אחרי הפשרה: חוק יסוד לימוד תורה אושר לקריאה שנייה ושלישית
ועדת הכנסת אישרה את חוק יסוד לימוד תורה, לאחר שהוציאה ממנו את סעיף השוואת הזכויות שעשוי להביא להענקת עדיפות למשתמטים החרדים; עם זאת החוק עדיין יכול לספק בסיס חוקתי להשתמטות או להימנעות מלימודי ליבה, בעיקר אם ישתנה הרכב שופטי בג"ץ
ועדת הכנסת אישרה הערב לקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד לימוד תורה, לאחר שמוקדם יותר הוצא ממנו סעיף השוואת הזכויות. המפלגות החרדיות נאלצו להסכים לדרישת הקואליציה לוותר על הסעיף המעשי בחוק, לאחר ששורה של יועצים משפטיים הבהירו בדיונים שנערכו בוועדת הכנסת כי משמעות הסעיף תהיה העדפה למשתמטים החרדים במשאבים ותקציבים. לא ברור מה המשמעות המעשית של הסעיף ההצהרתי, והדבר תלוי בפרשנות שיתנו לו שופטי בג"ץ.
בהודעה משותפת של סיעות ש"ס ודגל התורה נכתב כי "לאחר שראש הממשלה והליכוד ביקשו להוסיף לחוק יסוד לימוד תורה סעיפים נוספים שלא היו חלק מהנוסח המקורי, הובהר באופן חד משמעי כי איננו מסכימים לשנות את מהותו של החוק. אם יש רצון לקדם סעיפים נוספים ניתן לעשות זאת במסגרת חקיקה אחרת, ולא במסגרת חוק יסוד לימוד תורה". הכוונה היא שהמפלגות החרדיות סירבו שערך השירות הצבאי יועמד מעל ערך לימוד התורה.
עוד נכתב כי "על כן, ובהוראת חכמי וגדולי התורה שליט"א, הוסכם כי החוק יכלול את הסעיף הראשון והמרכזי בלבד, הקובע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי". המפלגות החרדיות טוענות כי "זהו לבו של החוק והעיקרון שלשמו הוגשה הצעת חוק היסוד מלכתחילה, לעגן בחוק יסוד את ההכרה במעמדו של לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ומדינת ישראל".
הסעיף שהוצא מהחוק קובע כי "מטרתו של חוק יסוד זה הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל כדי ליצור מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה". ללא סעיף זה נשאר החוק הצהרתי בעיקרו, בעיקר לאור העובדה שהוועדה הוציאה את הסעיף המעשי ואמרה את דברה נגדו. ועדיין, החוק יכול בעתיד לספק בסיס חוקתי להשתמטות או להימנעות מלימודי ליבה, בעיקר אם ישתנה הרכב שופטי בג"ץ.
יצוין כי בין יועמ"שית הכנסת שגית אפיק למשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי התגלו חילוקי דעות קשים לגבי המשמעויות המעשיות של החוק לאחר הוצאת הסעיף. אפיק אמרה ש"החוק לא יחול על דברים ספציפיים כמו סנקציות והקצאת משאבים ולא תורם לחוק המעצרים. העמדה שלי היתה שהסעיף השני עלול להיות בעל היבטים מעשיים. חלק מהיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה גם התייחסו לכך שיהיו משמעויות תקציביות כמו הקצאת קרקעות למשרתים. מרגע שהסעיף ירד החששות שלי הוסרו. הוא לא פוגע בחיילים. אני לא רואה איך אפשר לפרש את סעיף 1 במשמעויות מעשיות ביחס לחלוקת עוגה".
לעומת זאת, סומפולינסקי אמרה כי "הוועדה תצטרך להסביר מה המשמעות של ערך יסוד לימוד התורה לעומת המצב הקיים. אם, כפי שנאמר לאורך הדיונים, הם רוצים לתת לבית המשפט כלי שלא היה לו קודם, אז מחיקת הסעיף לא משנה שום דבר. אם המשמעות של מחיקת סעיף 2 מביאה אותנו לכך שערך לימוד התורה הקיים בפסיקה נשאר באותם האיזונים, אז כל דברי ההסבר שהיו ביחס להצעת החוק הופכים ללא רלוונטיים והצעת החוק היא באמת דקלרטיבית".
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) אמר כי "לא התקיים בוועדה דיון במנגנון החוקתי החדש שהמציאו כאן שנקרא 'ערך יסוד'. מחוקקים מנגנון חוקתי שלאף אחד אין מושג מהו".
אפיק אמרה כי "צודק ח"כ קריב שהמונח 'ערך יסוד' אינו קיים בחקיקה. אבל זה לא מנגנון אלא ביטוי. הערך הזה מקבל חיזוק, אבל הערכים האחרים נותרו חזקים כשהיו". היא דחתה את הטענה שלימוד התורה יהיה מעל עקרון השוויון שהוכר שוב ושוב בפסיקה. "אין שינוי דרמטי שמוריד את כל יתר הערכים. השוויון הוא ערך מאוד חזק".
לדבריה, "הפרשנות תהיה בעתיד. האם הפרשנות תהיה כזו שמקנה זכויות ספציפיות? לדעתי לא. האם אפשר יהיה לשקול את הערך בבית המשפט בנושאים עקרוניים וכלליים? התשובה היא כן". ח"כ ינון אזולאי מש"ס אמר כי "החוק לא יבטל את הסנקציות. אני רוצה שהוא ייתן עוד כלי לשיקול דעת לשופטים מול ערך השוויון".
חוק יסוד לימוד תורה, שאושר בקריאה ראשונה בתחילת החודש, הוא חלק מהדיל בין הקואליציה למפלגות החרדיות על העברת חבילה של שני חוקי השתמטות בתמורה לתמיכת המפלגות החרדיות בחוקי הפיכה משטרית כגון החוק לפיצול משרת היועמ"שית. במקביל מסיימת ועדת החוץ והביטחון לדון בחוק הפטור ממעצרים לתלמידי ישיבות. בניגוד לחוק הפטור ממעצרים, שברור כי ייפסל על הסף בבג"ץ, פסילה של חוק יסוד לימוד תורה תהיה הרבה יותר מורכבת. זאת מאחר שהוא מועבר כחוק יסוד, ומשום שכלל לא ברור מהן המשמעויות המעשיות שלו.
במהלך הדיונים על החוק, הזהיר היועץ המשפטי של משרד האוצר, דודי קופל, כי חוק יסוד לימוד תורה עלול לגרום לנזקים של עשרות מיליארדי שקלים למשק בשל השפעתו על שירות המילואים. כמו כן הוא עלול להביא לירידה ברמת החיים של כלל אזרחי ישראל, בשל פגיעה בשניים מהאתגרים המרכזיים של המשק – שילוב גברים חרדים בצבא ובעבודה. יועמ"שית משרד השיכון אפרת פרוקצ'יה הזהירה שהחוק עלול להביא להקצאת קרקעות ודירות לתלמידי ישיבות על חשבון משרתי המילואים. יועמ"ש הביטוח הלאומי עו"ד רועי קרת הזהיר שהחוק עלול לאפשר לתלמידי ישיבות לקבל הבטחת הכנסה.
