פרשנות
חוק יסוד לימוד תורה הוא תעלומה שבג"ץ יצטרך לפתור
הוצאת סעיף השוואת הזכויות מחוק יסוד לימוד תורה הגדילה את השאלה מהי בדיוק המשמעות שלו; אמנם הוא לא יביא את בג"ץ לאשר את חוק הפטור ממעצרים - אבל בעתיד הוא עלול להכשיר פטור מלימודי ליבה
חוק יסוד לימוד תורה אושר הערב לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכנסת ללא סעיף השוואת הזכויות שהקנה לתלמידי ישיבות עדיפות על חיילים. ואולם דווקא הוצאת הסעיף העצימה את השאלה - מה בדיוק אומר החוק. ברור מה הוא לא יעשה: הוא לא יביא את בג"ץ לאשר את חוק הפטור ממעצרים לתלמידי ישיבות שמקדמת ועדת החוץ והביטחון ולא יעצור את הסנקציות נגד משתמטים. ואולם חילוקי דעות קשים התגלעו בין שתי משפטניות בכירות שמתמחות בחקיקה - יועמ"שית הכנסת שגית אפיק והמשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי - בשאלה מה החוק כן יכול לעשות.
חוק יסוד לימוד תורה מכניס לראשונה מושג של "ערך יסוד" לחוקה הישראלית - וזה לא הציונות וגם לא קיום עם ישראל אלא הערך המאוד משני של לימוד תורה. זה מסוג הדברים שקורים בקדנציה הזאת בגלל הנכונות שלה לשלם כל מחיר עבור הישרדות ראש הממשלה בנימין נתניהו.
החוק הוא חלק מהדיל בין הקואליציה למפלגות החרדיות על העברת חבילה של שני חוקי השתמטות בתמורה לתמיכת החרדים בחוקי הפיכה משטרית דוגמת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית. החלק השני הוא חוק הפטור ממעצרים לתלמידי ישיבות. במקור, חוק יסוד לימוד תורה היה אמור למנוע את פסילת חוק הפטור ממעצרים בבג"ץ. נראה שאחרי הוצאת סעיף השוואת הזכויות - איש כבר לא חושב שזה יקרה. אפיק אמרה הערב בדיון כי "החוק לא יחול על דברים ספציפיים כמו סנקציות והקצאת משאבים ולא תורם לחוק המעצרים".
התנועה לאיכות השלטון כבר הודיעה שתעתור נגד חוק יסוד לימוד תורה, וסביר שלא תהיה היחידה. הבעיה היא שבניגוד לחוק הפטור ממעצרים, פסילה של חוק יסוד לימוד תורה תהיה הרבה יותר מורכבת. זאת מאחר שהוא מועבר כחוק יסוד, ובנוסף - כלל לא ברור מהן המשמעויות המעשיות שלו.
לכאורה, ברור מה לא. במהלך הדיונים בוועדה הזהירו יועצים משפטיים שאם סעיף השוואת הזכויות יישאר בחוק, הוא יקנה לתלמידי ישיבות עדיפות בנושאים כמו תקציבים ומגרשים ואף יכול להכשיר לימודים בלי ליבה. הביקורת הציבורית היא שגרמה לליכוד לדרוש מהחרדים לוותר על הסעיף הזה. ספק גדול אם אחרי כל הניסיונות של נתניהו להעביר את חוק ההשתמטות, זה מה שיעזור לו אצל הבוחרים (אלה שאכפת להם).
לכאורה, בהוצאת הסעיף הוועדה הביעה דעתה שלא מדובר בחוק מעשי. אז מה הוא כן? לאפיק זה מאוד ברור: "ערך לימוד התורה מקבל חיזוק, אבל הערכים האחרים נותרו חזקים כשהיו". היא דחתה את הטענה שלימוד התורה יהיה מעל עקרון השוויון שהוכר שוב ושוב בפסיקה: "אין שינוי דרמטי שמוריד את כל יתר הערכים. השוויון הוא ערך מאוד חזק".
ח"כ ינון אזולאי מש"ס אמר כי "אני רוצה שהחוק ייתן עוד כלי לשיקול דעת לשופטים מול ערך השוויון". סומפולינסקי דרשה מהוועדה להבהיר את כוונתה, שכן "אם הכוונה לתת לבית המשפט כלי שלא היה לו קודם מחיקת הסעיף לא משנה דבר". נשאר חוק שהוא תעלומה.
מה שברור הוא שלא מדובר רק בהשתמטות. מעכשיו, בכל נושא שקשור בחינוך דתי או חרדי יישלף הטיעון שיש חוק יסוד. ברור למשל שהוא יגויס בדיונים על תוכנית הליבה שכביכול סותרת את לימוד התורה. יש לקוות שהרכב בג"ץ הנוכחי, שהוא שמרני מאוד אבל מאמין בזכויות אדם, יעמיד את ערך לימוד התורה במקומו, ושהכנסת הבאה תמחק מהחוקה את החרפה הזאת - חוק יסוד שמטרתו השתמטות. עם זאת בהרכב שופטים אחר שימונה ברוח ממשלת ההפיכה, החוק עלול להכשיר הרבה מעשי נבלה.
