו בארץ אויב לאחר החלטת האו"ם על סיום המנדט הבריטי בכ"ט בנובמבר 1947), שהועברו לקרן עם הקמת המדינה. ב־1961 נחתמה אמנה בין המדינה לקק"ל והוטל על הקרן לפתח את אדמות הארץ ולנהל את היערות. מיליוני הדונמים הועברו לניהול מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות), ומדי שנה הקרן מקבלת מרמ"י את הכנסותיה משיווק המגרשים שבבעלותה. זה המקור התקציבי העיקרי של הקרן. ב־2022, כשנרשמה גאות במחירי הנדל"ן, זרמו כך לקרן 6.4 מיליארד שקל. ב־2025 — שנה שבה הנדל"ן דשדש — היא הסתפקה ב־2.5 מיליארד שקל.
דירקטוריון קק"ל הוא פוליטי, והמושבים בו מחולקים בין הסיעות בקונגרס הציוני על פי גודלן היחסי. זה כולל את המפלגות המוכרות, הליכוד והעבודה למשל, אך גם תנועות שלא מקבלות ביטוי בפרלמנט הישראלי כגון התנועה הקונסרבטיבית והרפורמית.
כדי שכל הגופים יקבלו נתח, יושבים בדירקטוריון 37 דירקטורים. קק"ל משתפת פעולה עם כל הרשויות והמוסדות הרלבנטיים לעיסוקה, אך שליטה בקרן באמצעות עמדת היו"ר ויושבי ראש הוועדות מאפשרת להסיט תקציבים על פי הגוון הפוליטי. למשל אוסטרינסקי, איש מפלגת העבודה, מבטיח כי ימנע רכישת קרקעות ביהודה ושומרון. לעומת זאת הקרן תוכל להעביר כספים למושבים ולקיבוצים, לארגונים ליברליים, לתנועות הנוער ולמכינות. אחיזה של איש ימין יכולה להוביל להשקעה עודפת בחוות בודדים ומאחזים, או ברשויות מקומיות שהליכוד חפץ ביקרן.
3 צפייה בגלריה
בנייה בהתנחלות כרם רעים. "הנושא הזה מאתגר מבחינתי, כי אני לא מאמין בזה, אבל אני צריך לכבד את תפיסות העולם הלגיטימיות של החברים שלי"
(צילום: יריב כץ)
"עדיף ללפיד שלא נדבר על נפוטיזם"
השינוי במקום שבו התקיימו שתי הפגישות לצורך הריאיון הזה עמו, משקף את השינוי שעבר על אוסטרינסקי מאז הסתיים הקונגרס הציוני הל"ט בנובמבר. נפגשנו לראשונה בחדר צדדי ולא מרווח מדי כשהוא היה ראש המטה של יזהר הס, סגן וממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית באותה עת. כעבור שלושה שבועות כבר ישבנו, כיאה למעמדו החדש, בלשכה רחבת ידיים עם כיסאות מרופדים לפגישות נינוחות. בלשכת היו"ר הזו היה אמור לשבת מאיר כהן מיש עתיד, אולם ההצהרה של זוהר על מינויו של נתניהו הבן לתפקיד הציתה מהומה. המוסדות הלאומיים הפכו מושא לכתבות על שחיתות וחלוקת ג'ובים, והביקורת הובילה את יאיר לפיד להצהיר על פרישת יש עתיד מההסכם לחלוקת התפקידים במוסדות הלאומיים. ההצהרה טרפה את הקלפים ואילצה את כל השחקנים לחלק אותם מחדש. אוסטרינסקי, איש מפלגת העבודה שמכיר את המוסדות האלה על בוריים לאחר שבע שנים ששימש בהן בתפקידים שונים, ניהל את המשא ומתן מטעם המחנה הליברלי. בסיומו הוא הפך למועמד הטבעי לתפקיד יו"ר קק"ל.
הופתעת מכוונתו של זוהר למנות את נתניהו הבן למנהל מחלקה?
"חצי שעה לפני שהוא העלה את שמו, זוהר סיפר לי על כך. אמרתי לו שאני חושב שזה יעורר קושי מאוד גדול, אבל אני לא חושב שלמחנה שאותו אני מייצג היתה עילה לפסול את המינוי. אם אתה שואל אותי אם אני הייתי ממנה אותו, התשובה היא לא. לכן אמרתי לזוהר שזה בעייתי ויעורר מחול שדים, אבל שעל פניו אין עילה לא פוליטית לפסול אותו. פוליטית אנשים יכולים לעשות מה שהם רוצים".
אבל יש עתיד מנעה את המינוי.
"אנשי יש עתיד אוהבים לחגוג את זה שהם אלו שביטלו את המינוי, אבל זה לא מה שקרה. ישבו בחדר 50 איש — חברי הוועדה שאמורה לאשר את מינוי יאיר נתניהו להנהלה — וכולם התנגדו. קמה זעקה שלא איפשרה את זה. זה הוביל לפרישה הצינית של יש עתיד".
למה צינית?
"אני מאוכזב מהדרך שבה הם מצאו קרדום לחפור בו (בעיני אוסטרינסקי, הודעת לפיד על פרישה מהמוסדות הציוניים היתה מהלך יחצ"ני שמשרת את יש עתיד אבל לא את המחנה הליברלי — א"ג). הם שותפים במוסדות הלאומיים מרצון בשנים האחרונות. הם היו חלק מהמשא ומתן לאורך כל הדרך, ופרק חלוקת התפקידים היה הדבר האחרון שהטריד אותם. הם כבר חגגו את המינוי של מאיר כהן ליו"ר קק"ל, אי אפשר להגיד שהם סולדים מקק"ל. איפה ההגינות הבסיסית?".
אולי אחרי שלפיד הבין שאם אפשר להצניח אדם כמו יאיר נתניהו לתפקיד כזה, אי אפשר לנצח את המנגנון הרקוב הזה מבפנים?
"בוא נגיד שליאיר לפיד עדיף שלא נדבר על נפוטיזם במוסדות הלאומיים".
מינוי גיסתו לדירקטורית ב־2021 אולי היה טעות, אבל זה תפקיד ללא שכר. זה לא דומה ליאיר נתניהו. לא בשכר ובטח לא בכך שנתניהו הוא גורם מפלג ומפיץ שנאה. לא בדיוק דמות שמסמלת ממלכתיות.
"אם תחפש תמצא עוד נפוטיזם לא פחות משמעותי. כולל תפקידים בשכר. ועד היום אורנה ברביבאי יושבת מטעמם בדירקטוריון בנק אוצר התיישבות היהודים על כיסא שמתמנה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, למה היא לא התפטרה?!".
3 צפייה בגלריה
בתים שנבנו על שטח שהחכירה קק"ל מהכנסייה היוונית בשכונת רחביה בירושלים ומכרה ליזמים פרטיים. "אנחנו צריכים לעשות מה שטוב לאזרחים, לחוכרים, ולפיתוח השטחים הציבוריים"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"גולן וליברמן זכו איתי וזכיתי בזכותם"
המינוי של אוסטרינסקי עורר התלהבות בתנועת העבודה ובקיבוצים, משום שלראשונה אחרי שנים מישהו מטעמם נמצא בעמדת כוח בארגון. "קרה משהו לא מתוכנן ואורגני עם הבחירה שלי", הוא אומר. פתאום הרשתות החברתיות נשטפו באנשים שפרגנו וקיבלו השראה מכך שמישהו מתנועת העבודה מנצח. פתאום הפכתי למישהו שמאות ואולי אלפי אנשים רואים בו כתובת. נוצרה לי הזדמנות שלא חשבתי שתיווצר והסתערתי עליה", אוסטרינסקי אומר.
ההזדמנות היא הפרישה של יש עתיד?
"הנטישה וההפקרה על ידי יש עתיד. זה המונח הנכון בעיניי".
יגידו שאתה יורה בתוך הנגמ"ש.
"הם אלה שיורים בנגמ"ש. לעומתם אני רוצה לשבח את יאיר גולן ואת אביגדור ליברמן שבאומץ קיבלו החלטות אחרות (לעומת יש עתיד, העבודה, מרצ וישראל ביתנו השתתפו במשא ומתן על ההסכם הקואליציוני החדש בהסתדרות הציונית, והתעקשו על תיקים ותקציבים חרף הביקורת הציבורית — א"ג). "הם אמרו 'יש פה זירה, יש פה מחנה, יש את ההתיישבות העובדת, את מפעלי החינוך וההגשמה’. הם ניצחו איתי ביחד, וזכיתי בזכותם".
אבל בעוד שנתיים וחצי תפנה את הכיסא ליו"ר מרכז המועצות האזוריות שי חג'ג' במסגרת הרוטציה שהוסכמה.
"אני לא אלך לשום מקום, אשאר בתפקיד משמעותי פה בקק"ל או בהסתדרות הציונית העולמית. ואני מודיע קבל עם ועולם, שבקונגרס הציוני הבא אני מתכוון להתמודד שוב על תפקיד יו"ר קק"ל".
בבחירות לקונגרס הציוני הליכוד התפצל ורץ בשלושה מחנות: של יעקב חגואל, מיקי זוהר ודוד ביטן. הפיצול הזה סייע לך להגיע להישגים בהסכם הקואליציוני?
"אני עובד טוב עם כל השותפים בליכוד. בכל מקום שבו אנשי הליכוד נמצאים יש אמביציה אישית, וזה לגיטימי במפלגה עם פריימריז. לכן אנשים רוצים להיכנס למוקדי כוח כמו המוסדות הלאומיים".
כדי שיהיו להם עוד ג'ובים לחלק.
"זה לא נכון, זה לא רק ג'ובים. בהסתדרות הציונית הליכוד נוכח במחלקות משמעותיות: בראש החטיבה להתיישבות, בראש המחלקה לפעילות ציונית בתפוצות. אנשי הליכוד רוצים להיות שם כי יש להם ציבור לייצג. כל הפריפריה, כמעט כולה, זה ליכוד, ובסופו של דבר בין 80% ל־90% מראשי הרשויות בארץ הם מהליכוד. זה לגיטימי שהם רוצים להיות פה ולהשפיע".
ההסכם איתם הצליח כי חילקתם להם מספיק ג'ובים.
"בכנות, יש להסכמים מחירים. כל מי שהרכיב ממשלות בישראל אמר שיהיו אצלו 18 שרים וגמר עם 32. כולל כאלה שמבקרים את המוסדות הלאומיים ואת מספר התפקידים שמחלקים בהם. אני לא זוכר שבממשלת השינוי של יאיר לפיד מספר השרים היה 18 ואפילו לא קרוב לזה".
ועדיין, הגדלתם את מספר מנהלי המחלקות בהסתדרות הציונית ל־21 בעוד שלפני עשור היו רק שישה מנהלים.
"אנחנו אנשי הגוש הליברלי נוביל תיקון חוקה שמגביל את מספר המחלקות ל־14 כמו שהיה בקדנציה הקודמת. הגידול נובע מהעובדה שיש יותר מפלגות שנכנסו להסתדרות. הכנסת בישראל כל הזמן מתפרקת לעוד ועוד מפלגות שגם הן תובעות את מקומן בשולחן. הגידול בתפקידים לעומת הקדנציה האחרונה נבע, בין היתר, גם מכך שיש עתיד ביקשה שלושה תפקידים ולא אחד. היא גדלה מ־32 צירים ל־48 — גידול של פי אחד וחצי — אבל היא ביקשה פי שלושה יותר תפקידים. אני אגיד לך בכנות: אני לא שלם עם זה".
מי צריך את כל המחלקות החדשות שהקמתם?
"אני מזמין אותך ללכת לקריית שמונה, לניר עוז ולמקומות כאלה ולשאול אם העשייה שלנו נחוצה או לא. ומכיוון שאתה תקבל מהם תשובה חד־משמעית שתקבל גם מעולם המכינות, תנועות הנוער, קיבוצי המחנכים, גרעינים משימתיים, אז אני חי בשלום עם הנחיצות של האירוע הזה (הגידול במספר המנהלים — א"ג). בלעדינו יכול להיות שקיבוץ ניר עוז לא היה מקבל 75 מיליון שקל, ויכול להיות שהסכם השיקום שלו עם המדינה לא היה נחתם".
מה דעתך על הפתרון שלפיד הציע: להלאים את קק"ל ולהעביר את התקציבים למדינה? זה יחסוך הרבה מאוד ג'ובים מיותרים, והשימוש בכסף יהיה שקוף.
"בקק"ל אין חלוקת ג'ובים. יש תפקיד אחד פוליטי בשכר, היו"ר. אין שום גורם פוליטי אחר שמקבל משכורת. התפקידים כולם נמצאים בהסתדרות הציונית העולמית, ולכן הדרישה להלאים את קק"ל קצת מוזרה. שמעתי את זה מיאיר לפיד, נראה לי שהוא התבלבל כי הוא מבקש להלאים את קק"ל בגלל תפקידים בשכר בהסתדרות הציונית".
קק"ל מממנת את ההסתדרות הציונית, בלי הכסף של קק"ל אין הסתדרות ציונית.
"המוסדות הלאומיים הם לא של מדינת ישראל. הם אפילו לא של החברה הישראלית והם בטח לא של ממשלת ישראל. הם של העם היהודי בתפוצות ובישראל. העם היהודי הרבה יותר מגוון ממה שקורה פה במדינת ישראל, ואם אתה מוחק את המוסדות הלאומיים, אתה מוחק את הביטוי של הזרמים הליברליים ואת היכולת שלהם להשפיע על דברים שקורים במדינת ישראל ועל הקשר של מדינת ישראל עם יהדות התפוצות. מצד אחד, אתה מפקיר אותם לגורלם ומצד שני, אתה מפקיר את עצמך לשיקולי קואליציה־אופוזיציה של ממשלה שיום אחד מתעדפת אוכלוסיות מסוימות ויום אחד אוכלוסיות אחרות, בניגוד למוסדות הלאומיים".
"הוריי היו חברים בארגון עובדים ושבתו הרבה. הזדהיתי עם מאבקים חברתיים"
החלק השני של הריאיון עם אוסטרינסקי — היו"ר הצעיר ביותר של קק"ל בעשרות השנים האחרונות — התקיים ימים ספורים לאחר שאשתו נכנסה בהפתעה ללידה מוקדמת, ובמהלכו הוא עדיין עונד את צמיד בית החולים. כיום הם גרים במבשרת ציון המבוססת, אך לדבריו הילדות בשנות השמונים בשכונת העולים אזורים בנתניה פיתחה אצלו תודעה חברתית. "ראיתי בעיניים למה שוויון הזדמנויות וצמצום פערים חשובים. ראיתי איך ילדים טובים נגררים לעולמות פחות חיוביים", הוא אומר.
בצבא שירת ביחידה ללכידת עריקים לאחר שנדחה משירות קרבי כיוון שבילדותו חלה בסרטן. הוא מעיד על עצמו שהפעילות הרבה בשכונות עוני הביאה אותו לשים לב לקשר בין פשע להחלשה חברתית, וכשהשתחרר ב־2005 התפקד למפלגת העבודה. "באותן השנים קרה משהו במדינת ישראל. נתניהו מונה לשר אוצר, ומולו עמד עמיר פרץ כיו"ר הסתדרות. שני ההורים שלי היו חברים בארגון עובדים ושבתו הרבה באותה תקופה. מצאתי את עצמי מזדהה עם המאבקים החברתיים שהוביל פרץ נגד הממשלה בזמנו", הוא מסביר.
את הפעילות הפוליטית שלו החל בתקופת לימודי משפטים באוניברסיטה העברית. הוא הצטרף לתא אופק של מפלגת העבודה שבו, בין היתר, פגש את יאיר (יאיא) פינק. הם חברו לתא של תנועת התעוררות שייסדו עופר ברקוביץ' וחברת הכנסת מרב כהן וניצחו בבחירות לאגודת הסטודנטים.
על התקופה הזו הוא אומר: "אחד הדברים שנהייתי מאוד מיומן בהם באותן שנים הוא היכולת למצוא מה מחבר, וקצת להיות מסוגל להדוף החוצה את מה שמרחיק. למדתי לנסות להבין איך מייצרים הסכמות במרחב מורכב".
עם סיום הלימודים עבד לתקופה קצרה עם עמרם מצנע שחזר לפוליטיקה לאחר ששימש יו"ר הוועדה הקרואה של ירוחם. "חשבתי שיש משהו נשגב במעשה הציוני הזה בירוחם, ולצערנו הוא לא הצליח (בפוליטיקה הארצית — א"ג)".
אחרי מצנע הספיק לעבוד עם חברי הכנסת דניאל בן סימון ואיתן כבל והשר עמיר פרץ. "תמיד עבדתי עם אלה שייצגו את הקו החברתי במפלגת העבודה. אולי הסיבה שגרמה לי ללכת לכיוונים האלה מורכבת גם מהרקע ההיסטורי שלי והזדהות עם הקו הסוציאליסטי חברתי ועם אוכלוסיות מוחלשות".
לקק"ל הגיע לראשונה ב־2015 כיועצו הבכיר של היו"ר דני עטר, ועמו העביר שורת רפורמות בקרן. "דני לקח את הארגון הזה שהיה עד אז עם נורמות משנות השישים והציב אותו בסטנדרטים של היום. הוא הנהיג לראשונה חובת שקיפות ופרסום פרוטוקולים והיום אפשר למצוא באתר של קק"ל את כל הפרוטוקולים, הוא הכניס את הסדרי ניגודי עניינים לדירקטורים ולנושאי משרה בכירים, מינה מבקר פנים ויועץ משפטי לדירקטוריון".
דווקא בעניין השקיפות היה לדני עטר עימות עם מבקר המדינה.
"מבקר המדינה בדק את קק"ל בין 2015-2014 ודני קיבל את הדו"ח כפי שהוא ומינה פרויקטור לתיקון הליקויים. בתוך שנה חלק גדול מהליקויים תוקנו".
"נשקיע בפיזור אוכלוסייה לנגב ולגליל"
אוסטרינסקי מרגיש שהוא נכנס לתפקיד כשהוא מוכן לו. "אני יודע מה הארגון הזה יכול וצריך לעשות ומהם היתרונות שלו והחסרונות שלו", הוא אומר.
אילו תוכניות תקדם בקק"ל?
“יש לי חזון מאוד ברור: להיצמד לליבה. כחול המים, ירוק יער וחום אדמה. היערות יהיו בראש סדר העדיפויות של הארגון כי הם חשובים להתמודדות עם משבר האקלים. יותר עצים קולטים יותר פחמן".
איך זה יבוא לידי ביטוי בתוכנית העבודה של קק"ל?
"נפעל להגדיל את שטחי היער במדינת ישראל. נצמצם תהליכים של גריעת שטחי יער. הרבה פעמים מחפשים התרחבות לטובת פיתוח נדל"ן על חשבון שטחים פתוחים".
תוותרו על השבחה ששווה לכם המון כסף?
"השבחה מביאה יותר כסף, אבל פחות טובה במובן הסביבתי. אנחנו צריכים להוסיף כמה שיותר שטחי יער, וקק"ל עובדת על זה עכשיו. אני מתכוון להקים ועדה ציבורית שבה יישבו מומחים והיא תגבש את מדיניות ניהול שטחי היער: כמה נוטעים, איפה נוטעים, מה נוטעים. בנוסף, אנחנו רוצים להפוך את שטחי היער ליותר אטרקטיביים. להכפיל את אורך שבילי האופניים, לפתוח חניונים ופארקים ולהפוך את היער למקום שהציבור רוצה להגיע אליו".
זה הפרק הירוק, ומה תעשו בתחום המים?
"קק"ל צריכה להיות חלק מתחום מאגרי מים ותשתיות המים לחקלאות. אני רוצה שקק"ל תשקיע בעשר השנים הקרובות מיליארד שקל — 100 מיליון לשנה — בפיתוח משק המים ותשתיות המים לחקלאות בישראל. בנוסף, ארצה שקק"ל יחד עם רשויות הניקוז והנחלים תייצר תוכנית אסטרטגית לשיקום נחלים".
ומה בתחום שאותו כינית חום, אדמה?
"נשקיע בפיזור אוכלוסייה לנגב ולגליל. אנחנו לא מחליפים את משרדי הממשלה אבל יכולים לפתח את הקרקע. באזורים מצפון לחדרה ודרומה מגדרה נוכל לסייע בפיתוח עבור יישובים חדשים, כמו מבואות ערד בדרום או שיבולת שבצפון, ובהרחבת תשתיות ביישובים קיימים. אני שואף לכך שבחמש השנים הקרובות נייצר בכל שנה 4-3 תוכניות אזוריות. יחד עם אנשים בשטח ניצור חבילת תשתית שמותאמת לצרכים שלהם. התוכניות אסטרטגיות הראשונות שאני רוצה להוציא לפועל הן פעימה נוספת של תמיכה לעוטף עזה ולקו העימות הצפוני, ולצד זה לב הגליל ואזור הנגב העמוק — ירוחם, דימונה, ערד וסביבותיהן".
מתי תאשרו את תקציבי הפיתוח האלה?
"את רוב התוכניות האסטרטגיות נקדם בסוף השנה לקראת תחילת 2027. אולי נאשר דברים דחופים לאורך השנה, כמו פעימה נוספת לסיוע לעוטף עזה ולקו העימות הצפוני".
תסייעו גם להתנחלויות ביהודה ושומרון?
"הנושא הזה מאתגר מבחינתי, כי אני לא מאמין בזה. מצד שני, אני לא לבד. אני בעולם שבו אני צריך לכבד את תפיסות העולם הלגיטימיות של החברים שלי. אנחנו נמצאים בדיאלוג, כדי להגדיר מה כן ומה לא במרחב הזה".
מהן גבולות הגזרה שלך?
"אני חושב שגושי ההתיישבות הם מקום לגיטימי לפעול בו. מחוץ לגושים זה יותר מורכב עבורי. אבל פיתוח סביבתי או פיתוח מבני ציבור ביישובים קיימים אפשר לעשות, כי בסופו של דבר לילד באלון מורה לא מגיע פחות מלילד ברמת גן או בגבעתיים. עם זאת, בקדנציה הזאת לא תהיה רכישת קרקעות ביהודה ושומרון".
כבר שנתיים שאין מנכ"ל קבוע לקק"ל, מתי ייבחר מנכ"ל חדש?
"הקמנו ועדת איתור ראשונה, יש לנו 26 מועמדים. אנחנו בהליך דירוג, נסיים אותו בעוד כמה שבועות וייבחר מנכ"ל ראוי".
לפני כחצי שנה קבוצה של תושבים ברחביה וטלביה בירושלים עתרה לבג"ץ בדרישה שתודיעו על הארכת חכירת 500 הדונמים שהיו בעבר בבעלותה הכנסייה היוונית ונמכרו לקבוצת יזמים שמוביל גארי בארנט. התושבים חוששים שאם קק"ל לא תחדש את החכירה היזמים יכפו עליהם תנאים פחות טובים, ושווי הדירות שלהם יישחק. מה עמדתך בנושא?
"בזמן האחרון השקעתי זמן ללמוד את הנושא. נושא קרקעות הכנסייה הוא מורכב ובתוכו מאוד קל ללכת למדיניות של 'שב ואל תעשה'".
אז לא תעשה?
"אני לא שם. בתוך חצי שנה מהיום נהיה אחרי החלטה מכוננת בנושא הזה".
תוכל לפרט מה כיוון ההחלטה?
"אני לא רוצה לפרט כרגע, אנחנו דנים ומתלבטים. אני רק אומר לך שבניגוד לכל קודמיי, אין לי שום פחד מלקבל החלטה. אנחנו צריכים לעשות מה שטוב לאזרחים, לחוכרים, ולפיתוח השטחים הציבוריים".
"לא אחזור למאחורי הקלעים. אני יושב בטבעיות על כיסא של קובע המדיניות"
אוסטרינסקי נכנס לתפקידו בתקופה טעונה ביחסי ועד העובדים והנהלת קק"ל. העובדה שיו"ר ועד העובדים ישראל גולדשטיין נחקר בפרשת ההסתדרות בוודאי שלא תרמה ליחסים. "ועד עובדים צריך לדאוג לזכויות העובדים ולרווחתם אבל לא צריך להיות מעורב בניהול החברה, ובוודאי שלא בפוליטיקה של החברה", אומר אוסטרינסקי. "והיה רצוי שאנשי הוועד יהיו מעורבים פחות בפוליטיקה הארצית, כי זה לא מסייע לקדם את מעמדה של קק"ל".
המדיניות הזו לא תוביל לעימות עם יו"ר הוועד?
"אני מקווה שלא, אין סיבה שנתעמת. אני רוצה להוביל בקק"ל תוכנית הבראה ציבורית".
מה זה אומר?
“לצמצם השתתפות בוועידות תקשורתיות, חסויות, טיסות לחו"ל והוצאות פזרניות. בשנים האחרונות היה פיחות במעמד ההנהלה בארגון אל מול ועד העובדים, וצריך להחזיר את היחסים למקומם הטבעי. אם נידרש לבחון צעדים שנעשו בעבר וניפחו את המנגנון של קק"ל יתר על המידה, נתמודד איתם באומץ. ננסה לעשות את זה בהידברות עם ועד העובדים".
למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על ניפוח המנגנון?
"אחד הדברים שגיליתי בקק"ל הוא שבשנים האחרונות מספר העובדים התנפח למספרים גבוהים מדי. בתקציב ל־2026 התבקשתי לתקצב 1,400 תקנים בעוד שכרגע יש 1,250, וגם המספר הזה מעורר שאלות. בשנים האחרונות היה גידול ניכר במספר העובדים שלא הובא לידיעת הדירקטוריון. היו אנשים שלקחו לעצמם את החירות לקבל החלטות עם משמעויות אסטרטגיות ותקציביות".
למי אתה מתכוון?
"זו שאלה מאוד רצינית מי הם הגורמים שאישרו את הדברים האלה, וזה ייבחן. השנה לא יהיו 1,400 תקנים. המספר שאאשר הוא 1,275. לא נגדל יותר מזה. מעבר לכך, בפעם הראשונה בקק"ל אנחנו הולכים לאשר תקציב הוצאות קבועות שהוא נמוך יותר מזה שהיה בשנה שלפניה. אם תסתכל חמש שנים אחורה, תראה שההוצאות הקבועות מתפוצצות משנה לשנה, ואצלי זה לא יהיה כך. ההוצאות הקבועות ייבחנו תמיד אל מול הפעולות, ותמיד תקציב הפעולות יהיה גבוה יותר.
"יש פעולות שאינן לטובת כלל הציבור, למשל הכשרות עובדים, סמינרים, השתלמויות - לכן דרשתי לקבל ניתוח של תקציב הפעולות, לראות כמה מתוכו מופנה למנגנון, וכמה לטובת הציבור. אני גם מתכוון להציב יעד שלפיו בכל שנה יגדל היחס בין הפעילות לטובת הציבור לבין הוצאות קבועות ופעילות לטובת המנגנון. בנוסף, הבנתי שיש גידול ניכר במספר הרכבים, וביקשתי לבחון את הנושא. יידרשו צעדים כדי לעצור את הגידול המנגנוני".
תצמצם משרות או רכבים?
"אני רוצה לבדוק את הדברים לעומקם לפני שנקבל החלטות. בכל מקרה, לא תהיה פגיעה בעובדים. אני לא אמרתי שאני מקצץ, עוד לא אמרתי שום דבר כזה".
אז למה את מתכוון כשאתה אומר שתבחן את הנושאים האלה לעומקם?
"נבדוק לעומק ויכול להיות שהגורמים שאחראים לגידול במשרות ייתנו את הדין הארגוני. אבל קיצוץ בכוח האדם פוגע באנשים ואני לא ממהר לצעד כזה אם הוא לא נחוץ".
יהיו לך שיניים לבצע מהלכים כאלה?
"אתמול נפגשתי עם ועדת הביקורת של הארגון. וזו אחת הפגישות היחידות השבוע שלא ביטלתי בעקבות הלידה. אמרתי להם שאני מרגיש שגורמי הביקורת ושומרי הסף של הארגון מפחדים לעסוק בנושאים האלה".
למה?
"כי זה כרוך בהזזת גבינה, ויש גורמים שלפעמים הילכו אימים כשבאו לבדוק נושאים מסוימים. אבל אני מתכוון לדרוש משומרי הסף לנהל את הבדיקות האלה בצורה הכי מעמיקה".
על אילו שומרי סף אתה מדבר?
"מבקר החברה, לשכה משפטית, חטיבת כספים, אתבע מהם לנהל את הביקורת ללא מורא וללא פחד, אתן להם את כל הגב, ואוודא שבקדנציה שלי איש לא יאיים עליהם. זה פשוט לא יהיה".
עוד שנתיים וחצי שי חג'ג יחליף אותך בתפקיד. מי מבטיח שהמדיניות שאתה מתווה תישאר?
"ישבתי עם חג'ג' וסיכמנו שנמשיך לשתף פעולה. הוא איש רציני וראוי מאוד. נראה לי שהוא ואני רואים עין בעין את אתגרי קק"ל בשנים הקרובות. דיברנו על זה שיחה מאוד ארוכה ורצינית, כי היה לי חשוב שיהיה לנו ציר משותף. סיכמנו שהוא יהיה שותף בגיבוש התוכנית האסטרטגית".
האם אפשר לשחזר את ההישג של המחנה הליברלי בהסתדרות הציונית גם בבחירות הארציות?
"קודם כל, קק"ל לא תהיה שום חלק משום דבר שהוא שנוי במחלוקת בזירה הלאומית. היא לא תתערב בפוליטיקה, לא בתקציביה, לא במשאביה ולא בפעילותה. אבל אני דמות פוליטית, ואשקול בצורה מאוד רצינית איפה ואיך נכון להתערב".
אחרי קק"ל נראה אותך בפוליטיקה הארצית?
"אני לא שולל שום דבר בעמדות השפעה לאומיות. לא אחזור אל מאחורי הקלעים. אני חושב שאני יושב היום בטבעיות על כיסא של קובע המדיניות, במובן של להיות זה שמעצב את השיח וזה שמדבר את הדברים, לא רק זה שמציע מה להגיד. המקום הזה טבעי לי".
